תיאוריות אפיסטמולוגיות אישיות והשלכותיהן על תכנון לימודים

מאת: תמר לוין , צופיה יועד
מילות מפתח: אמונות אפיסטמולוגיות אפיסטמולוגיה חשיבה חשיבה אפיסטולוגית תהליכי חשיבה תהליכים קוגנטיביים תכנון לימודים תלמידים תפיסת עולם
 
 ראו המצגת המקורית מצורפת מצד ימין
 
מה מצאנו? (בהתייחס להיבטים רלוונטים שקשורים לנושא כינוס זה)
 
•  גם לילדים בגיל הצעיר יש חשיבה אפיסטמולוגית ואפילו מורכבת. אין מקום לסברה שזו מתפתחת רק לאחר גיל ההתבגרות.
 
•  חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים.
 
מרכיבים המאפיינים את החשיבה האפיסטמולוגית האישית
 
בנינו מודל מפורט לתיאור האמונות האפיסטמולוגיות של הנחקרים הכולל שני תחומים (שנמצאו גם בספרות המחקר (Hofer, 2002) חמישה ממדים, 16 קטגוריות ומספר אמות מידה לכל קטגוריה
בנינו מודל מפורט לתיאור האמונות האפיסטמולוגיות של הנחקרים הכולל שני תחומים (שנמצאו גם בספרות המחקר (Hofer, 2002) ההבדלים בין אמונות והשקפות הנחקרים לפי כיתות ולפי בתי ספר
 
•  ממצאי המחקר העלו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין דרגות כיתה שונות והבדלים בתוך דרגת הכיתה (על כך לא נדבר היום)
•  כמו כן הממצא המרכזי להערכתי בהקשר הנוכחי הוא שנמצאו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין בתי ספר ממצא התומך בתפיסה כי חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים (Marton et al., 1993 ואחרים).
 
 
•  לעניינינו כאן חשוב להתמקד בממצאים המצביעים על הבדלים משמעותיים בין תלמידי בית ספר "יפרח" לבין תלמידי בית ספר "שירה". שני בתי ספר אלה דומים במאפיין חשוב של תלמידיהם (במיצב סוציו-אקונומי, מדד טיפוח של משרד החינוך), אך הם שונים בתהליכי ההוראה שהם מיישמים. ואכן הממצאים מצביעים באופן מובהק על דפוס שונה של חשיבה ותפיסה אפיסטמולוגית בין תלמידי שני בתי הספר הללו.
•  תלמידי בית ספר "יפרח" השיגו ציונים גבוהים יותר בממדי ההשקפה האינטגרטיבית הערכתית וב-4 ממדים מתוך החמישה של התפיסה האפיסטמולוגית האישית (ודאות הידע, מקור הידע, תהליך הידיעה, ההצדקה לידיעה).
 
•  ניתוח תוכני של תהליכי ההוראה הייחודיים הנהוגים בבית ספר "יפרח" העלו, שזהו בית ספר שבו מתקיימת פדגוגיה עדכנית יותר מבית ספר "שירה", וניכרת בו עשייה פדגוגית של הצוות החינוכי ברוח הלמידה וההוראה הקונסטרוקטיביסטית. בבית ספר זה מושם דגש על פיתוח חשיבה מושגית של התלמידים, כשתכנית הלימודים הבית ספרית כוללת בין השאר היבטים על-תחומיים בצד התמחויות דיסציפלינריות (לוין ונבו, 2000; נחום, 2001). צוות המורים בבית ספר "יפרח" עבר במשך כמה שנים השתלמויות בפיתוח קוריקולום על- תחומי הבנייתי שמטרתו המרכזית הייתה שינוי תפיסות המורים על משמעות הלמידה, מבנה הידע ודרכי ההוראה תוך הדגשת ההתמקדות בתהליכים הבנייתים המתרחשים בעת יצירת הידע של התלמיד (שם), ופעל כ- 5 שנים על פי תוכניות לימודים על תחומיות, בצד ביצוע פרויקטים בינתחומיים ודיסציפלינריים. מבנה הלימודים מורכב מהתמחות דיסציפלינארית, מקבוצות עניין בנושאים המעניינים את התלמידים, טיפול במיומנויות על דיסציפלינאריות ולימוד נושאים אינטגרטיביים בין תחומיים ועל תחומיים. מושג על נבחר מדי שנה וניתן לו דגש במהלך השנה כולה תוך שהוא משולב בכל אחת מתחומי הלימוד (במידת האפשר)
 
•  תהליכי הלמידה היו שיתופיים עם דגש על תפקודי חשיבה גבוהים, על פיתוח חשיבה מושגית של התלמידים במהלך הלמידה ודיון עליהם, תהליכי רפלקציה של התלמידים ושל המורים לגבי תהליך ההוראה – למידה- הערכה.
 
•  בבית ספר "שירה" לעומת זאת, (העלינו מתוך ראיונות עם הנחקרים ומתוך ראיונות מקדימים שערכנו עם מנהלת בית ספר) לא הדגישו את דרכי הלמידה השיתופית, ולא היה עיסוק שיטתי במיפוי מושגים ודיון עליהם במהלך הלמידה.
 
•  הדמיון במיצב הסוציו-אקונומי בין שני בתי ספר אלה, והשוני בהדגשים בתכנון הלימודים בין בתי הספר מאפשרים להסביר את ההבדלים בתפיסות האפיסטמולוגיות של התלמידים בהתנסויות הלמידה שלהם
 
 
•  מכאן גזרנו את ההשתמעויות הבאות לגבי תכנון לימודים:
  לגבי הכשרת מורים ומפתחי תוכניות
 
•  הגברת המודעות למשמעות של חשיבה אפיסטמולוגית
•  הגברת האמון ביכולות התלמידים לחשיבה מורכבת כבר בגילאים הצעירים
•  הכשרה לשימוש מושכל בתוכניות ובניית תלב"ס
•  הכשרה של המורים והמפתחים עצמם להבנת תהליכי הידיעה לצורך בחינת הזיקות בין ידע קודם וידע חדש
 
 
לגבי תכנית הלימודים ומשימות הלימוד- 
מטרות התכנית צריכות לכוון למבנה משימות-

העוסקות בשאלות קונספטואליות רב תחומיות ומחייבות תפקודי חשיבה גבוהים

המעוררות דילמות ומחייבות לשקול מערך ערכים אחד יחסית לשני
 
לדוגמה- כדי שהתלמיד יפתח אמונות אפיסטמולוגיות שמהות הידיעה אינה מתמצה בהעברה ומהות הידע אינו פשוט וחד משמעי, תכנית הלימודים צריכה לכלול מטרות התומכות בכך (לדוגמה- יסביר תופעות וינמק הסבריו לעומת יכיר...יציין....) ואמורה להמליץ בפני המורה על עקרונות לעיצוב דרכי ההוראה בכיתה, למשל:
 
 
•  עיסוק בסוגיות שנויות במחלוקת במהלך הלמידה בכיתה; התמודדות עם תהליכי פתרון בעיות; קיום דיונים סוערים בכיתה תוך הבלטתן של המחלוקות; עיסוק בשאלות רב תחומיות; עיסוק עקבי בתהליכי המשגה ומפות מושגים; משימות שיוצרות הזדמנויות לתלמיד לבחון את מקורות הידע; לבחון את מידת תקפותו והרלוונטיות שלו; מחייבות אותו להבנות משמעויות יחד עם אחרים תוך דיון בסוגיות המעוררות את הספק האפיסטמי; עיסוק במושגים מטה-דיסציפלינאריים על טבע הידע המדעי תוך בנייה פעילה של ההבנה והרפלקציה על התהליך וכד'.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya