תמיכה בבריאותם הנפשית של המורים במהלך משבר הקורונה

Gewertz, C. (2021). Teachers’ mental health has suffered in the pandemic. Here’s how districts can help. Education Week, 40, 32, 17-22

אם לא היה די באינטנסיביות שאפיינה את מקצוע ההוראה בטרם פרץ נגיף הקורונה וחדר לבתי הספר, כעת נאלצים המורים לעמוד באתגרים קשים אף יותר: חוסר יציבות, שעות העבודה לא-סדירות, ניסיונות עקרים להניע תלמידים הנמצאים בביתם, מעברים תכופים מזום לכיתה והחשש הברור מאליו להידבק בנגיף, להיחשף למאומת או לשהות בבידוד.

במהלך משבר הקורונה, מידות הלחץ, המתח, החרדה והפניקה של המורים נוסקים, בזמן שהמורל והמוטיבציה צונחים. מדובר בשילוב מסוכן שעלול להוביל לשחיקה, לעזיבה ולנשירה. לכן, בזמנים כאלו, חשוב מתמיד להעניק למורים תמיכה ולדאוג לבריאותם הנפשית. על רקע זה, ארגון הפסיכולוגים הבית ספריים בארה"ב (National Association of School Psychologists) מאיץ במחוזות הלימוד, במפקחים וביועצים חינוכיים להציע תמיכה פסיכולוגית לחברי הסגל וממליץ לנקוט בצעדים הבאים:

1) דברו בפתיחות על סוגיית הבריאות הנפשית – התעלמות מבריאותם הנפשית של מורי בית הספר עלולה להוביל לתוצאות הרסניות. לכן, על המנהלים לשוחח על הדברים שבלב, להודות בקשיים ולהכיר בהם, לקיים פגישות פרטניות בארבע עיניים או בזום, להזמין לבית הספר מטפל קוגניטיבי-התנהגותי, לארגן ערבי סיפורים אישיים, להבהיר למורים שיש לאן לפנות ברגעי משבר ואם צריך - להרשות להם להתנתק לזמן-מה מהמייל ומסביבת העבודה.

יתר על כן, גם כדמויות ניהוליות מותר להפגין פגיעות ורגישות ולשתף במאבקים הפנימיים. החשיפה הזו יכולה לשדר מסר עוצמתי ואותנטי לפיו מאבקים נפשיים הם נורמליים ומקובלים ואף מתחוללים בקרבם של המנהיגים.

2) זהו תסמיני תחלואה נפשית – לפעמים, קשיים מקצועיים הם, למעשה, מאבקים נפשיים. הגבירו מודעות ולמדו את הצוותים החינוכיים את דרכי ההתמודדות עם תחלואה מנטלית באמצעות הרצאות, סדנאות וקורסי פיתוח מקצועי בתחום.

3) צרו מנגנוני תמיכה חברתית – "צרת רבים, חצי נחמה". הקימו מעגלי תמיכה וירטואליים (בית ספריים, עירוניים או מחוזיים, תלוי בביקוש) עבור מורים, סגני מנהלים ומנהלים. בפורומים האלו, אשר מונחים על ידי מומחי בריאות הנפש, יוכלו הצוותים החינוכיים לשחרר קיטור, לפגוש אנשים הנתונים במצב דומה ולדבר בפתיחות. לחילופין, הקימו קו טלפוני שמקבל שיחות אישיות, מספק מענה ראשוני ומפנה לסיוע מקצועי – במקרה הצורך.

4) טפחו תרבות של עזרה לאחר – במקום עוד ישיבת צוות, נצלו את המפגש החברתי כדי לתמוך זה בזו, להעניק משוב חיובי ולבדוק שכולם בקו הבריאות. אם שגרת העבודה אינה מאפשרת זאת, הקדישו את 15 הדקות הראשונות לשיחות חולין ולהתעדכנויות אישיות.

5) סמנו את הדרך – כמנהלים, חשוב להיות מעודכן בדרכי הגישה לשירותים בריאותיים-נפשיים ולוודא שדבר אינו עומד בין העובדים שלכם לבין פנייה לעזרה. הרי, בשל טבעו התובעני של מקצוע ההוראה, לצד החיים האישיים והמחויבויות המשפחתיות, חלק מן המורים לא מוצאים את הזמן לקיים פגישה עם פסיכולוג או את המשאבים לממש את זכאותם הביטוחית.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא קורונה