תכניות אלטרנטיביות בהכשרת מורים: זירה אקלקטית או מהות קונספטואלית?

ליבמן, צ. (2015, פברואר). תכניות אלטרנטיביות בהכשרת מורים: זירה אקלקטית או מהות קונספטואלית? הרצאה שנישאה ביום הסגל הפתוח "תכניות אלטרנטיביות בהכשרה להוראה, שיתוף פעולה בין מחקר ומדיניות בחינוך", מכון מופ"ת, תל-אביב.

I think the teaching profession contributes more to the future of our society than any other single profession

(1910-2010) John Wooden

רקע

• הרבה מאוד ממה שמורים נדרשים לדעת על מנת להצליח הוא סמוי מן העין למרבית הציבור
• ב-1823 נפתחה בקונקורד שבוורמונט תכנית ראשונה להכשרת מורים
• מאז נמשך מאבק בין שתי גישות – שבתוכן שונות רבה: א. דוגלי הפרופסיונליות של ההכשרה; ב. דוגלי הדה-רגולציה

מה אומרים דוגלי הפרופסיונליות?

• להכשרת מורים יש בסיס ידע מוצק בדומה לרפואה, הנדסה ומשפטים
• הכשרת מורים רצינית חייבת להתקיים במוסדות אקדמיים ראויים שקיבלו הכרה, ולהישען על תמהיל של ידע תיאורטי ומעשי
• הכשרת מורים ממוסדת ואיכותית יש בכוחה לשנות עמדות, ציפיות וכישורים אחרים של הלומדים
• למיסוד מקצוע אקדמי נדרש מנגנון רגולציה ואקרדיטציה קפדני

כך נבנה למעשה מבנה פוליטי חזק, ובעלי עניין רבים שולטים במערכת ההכשרה.

מה טוענים גורסי הדה-רגולציה?

• אין למקצוע הכשרת המורים בסיס ידע מוצק, מעוגן מחקר וראיות כמו בתחומים אחרים
• למורה נדרשת ידיעה מעמיקה של תחום הדעת, הרבה היגיון בריא, כשרון טבעי, תבונה וניסיון חיים
• הדבר החשוב ביותר הוא למשוך כוח אדם איכותי להוראה, שלא יגיע לתכנית הכשרה מסורתית וארוכה. הנתונים האישיים של המורה, שאינם נתונים לשינוי, הם העיקר
• הלמידה חייבת להיות בהקשר, תוך כדי עשייה (by doing), הלימוד התיאורטי אינו מועיל כי מה שמשפיע הוא הניסיון האישי
• הכשרת המורים היא מונופול וחייבים לפתוח את הזירה לגישות אחרות

הוויכוח הממושך הזה מתנהל מאז ועד היום כאשר המושג "אלטרנטיבי", שהחל את דרכו כמשהו נחות ושלילי, הפך למילת קסם – אפילו במוסדות שמרניים ומכובדים.

הכול רוצים להיות אלטרנטיביים, וגם מה שלא כל כך חלופי - מתהדר בכסות הזו...

מדוע זה קורה בעצם?

• קיים מחסור אדיר במורים בכל העולם – אפילו באפריקה
• הדימוי של הכשרת המורים בעייתי, כאשר - מסורתי = משעמם, ארכאי; אלטרנטיבי = קסום, שונה
• אי נחת מ"התוצר" הקיים של הכשרת המורים
• שאיפה למשוך כוח אדם איכותי יותר שאחרת לא היה מגיע להוראה
• ההנחה שלא כולם צריכים אותה הכשרה והבדלים בנתוני המועמדים, בצרכים, ברמות הגיל של הלומדים וכד' מחייבים תפירת חליפה לפי מידות ולא לפי סטנדרט אחד

מהי הסכנה במיסוד תכניות אלטרנטיביות?

• פגיעה במעמד המקצוע ובמוסדות ההכשרה
• חבלה באיכות ההכשרה
• כתוצאה מכך פגיעה ברמת המורים

אז כיצד נראית בעולם הזירה הזו כיום?

• השדה האלטרנטיבי מגוון ביותר ובכל העולם קיימות תכניות הכשרה אלטרנטיביות רבות השונות מאוד זו מזו - גם במידת האלטרנטיביות שלהן
• המחסור במורים הוא המנוע העיקרי הדוחף את מקבלי ההחלטות להציע תכניות אלטרנטיביות ולא המהות
• התחזית של ה-OECD היא שבשנת 2020 שיעור המורים שלמדו בתכנית אלטרנטיבית יגיע ל- 50%!

מהם המאפיינים המקובלים של הכשרה אלטרנטיבית בעולם?

• גיוס מועמדים טובים בעיקר מבחינת הידע בתחום הדעת (אבל לא תמיד...)
• מרבית לימודי ההכשרה מתבצעים תוך כדי העבודה
• ההכשרה מבוצעת ברובה על ידי מנחה – בד"כ קולגה מבית הספר
• הערכת הביצועים בפועל נעשית על ידי "המעסיקים" והיא זו שקובעת את קבלת הרישוי
• יש להדגיש שלא כל המאפיינים מתקיימים בכל תכנית כזו והמאפיין החשוב ביותר הוא: היכולת של בוגר בעל תואר מוכר בתחום הדעת, לעבוד כמורה בשכר לכל דבר ועניין כאשר ההכשרה מתקיימת on the job

על מה מעידות הראיות המחקריות העיקריות?

ההסתייגות:
קיים קושי עצום בהערכת האפקטיביות ובעריכת השוואות בין התכניות בשל השונות העצומה ביניהן. ובכל זאת:

• הפונים לתכניות הכשרה אלטרנטיביות הם בדרך כלל מבוגרים יותר, יותר גברים, בעלי תחושת שליחות גבוהה יותר
• פעמים רבות המהות לא כל כך "אלטרנטיבית" אלא תכנית מקוצרת בעלת מרכיבי הכשרה מסורתיים
• קיימת בעייתיות בקליטת המורים ה"אלטרנטיביים" בבתי הספר בשל רתיעה של צוות המורים הקיים
• המורים שלמדו בתכניות אלטרנטיביות חשים היעדר מוכנות מספיקה
• לגבי האפקטיביות בהוראה – במדדי ציוני הרישוי (praxis II) מורים "רגילים" טובים יותר;
במדדי שביעות רצון של מנהלים ובהערכת המוטיבציה – ה"אלטרנטיביים" טובים יותר
• לגבי הנשירה מההוראה – הראיות סותרות
• לגבי הישגי הלומדים – לא נמצאו הבדלים

ומה קורה בארץ?

• קיימות עשרות תכניות המכונות אלטרנטיביות: תכניות למצטיינים באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך, לבוגרי יחידות קרביות, לתואר שני רציף, לאוכלוסיות מיוחדות, תכניות מואצות למקצועות נדרשים – ואלו רק חלק מהתכניות המוכרות יותר
• כל התכניות מאושרות מל"ג ומחויבות למתווי המל"ג
• כמעט בכולן יש הכשרה טרום כניסה לעבודה

והמסקנה

מדובר למעשה בתכניות מקוצרות / מואצות / ייחודיות עם נגיעות "אלטרנטיביות", שבתוכן מוטמעים מרכיבים חדשניים יותר או פחות.

לסיכום

• הזירה האלטרנטיבית בהכשרת מורים היא אקלקטית, מגוונת ושוקקת חיים, והיא כאן כדי להישאר
• מכיוון שבישראל כל תכניות ההכשרה (כולל האלטרנטיביות), מתבצעות במוסדות אקדמיים שהוסמכו לכך, ומחויבות למתווה המל"ג, מדובר למעשה בהיבטים של חדשנות, אידאולוגיה וייחודיות המוטמעים במרכיבי ההכשרה הקיימים, וזאת במטרה לשפרה ולשדרגה

ובכך יש בהחלט לראות כיוון רצוי!

הגרסה המלאה של מצגת ההרצאה מצורפת כקובץ PowerPoint בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים")

לחומרים נוספים מיום הסגל הפתוח