תפיסות של מורים מתחילים את הידע הפדגוגי שלהם ואת כישורי ההוראה שלהם: מחקר תלת-שנתי

Choy, D., Wong, A., Lim, K., & Chong, S. (2013). Beginning teachers’ perceptions of their pedagogical knowledge and skills in teaching: A three year study, Australian Journal of Teacher Education, 38(5), 68-79.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

שתי מטרות למחקר אשר נערך בסינגפור והמוצג במאמר זה: א) רכישת הבנה של הדרך שבה מורים מתחילים תופסים את ידע התוכן הפדגוגי וכישורי ההוראה שלהם במהלך השלב הראשון של עבודתם כמורים; ב) בחינת שינויים בתפיסות אישיות אלה במהלך שלוש השנים הראשונית של ההוראה.

סקירת הספרות בנושא איכות ההוראה של מורים מתחילים מצביעה על שלושה בסיסי ידע וכישורים הנחוצים למורה המתחיל כדי שיוכל לקיים הוראה אפקטיבית (Ryan & Cooper, 2007, Darling-Hammond & Baratz-Snowden, 2005). הבחנה מרכזית בין מורים מתחילים לבין מורים מנוסים היא במידת העידון/דיוק שבה הם משתמשים במערכת הידע והכישורים הללו. כדי לקיים הוראה אפקטיבית מורים צריכים מגוון של שיטות כדי לאתר חוזקות וחולשות של תלמידים, להתאים/לסגל את ההוראה לצרכי הלומדים ולשונות ביניהם ולשנות את ההוראה על פי הערכת ידע התלמידים.

על המחקר – שאלות המחקר: א) מהם הידע הפדגוגי וכישורי ההוראה של מורים מתחילים בסיום ההכשרה, בסיום שנת ההוראה הראשונה ובסיום שנת ההוראה השלישית? ב) כיצד מתפתחים תחומים אלה במהלך שלוש שנות ההוראה הראשונות. הליך: המחקר היה מחקר כמותי. השתתפו בו 358 מורים מתחילים, הנתונים נאספו בשלוש נקודות הזמן הנ"ל. כלי המחקר היה שאלון סקר שהפריטים בו דורגו בסולם של 5 דרגות. נבדקו שלושה תחומים הקשורים ישירות לעבודה היום-יומית של המורה ומהווים חלק מידע תוכן פדגוגי וכישורי הוראה כנ"ל: תכנון שיעורים, אסטרטגיות הוראה וניהול כיתה.

מה נמצא במחקר?

א) בניתוח הממצאים הייתה הבחנה בין תפיסת ידע לבין תפיסת כישורים של המורים המתחילים: (1) בשלושה התחומים שנבדקו נמצא שתפיסת המורים הייתה של צמיחה - אמנם ברמות מובהקות סטטיסטית שונות - מאז סיום ההכשרה, עם סיום השנה הראשונה ועם סיום השנה השלישית; (2) ניתוח נוסף הראה ממצאים מעורבים: במעבר מסיום ההכשרה לסיום השנה הראשונה התחום שנתפס כצומח בצורה מובהקת ביותר היה ידע פדגוגי של ניהול כיתה; (3) שנים משלושה התחומים – תכנון שיעור ואסטרטגיות הוראה – צמחו בצורה מובהקת בהיבט הכישורים בין סיום ההכשרה לבין סיום השנה הראשונה; (4) הייתה צמיחה משמעותית בכל התחומים בידע ובכישורים בין סיום השנה הראשונה לבין סיום השנה השלישית להוראה.

ב) השינויים בתפיסת ידע פדגוגי בשלושה התחומים - תפיסת צמיחת הידע הפדגוגי על ניהול כיתה בשנה הראשונה ניתנת להסבר בחובת השתתפות בשנה זו בקורס בנושא ניהול כיתה שהוא אחד מארבעה המתקיימים במסגרת החונכות (בסינגפור). גם עצם ההתנסות בהוראת כיתה לאורך זמן מחזקת ידע על ניהול כיתה (Choy et al., 2011).

הממצא שלפיו תפיסת המורים המתחילים שהידע הפדגוגי שלהם בתכנון שיעורים ובאסטרטגיות הוראה לא השתנה ולא צמח במהלך השנה הראשונה ניתן להסבר בכך שהניסיון להסתגל לסביבת בית הספר והמאבק להתמודד עם מגוון תפקידי המורה מנע עיסוק בפיתוח ידע פדגוגי בתחומים אלה. תחושת הנוחות הרבה יותר בבית הספר והיכולת לבחור באיזו התפתחות מקצועית להשתתף ומה ללמוד כדי להשתפר הובילו לתפיסת ידע וכישורים חיובית יותר במהלך השנה השנייה ועד סיום השלישית.

הנתונים האחרונים, שנאספו בסיום השנה השלישית, שיקפו תהליכים של בניית ידע פדגוגי, כשתכנון שיעורים ושימוש במגוון אסטרטגיות הוראה היו שני האתגרים שעמדו בפני המורים שבמחקר. ניתן להניח שהם חיפשו הזדמנויות פיתוח מקצועי לקידום הידע בתחומים המדוברים, ייתכן שחלקם אף התחילו ללמוד לתארים מתקדמים לנוכח תפיסת התקדמות זו.

ה) שינויים בתפיסות כישורי הוראה בשלושת התחומים – המורים המתחילים במחקר תפסו את כישורי תכנון השיעור וניהול הכיתה כצומחים משמעותית במהלך השנה הראשונה. ייתכן שניתן להסביר זאת בתהליכים של ארגון והבנייה חוזרים ונשנים של אירועי כיתה תוך מתן פרשנות המבוססת על ידע, כישורים ואמונות קיימים על למידה, הוראה ותחומי דעת שונים. המורים המתחילים תפסו שאירועי היומיום בתחומים הנבדקים איפשרו להם להמשיך ולפתח את כישוריהם במהלך השנה הראשונה ולשפרם משמעותית עד סיום השנה השלישית. ניתן לומר שהם ממשיכים לפתח את כישוריהם לאורך כל הזמן הזה ולא נשארים באותה רמה לאחר השנה הראשונה.

לסיכום, מטרת המחקר הייתה לברר את התפתחות התפיסות העצמיות של מורים מתחילים בדבר הידע הפדגוגי והכישורים שלהם במהלך שלוש שנות ההוראה הראשונות והתפתחותם. הממצאים מראים שהן הידע והן הכישורים ממשיכים, לדעת המורים ולפי תפיסתם, להתפתח במהלך שלוש השנים הראשונות לאחר תום ההכשרה בצורה משמעותית. הדבר דומה לממצאים במחקרים אחרים (למשל, Hobson et al., 2009). ראוי לציין שאף שהמחקר משקף תפיסת התפתחות חיובית של המורים בידע ובכישורי הוראה לא נבדקו כאן היכולות הממשיות שלהם.

ביבליוגרפיה

Choy, D., Chong, S., Wong, A.F.L., & Wong, I. (2011). Beginning teachers' perceptions of their levels of pedagogical knowledge and skills: Did they change since their graduation from initial teacher preparation? Asia Pacific Education Review, 12, 70-87.
Darling-Hammond, L., & Baratz-Snowden, J. (2005). A good teacher in every classroom: Preparing the high quality teachers our children deserve, San Francisco, CA: John Wiley E Sons.
Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A., & Tomlinson, P.D.(2009). Mentoring beginning teachers: What we know and what we don't, Teaching and Teacher Education, 25, 207-216.
Ryan, K., & Cooper, J.M. (2007). Those who can, teach (11ed), Boston: Houghton Mifflin Company.