תמיכה בלמידה יעילה של המורה

Murray, J.(2012). Supporting effective teacher's learning in American schools, Teachers College Record, April.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: למידת מורים, התפתחות מקצועית

רפורמות חינוכיות מדגישות שהתפתחות מקצועית של מורים תורמת להכנסת שינוי ים ומקשרת בין סטנדרטים לבין למידת תלמידים משופרת. כשם שמצופה מתלמידים ללמוד חומר מורכב יותר, לרכוש כשירויות אנליטיות חדשות ולעבוד בעידן המידע והגלובליזציה, כך גם על המורים להתכשר להוראה בדרכים המעודדות רמות חשיבה וביצוע גבוהות יותר. נדרש סוג חדש של הוראה, כזה המופעל ע"י מורים המבינים תהליכי למידה והוראה, המסוגלים להיענות לצרכי התלמידים ולדרישות תחום הדעת שהם מלמדים, והיכולים ליצור גשרים בין התנסויות תלמידים לבין מטרות הקוריקולום. נייר עמדה זה דן בפער בין דרכי התפתחות מקצועית הקיימות בבתי ספר באמריקה כיום, ומזהה שינויים שיש לעשות כדי לשנות הזדמנויות להתפתחות מקצועית זו.

במחקר משווה של הזדמנויות להתפתחות מקצועית שנעשה בכמה מדינות בעלות הישגים גבוהים ובהן: פינלנד, שבדיה, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה וארה"ב (Darling-Hammond,2009 ) נמצאו קווי דמיון בין מערכות ההתפתחות המקצועית ובהם: א) קיום ההזדמנויות ללמידת מורים לאורך זמן; ב)הבניית שעות ההתפתחות המקצועית בתוך שעות העבודה; ג) הפעלת למידה פעילה ושיתופית במסגרת הלמידה המקצועית; ד) ביסוס פעילויות הלמידה על ההקשרים הייחודיים של המורים ומיקודן בתוכן הספציפי שעל המורה ללמד; ו) עירוב/שילוב המורים בהחלטות על הקוריקולום, בהערכה ובהתפתחות המקצועית.

יש מחקרים שהצביעו על כך שרוב המורים בארה"ב אינם לומדים במסגרות של ההתפתחות המקצועית איכותית בדומה לנעשה במדינות אחרות (Darling-Hammond et al., 2009, Murray, 2012).

הקצאת זמן להתפתחות מקצועית - אחד מהגורמים המרכזיים בתמיכה מובנית להתפתחות מקצועית משמעותית הוא הקצאת זמן במהלך יום העבודה/שבוע העבודה להשתתפות בפעילויות מסוג זה. יותר מ-90% מבתי הספר בפינלנד, בבלגיה, בגרמניה ובאנגליה עושים זאת ומאפשרים למורים להשקיע 15-10 שעות לכך ,לעומת 5 – 7 שעות בשבוע בארה"ב. חיוני שבתי הספר יתאימו את הלוח ואת ארגון הזמן השבועי כך שיינתן למורים זמן משותף פנוי לתכנון וללמידה. שינויים מבניים כאלה מספקים את הדרוש לבניית בסיס ללמידת מבוגרים מצליחה.

שיתופיות בין מורים – בארה"ב לא קיימת באופן מסורתי תרבות של שיתוף, רוב המורים עובדים לבדם תוך העדפת פרטיות ובידוד. חיוני שבתי הספר ייצרו קהיליות מעשה שיתופיות כדי לקדם שינויים בקרב המורים ובתי הספר. דרישת קדם לכך היא שבירת הבידוד של המורה, יצירת תרבות של אמון והקצאת מקום וזמן לשיתופיות בתכנון, בניתוח, בצפייה הדדית ובהערכה.

למידה מקצועית במקום העבודה – עיגון ההתפתחות המקצועית במקום העבודה מקדם את השפעת ההקשר על למידת המורים ועשוי לקדם מעורבות במחקרי פעולה על ההוראה. בבתי ספר בסקנדינביה ניתן למצוא מחקרי פעולה סביב נושאים שונים ובהם: שיטת הוראה חדשה, פיתוח תוכניות לימודית ועוד. ביפן ובסין ניתן למצוא את המתודולוגיה של ניתוח שיעור(research lesson), שבה קבוצות קטנות של מורים או מורה יחיד, מפתחות יחד שיעור, צופות בהוראתו, מנתחות ומציעות דרכים לשיפורו.

תוכניות קליטה למורים חדשים – בדרך כלל תוכניות קליטה מאופיינות בהטלת אחריות מופחתת על המורים המתחילים, עבודה בליווי של חונכים והכשרת חונכים. תוכניות קליטה מפותחות מאפשרות למתחילים ללמוד מניסיונם של מומחים בתהליך הצמיחה המקצועית שלהם. בבתי ספר בארה"ב הטיפול במתחילים שונה, ולרוב מסתכם דווקא במתן נסיבות ההוראה הקשות והלא- מבוקשות ביותר. גישה זו מובילה לשחיקה מהירה ולנשירה מן המקצוע. ראוי לראות בקליטת מורים חלק מתוכנית רחבה של טיפוח ותמיכה בכל המורים במטרה להצמיחם מקצועית.

שינוי (transforming ) למידת מורים – כאמור, קיים פער בין ההתפתחות המקצועית באמריקה לבין זו הקיימת במדינות מערביות אחרות. הסיבות:

א) תוכניות התפתחות מקצועית בבית הספר האמריקאים מבוססות על ההנחה השגויה שתובנות ולמידה משמעותיות של המורה דורשות הנחייה חיצונית. לכן מורים נשלחים לימי עיון ללמוד ממומחים או לומדים מהם בבתי הספר. בדרך כלל לא מתקיים שיח ממשיך לפעילויות אלה ולכן אין להן השפעה אמיתית על ההוראה והלמידה. הנחה מוטעית זו גם מובילה להפחתה בשיתופיות ובשיחות בין מורים, שהן הדבר החשוב ביותר כדי ליצור תרבות של הוראה יעילה.

ב) בתי הספר האמריקאים מאופיינים בתרבות של בידוד והמורים מנותקים מהזדמנויות למעורבות בהשתלמויות של התפתחות וצמיחה, הנמצאות בתחתית סולם העדיפויות של בתי הספר. מה שקיים אינו משולב במסגרת שעות העבודה השוטפת, ובכך לא נוצרים קשרים משמעותיים בין נושאי הוראה יומיומיים לבין למידת המורים.

מדינות אחרות הפכו את התמיכה במורים ובלמידת מורים לתהליכים בעדיפות עליונה ויש לכך תוצאות משמעותיות. כדי שהתלמידים יפתחו חשיבה ברמות גבוהות יותר הנדרשות למאה ה-21 יש צורך במורים בעלי יכולות חשיבה גבוהות וידע תוכן מעמיק. אל לבתי הספר להחמיץ הזדמנויות כאלה.

ביבליוגרפיה

Darling-Hammond, L., Wei, R.C., Andree, A., Richardson, N., & Orphanos, S. (2009).Professional learning in the learning profession: A status report on teacher development in the US and abroad, Washington, DC: National Staff Development Council.
Murray, J. (2012). Professional learning opportunities in U.S. Independent schools, London, England: Lambert.