מקור וקרדיט :
Lunenberg, M., Zwart, R., & Korthagen, F. (2010.) Critical issues in supporting self-study, Teaching and Teacher Education, 26, 1280-1289.
מילות מפתח: מחקר עצמי, מורי מורים
המאמר תורגם לאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
אחת המטרות של עידוד פעילות מחקר עצמי בקרב מורי מורים היא שהעיסוק במחקר יהיה לחלק מזהותם המקצועית, ולאפשר מעבר מאוריינטציה הוראתית לזהות פרופסיונאלית למדנית-חקרנית (Scholarly).
למדנות פירושה (Coppola,2007):
- ה-scholar צריך ללמוד כל הזמן ולהתעדכן. להכיר בעיה, לדעת למצוא ספרות רלוונטית ולמקם אותה בשיח המחקרי הבינלאומי.
- עבודת ה-scholar צריכה להיעשות מתוך כוונה (Intentional ). עליו לקשר בין המטרות של פרויקט לבין שיטות נכונות ליישומן, ולהביא טיעונים טובים להסביר את בחירותיו.
- ה-scholar מבין שתרומתו טנטטיבית וקשורה לתיאוריה, ושהשאלות החדשות העולות ממחקריו יהפכו את העבודה עצמה למטרת מחקר.
- ה-scholar צריך להציג תיעוד של עבודתו שמאפשר לאחרים להעריכה ללא נוכחותו. העבודה צריכה להיעשות בשקיפות ובכך להיות לראויה לאמון של אחרים. חשוב ששניתן יהיה לשתף אחרים בגוף הידע שהוא יוצר ושניתן יהיה ללימוד ממנו ולהתבסס עליו.
המחקר המוצג השתמש בארבעה המאפיינים הנ"ל בפרויקט המתואר.
ההתפתחות המקצועית של מורי מורים באמצעות מחקר עצמי , ובעיקר הקידום של זהות למדנית-חקרנית אינה קלה. הספרות מראה שמורי מורים מתחילים ומנוסים חשים לעתים חוסר בטחון ופגיעות בצעדיהם הראשונים כחוקרים (Loughran, et al., 2004). אולם אין בידינו מחקר שיטתי העוסק בדרכים לתמיכה בתהליך זה.
המחקרים על מחקר-מורים מדברים בין היתר על יצירת תרבות של חקר, על כבוד לידע המורה ועל פיתוח ושמירה על מיקוד במורה עצמו (Zeichner, 2003). יש המדברים גם על תפקידו של חונך לעניין זה. על חונך לסייע באיתור בעיות מחקר שהן מתוך עבודתו ומתחומי נעניין/הדאגה של המורה, על עידוד מורים לכתוב את דיווחיהם לפרסום ועל יכולת של הקשבה, סיכום שיטתי של מה שנשמע ושיקוף הדברים בדרך שתאפשר למורים החוקרים להיות מעורבים בתהליך בדרך יצירתית ומועילה (Fletcher, 2005,2007). ניתן לצפות שהיבטים אלה יהיו חשובים לא רק במחקר מורים אלא גם בתמיכה במחקר עצמי של מורי מורים (Hoban,2007).
הפרויקט המתואר - המאמר מתאר פרויקט של עבודה עם מורי-מורים על פיתוח עבודתם המחקרית. הפרויקט כלל:רפלקציה מודרכת שהיוותה מעבר מהכשרת המורים היומיומית למחקר, מידע על שלבי מחקר ודיונים ועבודה על המחקרים העצמיים האישיים. הפרויקט הונחה ע"י רשימת הקווים המנחים שלהלן ובניתוח הממצאים הם נמצאו נכונים ותקפים:
1.קשר של המורה החוקר לעבודתו הוא;
2. הצבת מטרה חיצונית (פרסום מאמר, השתתפות בכנס);
3.נגישות לספרות ולמקורות חיצוניים שונים;
4. היבטים חברתיים ובהם, למשל, ארגון מסודר של פגישות הנחייה;
5. נגישות של המנחים/החונכים (למשל, מתן משוב בזמן);
6. סיום המחקר העצמי ודיון בפעילויות המשך (Hoban,2007).
מהמחקר הנוכחי עלה מרכיב חשוב נוסף:
7. תמיכה במשתתפים למציאת שיטות מחקר וכלי מחקר הולמים.
מורי מורים המתחילים לבצע מחקר עצמי הם לרוב אנשי מקצוע מנוסים, ויש להם אומץ לחשוף את עצמם ואת עבודתם. יש צורך לתמוך בהם בתהליך המחקרי עצמו בנקודות הנ"ל כדי שיאמצו את דרך החקר כחלק מזהותם המקצועית.
החוקרים ממליצים להמשיך ולבדוק שאלות נוספות בהקשר של מחקר עצמי הנעשה ע"י מורי מורים בדגש על התמיכה שיש לתת להם בתהליך זה.
ביבליוגרפיה
Coppola, B.P. (2007). The most beautiful theories, Journal of Chemical Education, 84, 1902-1912.
Fletcher, S. J. (2005). Research mentoring: the missing link, in: F. Bodone (Ed.), What difference does research make and for whom? New York: Peter LANG, 177-190.
Fletcher, S. J. (2007). Educational research: mentoring and coaching as co-creative synergy, International Journal of Evidence-Based Coaching and Mentoring, 5(2), 1-11.
Hoban, G. (2007). Creating a self-study group, PP at the annual conference of the AERA, Chicago.
Loughran, J., et al., (2004). International handbook of self-study of teaching and teacher education practices, Dordrecht: Kluwer.
Zeichner, K. (2003). Teacher research and professional development, Educational Action Research, 11(2), 301-325.