תיאוריות הלמידה החברתית של בנדורה
בשל הקוד –המוסרי– המבדיל בין אדם בעל שכל וזכותו לקבל את מה של תואם לו. so wrote sombody above
אני מסכימה מאוד עם העובדה שההתנהגות שלנו נקבעת ע"י חיקוי וצפיהה, יחד עם זאת אין כאן התייחסות לגורם הגנטי שגם לו השפעה קריטית בעיניי.
אני מסכים באופן כללי לתיאוריה של בנדורה, לדעתי החלק של הויסות העצמי והמסוגלות העצמית הוא החלק הארי בעיצוב התנהגות. בניגוד לחיזוק ועונש (החשובים בפני עצמם), נובעים מהנעה חיצונית, הויסות העצמי והמסוגלות העצמית נובעים מהנעה פנימית ועל כן פחות תלויים במצבים חברתיים משתנים בניגוד לחיזוק/עונש שההתנהגות מעוצבת רק על ידי גבולות בסיטואציות מסויימות.
אני מסכימה עם בנדורה שחלק גדול מהלמידה שלנו מתבצע דרך חיקוי וצפייה באחרים. יחד עם זאת, גם ליכולת הקוגנטיבית שלנו יש משקל רב, והרבה התנהגויות שלנו מושפעות מהחשיבה שלנו. ארוע – פרשנות- רגש- תגובה.
זה בדיוק מה שרשמתי
ככל שהילד מקבל פחות חינוך בבית ובבית הספר הגישה של בנדורה יותר חלה עליו וההפך.
אם אני מקבל הרבה חיזוקים וערכים בבית כך התנהגויות של החברה ישפיעו עליי פחות
הגישה של בנדורה אומרת שאנחנו לומדים מהסביבה איך להתנהג.
הגישה נכונה בחלקה
ההתנהגות שלנו מעוצבת עי מספר גדול של גורמים שרק חלק מהם הוא החברה
למשל :ככל שהחינוך בבית יהיה יותר משמעותי או בביהס כך הילד יושפע פחות מהיתנהגויות שליליות חברתיות.
ככל שאדם יהיה בטוח יותר בעצמו יהיה לו אפשרות להתמודד עם כל דבר
לאחר קריאת החומר המצ"ב ברצוני לומר שאני מתחבר לכל מה שנאמר במאמר זה. מניסיון אישי ומעבודה לאורך למעלה משני עשורים עם תלמידים בגיל התיכון גיליתי שדרך הגישה החברתית של בנדורה ניתן להגיע להישגים נפלאים ולהצלחות מרשימות בקרב התלמידים תוך "נטיעת " חיזוקים חשובים בנפש התלמיד כהמשך להצלחה ומסוגלות אישית בהמשך חייו
לדעתי יש הרבה השפעת על ההתנהגות ולמידה של בני האדם בדרך החברתית . אך לא כל הדברים ולא כל אדם מסוגל ללמוד במידה מספקת על ידיי השיטה הזאת. ישנם אנשים בעלי יכול נמוכה ( שבנדנה נתן להם מקום ,אך לדעתי לא מספק) שעבורם למידה החברתית אינה מספקת ולפעמים לא אפשרית.
אני גם ממאמין מאד בגישה של בנדורי שמדברת על למידה דרך חיקוי אבל חושב שיש גישות נוספות בחיים של התנהגויות כמו למשל למידה לא מתוכננת כמו למשל בשילה ורפלקסים.
גם אני בדעה שרוב ההתנהגויות נובעות מהסביביה החברתית אבל לא כולה, לפי דעתי ישנם סיבות שונות להתנהגות כמו שלמדנו בשאר השיעור כמו למשל למידה שאינה מודעת.
מסוגלות עצמית,חיזוקים וענישה כדי להגדיר גבולות כל אלה חשובים לויסות הרגשי.
מסוגלות עצמית,חיזוקים וענישה כדי להגדיר גבולות כל אלה חשובים לויסות הרגשי.
יפה
לדעתי הסביבה היא גורם נוסף אך לא העיר בעיצוב התנהגות הלומד,יש משקל גם לפן הקוגנטיבי
מכיון שהסביבה החברתית משפיעה על האדם הוא לומד דרך צפייה וחיקוי פעולות מאחרים על מנת ללמוד דברים חדשים אבל כדי להצליח הוא צריך להיות בעל יכולות וכישורים ולא להסתפק בחיקוי . בן אדם מקבל משוב מהאנשים לפי התנהגותו לפי כך עונש וחיזוק מסייעים בעיצוב התנהגותו, גם אם אינם ישירים.
באופן כללי אני חושבת שאנחנו מאוד מושפעים מהסביבה שלנו,אני רואה את זה אצל הילדים שלי שמושפעים מאוד מהחברים שלהם וגם אצל החברים שלי יש השפעה מהסביבה בה אנו חיים מבחינת תחומי עיין נושאי שיחה וכ'ו.
כן אפשר לראות ילדים שיש להם לקויות חברתיות לא תמיד מצליחים להפנים את במסרים שהסביבה משדרת להם.צריך אנטלגנציה חברתית ברמה מסויימת כדי להפנים התנהגויות שמותאמות לסביבה
ואני לא מדברת על ילדים עם בעיות תיקשורת אלה ילדים עם קשיים חברתיים.
אני חושבת שבהקשר של קשיי קשב,מי שיש לו אימפולסביות מתקשה מאוד לעשות את הויסות העצמי שנידרש כדי להפנים התנהגות .ועלול לחזור על אותה טעות שוב ושוב ולשלם על זה מחיר חברתי ואישי גבוהה
בוקר טוב לכם,
אני כמורה מחנך לכיתה ואבא למשפחה ברוכת ילדים, לא כל כך מסכים עם התאוריה של בנדורה בשל הקוד המוסרי המבדיל בין אדם בעל שכל ומחשבה וזכותו לקבל ולדחות את מה של תואם לו.
האדם הוא בעל השליטה המוחלטת להתנהגותו וציפיותיו בהווה ובעתיד (אדון לגורלו), כלומר: האדם פחות מושפע בהתנהגותו מסביבתו, לכן הוא מכוון את מסע חייו לקראת הגשמה עצמית והכרזת אינטרסים חיוניים להמשך הזרימה היום-יומית במעגל חייו, יתר על כן האדם המופשט הוא המעריך הראשי ליכולותיו, תכנון חייו ומימוש הדימוי העצמי האנוכי.
שלום לכם, לפי תפיסת עולמי אני יכול לומר כך:
כל אדם בשכלו הישר הוא מוגדר כלוח מאופס בנתונים, כלומר : האדם בהיותו קטן הוא צריך ללמוד מהבוגרים ממנו על פי שלבים חיוניים לספיגת צורת החיקוי והשרשתה בתוך שכלו והבלטתה בתוך רגשותיו.
שלבי החיקוי הם מחולקים לכמה שלבים , כדלקמן :
שלב הקשב : הקטן יקשיב למבוגר בכדי לקלוע בול במטרת החיקוי ( העתק תואם למקור).
הצפנת ההתנהגות ותוצאותיה: כלומר הילד הקטן הצפין במוחו את איכות החיקוי מבחינה חברתית , אם תואם זה חיזוק, ואם לא תואם אזי עונש.
הנעה ואו דחיפה קדימה : ככל שהחיקוי הוא בעל אלמנט חיזוקי , בוודאי האדם הקטן יניע את עצמו להמשך הלאה כלפי המטר הרצויה מהחיקוי.
ביצוע מטלות החיקוי: ככל שאדם הדוגל במודל חיקוי לדמות חברתית מסוימת אזי שהוא ישלב את צעדיו צעד אחרי צעד למען הכרזת מטרה כלשהי.
שלום לכם, לפי תפיסת עולמי אני יכול לומר כך:
כל אדם בשכלו הישר הוא מוגדר כלוח מאופס בנתונים, כלומר : האדם בהיותו קטן היא צריך ללמוד מהבוגרים ממנו על פי שלבים חיוניים לספיגת צורת החיקוי והשרשתה בתוך שכלו והבלטתה בתוך רגשותיו.
שלבי החיקוי הם מחולקים לכמה שלבים , כדלקמן :
שלב הקשב : הקטן יקשיב למבוגר בכדי לקלוע בול במטרת החיקוי ( העתק תואם למקור).
הצפנת ההתנהגות ותוצאותיה: כלומר הילד הקטן הצפין במוחו את איכות החיקוי מבחינה חברתית , אם תואם זה חיזוק, ואם לא תואם אזי עונש.
הנעה ואו דחיפה קדימה : ככל שהחיקוי הוא בעל אלמנט חיזוקי , בוודאי האדם הקטן יניע את עצמו להמשך הלאה כלפי המטר הרצויה מהחיקוי.
ביצוע מטלות החיקוי: ככל שאדם הדוגל במודל חיקוי לדמות חברתית מסוימת אזי שהוא ישלב את צעדיו צעד אחרי צעד למען הכרזת מטרה כלשהי.
כמורה לתלמידים היושבים על הרצף האוטיסטי.. בשלבים הראשונים אני עובדת על "מסוגלות עצמית" נותנת המון חיזוקים גם חיוביים וכשרוצה להכחיד התנהגות נותנת חיזוק שלילי. התלמיד לומד לווסת את עצמו , מתחיל להיות מודע לסביביתו מקבל חיזוקים חיוביים המסוגלות עולה והאמונה הפנימית , רואים גישה חדשה, נעשה עיבוד פנימי. ואז רק יכולה לגשת ללמידה וסגירת פערים שהתלמידים הגיעו איתם .
דעתי היא שאין ספק אכן הסביבה החברתית משפיעה מאד על התנהגותם של בני אדם לטוב ולרע. האדם לומד לווסת את עצמו בחברה הווה אומר הוא לומד שלא כדאי לצעוק להרביץ לקלל ועוד. אך עדיין יש לא מעט אנשים שכל הזמן בודקים את הקצה והם אינם מווסתים ולכן הסביבה לא מצליחה להשפיע עליהם ולכן לצערי הם מוצאים את עצמם מחוץ לחברה.
לפעמים זה משפיע עליהם שהם לא חלק מהמשפחה, מהכיתה מהחברה ועוד….
מעצם היותנו יצורים חברתיים, מרגע הגעתנו לעולם אנו בונים את תפיסת העצמי שלנו על סמך אינטראקציות עם החברה- ההורים, המשפחה הקרובה, גננת, בני הגיל, מורה, שוב בני הגיל, אושיות אינסטגרם וכו'. אנחנו מתחילים לבנות תיאורייה של מה אנחנו חושבים שמצפים מאיתנו על סמך השוואה עם אחרים בעיקר כאלה שמפרסמים תמונות ברשתות החברתיות. על בסיס מסקנות האלה הנובעות מחיקוי והשוואה אנחנו מעצבים לרוב את התנהגותינו. נדרש חוזק אישי רב, אומץ ולעיתים התערבות טיפולית כדי שאדם יתחיל לשאול את עצמו האם בחירותיו משקפות את מי שהוא באמת. האם מסקנותיו מהעבר אכן רלוונטיות לגביו או שהן מתאימות יותר לאחרים. וכשמתחילות השאלות, מתאפשרות תשובות אחרות ואז גם ניסים.
אין ספק כי האדם כפרט, מורכב בפני עצמו, והוא מונע מתוך הציפיות שלו מעצמו, מצפיות החברה ממנו, מתגובותיו שלו את מעשיו, ביקורת עצמית, ומתגובות הסביבה אליו.
אדם ע"פ הנחת היסוד של בנדורה, לומד מתוך צפייה, צפיה בהתנהגותם של אחרים, בודק את המסוגלות העצמית שלו, אם היא נמוכה או גבוה, ע"י משימות, או ע"י תגובות הסביבה, ואלו מניעים את המוטיבציה שלו, בהתאם.. גבוהה או נמוכה. ויש את מה שההתנהגות מעוררת באדם ומפעילה אותו- לעוררות רגשית. אדם מרגיש הצלחה כאשר הוא חש סיפוק ובכך מעניק לעצמו חיזוק עצמי. ומעניש עצמו כאשר חש חוסר הצלחה, חוסר סיפוק.
כמורה אני מצליחה לזהות את תחושות התסכול אצל תלמידים מסוימים,אשר אינם מצליחים להביא את עצמם לכדי הצלחה, ולכן הם בדרך כלל עסוקים בהפרעה,
את אלה שמצליחים להיות "הדוגמה ומודל לחיקוי", ואת הביטחון ותחושת הסיפוק,
ואת אלו הנמנעים מהשתתפות, מפאת חוסר הצלחתם וציפיותיהם בעיני עצמם, ובדרך כלל אינם מורגשים – "הילדים השקופים".
לכן במקצוע בו אני עוסקת: טבע, סביבה ובעלי חיים, אני מאפשרת לכל תלמיד למצוא את נקודות החוזק שלו. כך שהדימוי שלו בעיני הסביבה יהיה חיובי, ובעיקר שלו בעיני עצמו.
אני מסכימה עם תאורית הלמידה של בנדורה,אך כתלות בגיל וברמה קוגניטיבית. ילד קטן זקוק להתנסות עצמית על מנת ללמוד .עם הגדילה הוא יכול לצפות,ללמוד מנסיונם של אחרם ולהכליל למצבים נוספים וכך הוא מגיע ללמידה חברתית. אני חושבת שתחושת מסוגלות ויכולת וויסות עצמי אכן נבנים במשך הזמן כתוצאה מאינטרקציה עם הסביבה.
אני מסכימה עם תאורית הלמידה של בנדורה,אך כתלות בגיל וברמה קוגניטיבית. ילד קטן זקוק להתנסות עצמית על מנת ללמוד .עם הגדילה הוא יכול לצפות,ללמוד מנסיונם של אחרם ולהכליל למצבים נוספים וכך הוא מגיע ללמידה חברתית. אני חושבת שתחושת מסוגלות ויכולת וויסות עצמי אכן נבנים במשך הזמן כתוצאה מאינטרקציה עם הסביבה.
אני מסכימה עם התיאוריה החברתית של בנדורה מאחר ואני חושבת שרוב ההתנהגויות שלנו נלמדות בעזרת צפייה באחרים .לדעתי בעיקר באנשים קרובים ומשמעותיים כמו הורים,אחים וצורים
אני נוטה להסכים עם התיאוריה של בנדורה,לדעתי רוב הלמידה שלנו נעשית על ידי חיקוי של הסביבה.
אני לא מסכימה עם תיאוריית הלמידה החברתית של בנדורה. בעיקר עם הקביעה שרוב ההתנהגויות שלנו נלמדות באמצעות צםייה באחרים ובאמצעות חיקוי שלהם ולא באמצעות התנסות אישית. אני כן מסכימה, בחלקו, עם הקביעה שההתנהגות שלנו מעוצבת בתוך הקשר חברתי – בחלקו משום שאני הייתי מוסיפה את המילה גם. כמו כן, אני כן נוטה לקבל את המושג "ויסות עצמי".
אני לא מסכימה עם תיאוריית הלמידה החברתית של בנדורה. בעיקר עם הקביעה שרוב ההתנהגויות שלנו נלמדות באמצעות צםייה באחרים ובאמצעות חיקוי שלהם ולא באמצעות התנסות אישית. אני כן מסכימה, בחלקו, עם הקביעה שההתנהגות שלנו מעוצבת בתוך הקשר חברתי – בחלקו משום שאני הייתי מוסיפה את המילה גם. כמו כן, אני כן נוטה לקבל את המושג "ויסות עצמי".
בשל הקוד –המוסרי– המבדיל בין אדם בעל שכל וזכותו לקבל את מה של תואם לו. so wrote sombody above
אני מסכימה מאוד עם העובדה שההתנהגות שלנו נקבעת ע"י חיקוי וצפיהה, יחד עם זאת אין כאן התייחסות לגורם הגנטי שגם לו השפעה קריטית בעיניי.
אני מסכים באופן כללי לתיאוריה של בנדורה, לדעתי החלק של הויסות העצמי והמסוגלות העצמית הוא החלק הארי בעיצוב התנהגות. בניגוד לחיזוק ועונש (החשובים בפני עצמם), נובעים מהנעה חיצונית, הויסות העצמי והמסוגלות העצמית נובעים מהנעה פנימית ועל כן פחות תלויים במצבים חברתיים משתנים בניגוד לחיזוק/עונש שההתנהגות מעוצבת רק על ידי גבולות בסיטואציות מסויימות.
אני מסכימה עם בנדורה שחלק גדול מהלמידה שלנו מתבצע דרך חיקוי וצפייה באחרים. יחד עם זאת, גם ליכולת הקוגנטיבית שלנו יש משקל רב, והרבה התנהגויות שלנו מושפעות מהחשיבה שלנו. ארוע – פרשנות- רגש- תגובה.
זה בדיוק מה שרשמתי
ככל שהילד מקבל פחות חינוך בבית ובבית הספר הגישה של בנדורה יותר חלה עליו וההפך.
אם אני מקבל הרבה חיזוקים וערכים בבית כך התנהגויות של החברה ישפיעו עליי פחות
הגישה של בנדורה אומרת שאנחנו לומדים מהסביבה איך להתנהג.
הגישה נכונה בחלקה
ההתנהגות שלנו מעוצבת עי מספר גדול של גורמים שרק חלק מהם הוא החברה
למשל :ככל שהחינוך בבית יהיה יותר משמעותי או בביהס כך הילד יושפע פחות מהיתנהגויות שליליות חברתיות.
ככל שאדם יהיה בטוח יותר בעצמו יהיה לו אפשרות להתמודד עם כל דבר
לאחר קריאת החומר המצ"ב ברצוני לומר שאני מתחבר לכל מה שנאמר במאמר זה. מניסיון אישי ומעבודה לאורך למעלה משני עשורים עם תלמידים בגיל התיכון גיליתי שדרך הגישה החברתית של בנדורה ניתן להגיע להישגים נפלאים ולהצלחות מרשימות בקרב התלמידים תוך "נטיעת " חיזוקים חשובים בנפש התלמיד כהמשך להצלחה ומסוגלות אישית בהמשך חייו
לדעתי יש הרבה השפעת על ההתנהגות ולמידה של בני האדם בדרך החברתית . אך לא כל הדברים ולא כל אדם מסוגל ללמוד במידה מספקת על ידיי השיטה הזאת. ישנם אנשים בעלי יכול נמוכה ( שבנדנה נתן להם מקום ,אך לדעתי לא מספק) שעבורם למידה החברתית אינה מספקת ולפעמים לא אפשרית.
אני גם ממאמין מאד בגישה של בנדורי שמדברת על למידה דרך חיקוי אבל חושב שיש גישות נוספות בחיים של התנהגויות כמו למשל למידה לא מתוכננת כמו למשל בשילה ורפלקסים.
גם אני בדעה שרוב ההתנהגויות נובעות מהסביביה החברתית אבל לא כולה, לפי דעתי ישנם סיבות שונות להתנהגות כמו שלמדנו בשאר השיעור כמו למשל למידה שאינה מודעת.
מסוגלות עצמית,חיזוקים וענישה כדי להגדיר גבולות כל אלה חשובים לויסות הרגשי.
מסוגלות עצמית,חיזוקים וענישה כדי להגדיר גבולות כל אלה חשובים לויסות הרגשי.
יפה
לדעתי הסביבה היא גורם נוסף אך לא העיר בעיצוב התנהגות הלומד,יש משקל גם לפן הקוגנטיבי
מכיון שהסביבה החברתית משפיעה על האדם הוא לומד דרך צפייה וחיקוי פעולות מאחרים על מנת ללמוד דברים חדשים אבל כדי להצליח הוא צריך להיות בעל יכולות וכישורים ולא להסתפק בחיקוי . בן אדם מקבל משוב מהאנשים לפי התנהגותו לפי כך עונש וחיזוק מסייעים בעיצוב התנהגותו, גם אם אינם ישירים.
באופן כללי אני חושבת שאנחנו מאוד מושפעים מהסביבה שלנו,אני רואה את זה אצל הילדים שלי שמושפעים מאוד מהחברים שלהם וגם אצל החברים שלי יש השפעה מהסביבה בה אנו חיים מבחינת תחומי עיין נושאי שיחה וכ'ו.
כן אפשר לראות ילדים שיש להם לקויות חברתיות לא תמיד מצליחים להפנים את במסרים שהסביבה משדרת להם.צריך אנטלגנציה חברתית ברמה מסויימת כדי להפנים התנהגויות שמותאמות לסביבה
ואני לא מדברת על ילדים עם בעיות תיקשורת אלה ילדים עם קשיים חברתיים.
אני חושבת שבהקשר של קשיי קשב,מי שיש לו אימפולסביות מתקשה מאוד לעשות את הויסות העצמי שנידרש כדי להפנים התנהגות .ועלול לחזור על אותה טעות שוב ושוב ולשלם על זה מחיר חברתי ואישי גבוהה
בוקר טוב לכם,
אני כמורה מחנך לכיתה ואבא למשפחה ברוכת ילדים, לא כל כך מסכים עם התאוריה של בנדורה בשל הקוד המוסרי המבדיל בין אדם בעל שכל ומחשבה וזכותו לקבל ולדחות את מה של תואם לו.
האדם הוא בעל השליטה המוחלטת להתנהגותו וציפיותיו בהווה ובעתיד (אדון לגורלו), כלומר: האדם פחות מושפע בהתנהגותו מסביבתו, לכן הוא מכוון את מסע חייו לקראת הגשמה עצמית והכרזת אינטרסים חיוניים להמשך הזרימה היום-יומית במעגל חייו, יתר על כן האדם המופשט הוא המעריך הראשי ליכולותיו, תכנון חייו ומימוש הדימוי העצמי האנוכי.
שלום לכם, לפי תפיסת עולמי אני יכול לומר כך:
כל אדם בשכלו הישר הוא מוגדר כלוח מאופס בנתונים, כלומר : האדם בהיותו קטן הוא צריך ללמוד מהבוגרים ממנו על פי שלבים חיוניים לספיגת צורת החיקוי והשרשתה בתוך שכלו והבלטתה בתוך רגשותיו.
שלבי החיקוי הם מחולקים לכמה שלבים , כדלקמן :
שלב הקשב : הקטן יקשיב למבוגר בכדי לקלוע בול במטרת החיקוי ( העתק תואם למקור).
הצפנת ההתנהגות ותוצאותיה: כלומר הילד הקטן הצפין במוחו את איכות החיקוי מבחינה חברתית , אם תואם זה חיזוק, ואם לא תואם אזי עונש.
הנעה ואו דחיפה קדימה : ככל שהחיקוי הוא בעל אלמנט חיזוקי , בוודאי האדם הקטן יניע את עצמו להמשך הלאה כלפי המטר הרצויה מהחיקוי.
ביצוע מטלות החיקוי: ככל שאדם הדוגל במודל חיקוי לדמות חברתית מסוימת אזי שהוא ישלב את צעדיו צעד אחרי צעד למען הכרזת מטרה כלשהי.
שלום לכם, לפי תפיסת עולמי אני יכול לומר כך:
כל אדם בשכלו הישר הוא מוגדר כלוח מאופס בנתונים, כלומר : האדם בהיותו קטן היא צריך ללמוד מהבוגרים ממנו על פי שלבים חיוניים לספיגת צורת החיקוי והשרשתה בתוך שכלו והבלטתה בתוך רגשותיו.
שלבי החיקוי הם מחולקים לכמה שלבים , כדלקמן :
שלב הקשב : הקטן יקשיב למבוגר בכדי לקלוע בול במטרת החיקוי ( העתק תואם למקור).
הצפנת ההתנהגות ותוצאותיה: כלומר הילד הקטן הצפין במוחו את איכות החיקוי מבחינה חברתית , אם תואם זה חיזוק, ואם לא תואם אזי עונש.
הנעה ואו דחיפה קדימה : ככל שהחיקוי הוא בעל אלמנט חיזוקי , בוודאי האדם הקטן יניע את עצמו להמשך הלאה כלפי המטר הרצויה מהחיקוי.
ביצוע מטלות החיקוי: ככל שאדם הדוגל במודל חיקוי לדמות חברתית מסוימת אזי שהוא ישלב את צעדיו צעד אחרי צעד למען הכרזת מטרה כלשהי.
כמורה לתלמידים היושבים על הרצף האוטיסטי.. בשלבים הראשונים אני עובדת על "מסוגלות עצמית" נותנת המון חיזוקים גם חיוביים וכשרוצה להכחיד התנהגות נותנת חיזוק שלילי. התלמיד לומד לווסת את עצמו , מתחיל להיות מודע לסביביתו מקבל חיזוקים חיוביים המסוגלות עולה והאמונה הפנימית , רואים גישה חדשה, נעשה עיבוד פנימי. ואז רק יכולה לגשת ללמידה וסגירת פערים שהתלמידים הגיעו איתם .
דעתי היא שאין ספק אכן הסביבה החברתית משפיעה מאד על התנהגותם של בני אדם לטוב ולרע. האדם לומד לווסת את עצמו בחברה הווה אומר הוא לומד שלא כדאי לצעוק להרביץ לקלל ועוד. אך עדיין יש לא מעט אנשים שכל הזמן בודקים את הקצה והם אינם מווסתים ולכן הסביבה לא מצליחה להשפיע עליהם ולכן לצערי הם מוצאים את עצמם מחוץ לחברה.
לפעמים זה משפיע עליהם שהם לא חלק מהמשפחה, מהכיתה מהחברה ועוד….
מעצם היותנו יצורים חברתיים, מרגע הגעתנו לעולם אנו בונים את תפיסת העצמי שלנו על סמך אינטראקציות עם החברה- ההורים, המשפחה הקרובה, גננת, בני הגיל, מורה, שוב בני הגיל, אושיות אינסטגרם וכו'. אנחנו מתחילים לבנות תיאורייה של מה אנחנו חושבים שמצפים מאיתנו על סמך השוואה עם אחרים בעיקר כאלה שמפרסמים תמונות ברשתות החברתיות. על בסיס מסקנות האלה הנובעות מחיקוי והשוואה אנחנו מעצבים לרוב את התנהגותינו. נדרש חוזק אישי רב, אומץ ולעיתים התערבות טיפולית כדי שאדם יתחיל לשאול את עצמו האם בחירותיו משקפות את מי שהוא באמת. האם מסקנותיו מהעבר אכן רלוונטיות לגביו או שהן מתאימות יותר לאחרים. וכשמתחילות השאלות, מתאפשרות תשובות אחרות ואז גם ניסים.
אין ספק כי האדם כפרט, מורכב בפני עצמו, והוא מונע מתוך הציפיות שלו מעצמו, מצפיות החברה ממנו, מתגובותיו שלו את מעשיו, ביקורת עצמית, ומתגובות הסביבה אליו.
אדם ע"פ הנחת היסוד של בנדורה, לומד מתוך צפייה, צפיה בהתנהגותם של אחרים, בודק את המסוגלות העצמית שלו, אם היא נמוכה או גבוה, ע"י משימות, או ע"י תגובות הסביבה, ואלו מניעים את המוטיבציה שלו, בהתאם.. גבוהה או נמוכה. ויש את מה שההתנהגות מעוררת באדם ומפעילה אותו- לעוררות רגשית. אדם מרגיש הצלחה כאשר הוא חש סיפוק ובכך מעניק לעצמו חיזוק עצמי. ומעניש עצמו כאשר חש חוסר הצלחה, חוסר סיפוק.
כמורה אני מצליחה לזהות את תחושות התסכול אצל תלמידים מסוימים,אשר אינם מצליחים להביא את עצמם לכדי הצלחה, ולכן הם בדרך כלל עסוקים בהפרעה,
את אלה שמצליחים להיות "הדוגמה ומודל לחיקוי", ואת הביטחון ותחושת הסיפוק,
ואת אלו הנמנעים מהשתתפות, מפאת חוסר הצלחתם וציפיותיהם בעיני עצמם, ובדרך כלל אינם מורגשים – "הילדים השקופים".
לכן במקצוע בו אני עוסקת: טבע, סביבה ובעלי חיים, אני מאפשרת לכל תלמיד למצוא את נקודות החוזק שלו. כך שהדימוי שלו בעיני הסביבה יהיה חיובי, ובעיקר שלו בעיני עצמו.
אני מסכימה עם תאורית הלמידה של בנדורה,אך כתלות בגיל וברמה קוגניטיבית. ילד קטן זקוק להתנסות עצמית על מנת ללמוד .עם הגדילה הוא יכול לצפות,ללמוד מנסיונם של אחרם ולהכליל למצבים נוספים וכך הוא מגיע ללמידה חברתית. אני חושבת שתחושת מסוגלות ויכולת וויסות עצמי אכן נבנים במשך הזמן כתוצאה מאינטרקציה עם הסביבה.
אני מסכימה עם תאורית הלמידה של בנדורה,אך כתלות בגיל וברמה קוגניטיבית. ילד קטן זקוק להתנסות עצמית על מנת ללמוד .עם הגדילה הוא יכול לצפות,ללמוד מנסיונם של אחרם ולהכליל למצבים נוספים וכך הוא מגיע ללמידה חברתית. אני חושבת שתחושת מסוגלות ויכולת וויסות עצמי אכן נבנים במשך הזמן כתוצאה מאינטרקציה עם הסביבה.
אני מסכימה עם התיאוריה החברתית של בנדורה מאחר ואני חושבת שרוב ההתנהגויות שלנו נלמדות בעזרת צפייה באחרים .לדעתי בעיקר באנשים קרובים ומשמעותיים כמו הורים,אחים וצורים
אני נוטה להסכים עם התיאוריה של בנדורה,לדעתי רוב הלמידה שלנו נעשית על ידי חיקוי של הסביבה.
אני לא מסכימה עם תיאוריית הלמידה החברתית של בנדורה. בעיקר עם הקביעה שרוב ההתנהגויות שלנו נלמדות באמצעות צםייה באחרים ובאמצעות חיקוי שלהם ולא באמצעות התנסות אישית. אני כן מסכימה, בחלקו, עם הקביעה שההתנהגות שלנו מעוצבת בתוך הקשר חברתי – בחלקו משום שאני הייתי מוסיפה את המילה גם. כמו כן, אני כן נוטה לקבל את המושג "ויסות עצמי".
אני לא מסכימה עם תיאוריית הלמידה החברתית של בנדורה. בעיקר עם הקביעה שרוב ההתנהגויות שלנו נלמדות באמצעות צםייה באחרים ובאמצעות חיקוי שלהם ולא באמצעות התנסות אישית. אני כן מסכימה, בחלקו, עם הקביעה שההתנהגות שלנו מעוצבת בתוך הקשר חברתי – בחלקו משום שאני הייתי מוסיפה את המילה גם. כמו כן, אני כן נוטה לקבל את המושג "ויסות עצמי".