תחושת שייכות לבית הספר

מקור:

Ma, X. (2003). Sense of Belonging to School: Can Schools Make a Difference?
The Journal of Education Research, Vol. 96, No.6, July/August 2003  pp.340-349

רקע תיאורטי

גריידי וגודנו (Goodenow & Grady, 1993) מגדירים תחושת שייכות (sense of belonging) כמידת ההרגשה האישית של  התלמידים לגבי היותם מקובלים, מכובדים, מוכלים ונתמכים בסביבה החברתית של בית הספר.

לתחושת שייכות או אי-שייכות של תלמידים לבית הספר יש השלכות חברתיות, עד כדי טרגדיות של אירועים אלימים בבית הספר. מחקרים רבים מוכיחים את ההשפעה החיובית, ואף הקריטית, של תחושת השייכות לבית הספר. כל למשל במחקרו של פיין (Fine, 1991), תוצאות של מקרי מבחן הראו כי לתחושת השייכות השפעה ישירה על הנשירה מבית-ספר תיכון.

תחושת שייכות לבית הספר נתגלה כהכרחית לתהליכים חינוכיים רבים ותוצאות בית-ספריות אחרות. מחקר של גודנו (Goodenow, 1991) בקרב 612 תלמידי כתות ה' עד ח' גילה שתחושת שייכות בכתה היתה קשורה לציפיות של התלמידים מהצלחתם בלימודים, להתעניינות מהותית בלימודים ובציוניהם, וכן לדירוג המורים את מאמציהם של התלמידים.

תחושת שייכות של תלמיד לבית הספר מתפתחת בסביבה החברתית של בית הספר. כך למשל, טוען אדוארדס
(Eduwards, 1995) שמנהלי בית הספר צריכים לוודא שלמורים תהיה תחושת שייכות לבית הספר, על מנת שהם יוכלו בבוא העת לסייע לתלמידיהם להשיג תחושת שייכות כזו.

מחקר של סקירות ספרותיות מציע באופן קבוע שבתי ספר תיכון קטנים נמצאים בעמדה טובה יותר, יחסית לבתי ספר תיכון גדולים, בכדי ליצור תחושת שייכות חזקה יותר. (Cawelti, 1995; Cotton, 1996; Raywid, 1996)

אלברט (Albert, 1991) מגדיר 3 מרכיבים בהבניית תחושת שייכות -  "three Cs":
Connect – התלמידים צריכים לחבור אחד לשני, בעידוד המורים, ללמידה משותפת.
Capable – המורים צריכים לסייע לתלמידים להרגיש שהם מסוגלים להצליח במילוי משימות ומטלות שיעצבו עבורם
Contribute – התלמידים צריכים לתרום לבית הספר על ידי מילוי חובות ותפקידים שיוטלו עליהם על ידי המורים כדי שיחושו מוערכים.

שאלות המחקר

1. האם קיים שוני בתחושת השייכות של תלמידים בכתות ו' לעומת כתות ח'? (המחקר מתמקד בכתות אלה כיוון שנמצא כי תחילתו של החינוך העל-יסודי הוא שלב קריטי אצל התלמידים שמצויים במעבר בין גיל הילדות לגיל ההתבגרות)
2. במידה ואכן קיים שוני בתחושת השייכות בקרב התלמידים, מהם מאפייני התלמידים האחראיים לכך?
3. במידה וקיים שוני בתחושת השייכות בין בתי הספר, מהם מאפייני בתי הספר האחראיים לכך?

שיטת המחקר

המחקר נערך במחוז גדול בקנדה בשם New Brunswick. זהו המחוז הדו-לשוני הרשמי היחיד במדינה.
נעשה שימוש בנתונים שנאספו ממחקר New Brunswick School Climate Study  (NBSCS) שנערך בשנת 1996. כל תלמידי כתות ו' וח' ממערכת החינוך האנגלית השתתפו במחקר – (בהתאמה 6883 מ-148 בתי ספר ו-6868 מ- 92 בתי ספר) כך שלמעשה המחקר מנתח נתונים של אוכלוסייה שלמה ולא מדגמים שלה.

תחושת השייכות לבית הספר היתה המשתנה התלוי. והמשתנים המסבירים (הבלתי תלויים) מוינו למאפייני בית ספר: שכללו משתנים של קונטקסט בית ספרי (כמו גודל בית הספר), ומשתנים של אקלים בית ספר (כמו אווירת משמעת, מעורבות הורים);
ולמאפייני התלמיד שכללו ג'נדר, הערכה עצמית, הישגים בלימודים, בריאות כללית, מספר בני משפחה ועוד.
ניתוח הנתונים נעשה באופן סטטיסטי על ידי מודל היררכי-ליניארי (HLM).

ממצאים ודיון

אחד הממצאים החשובים של המחקר הוא חשיפת הקשר בין תחושת השייכות להערכה העצמית של התלמידים. הערכה עצמית היתה המשתנה היחיד החשוב ביותר לניבוי תחושת שייכות, הן בכתות ו' והן בכתות ח'.
הממצא מרמז כי הגישה של התלמידים כלפי עצמם מועתקת לגישה שלהם כלפי בית הספר. תלמידם בעלי הערכה עצמית גבוהה הרגישו נוח יותר בבית הספר שלהם.
הערכה עצמית נמוכה או ספיקות לגבי יכולות אישיות של תלמיד עלולות להרחיק אותו מהשתתפות בפעילויות בית הספר. תחושת הניכור הזו עלולה להיות הסיבה העיקרית לתחושת אי-שייכות לבית הספר.
הקשר בין הערכה עצמית לתחושת שייכות עשוי להיות מעגלי, כאשר שתי התחושות מחזקות אחת את השנייה.

המשתנה השני המשמעותי שהתגלה הוא מצבו הבריאותי של התלמיד: לתלמידים בעלי בריאות טובה יש יותר "משאבים" להשתתף בפעילויות הלימודיות של בית הספר ובפעילויות גופניות וחברתיות.
רמת ההשתתפות בפעילויות בית הספר, נגזרת גם ממשתנים פחות משמעותיים סטטיסטית, כמו מצב סוציו-אקונומי, מספר ההורים והאחים ו-native status (ילידים בקנדה)
לטענת המחברת התרומה העיקרית של המחקר היא בהעלאת ההשערה שרמת השתתפות התלמידים בפעילויות בית הספר עשויה להיות המפתח העיקרי להבנת תחושת השייכות שלהם.

יש לציין שהמנבא של native status לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית ולכן הבעיה אצל תלמידים השייכים לאוכלוסיית הילידים שהיו בעלי תחושת שייכות נמוכה, קשורה להערכה עצמית ומצב בריאותי. (המשפיעים כאמור על רמת ההשתתפות). ולהפך – תחושת השייכות של ילידים בעלי בריאות טובה והערכה עצמית גבוהה לא היתה שונה במידה רבה מזו של תלמידים שאינם ילידים.
ניתן לומר באופן ככלי, שתפיסות מוטעות לגבי תחושת שייכות הקשורות בג'נדר, מצב-סוציו-אקונומי ובני המשפחה, מתבטלות בנוכחותן מול משתנים של הערכה עצמית ומצב בריאותי.

משתנים של הקשר בית ספרי לא היו משמעותיים בשתי הכתות, לעומת משתנים של אקלים בית- ספרי שהיו משמעותיים סטטיסטית ומצביעים על חשיבות האקלים לתחושת השייכות. ממצא זה מבליט את העובדה שלמורים יש תפקיד מרכזי בעיצוב תחושת השייכות של התלמידים כיוון שבניגוד למאפיינים של הקשר בית ספרי, אקלים בית הספר נמצא תחת שליטתו של הצוות הבית-ספרי.

בקרב תלמידי כתות ו' נמצא שדאגה לטיב לימודיהם העניק להם תחושת ביתיות בבית הספר. כלומר הישגיהם הלימודיים של התלמידים אינם חשובים לכשעצמם לתחושת השייכות; מה שחשוב עבורם הוא קיומה של אכפתיות מצד חבריהם ומוריהם, לצד תשומת לב רבה לעבודתם בבית הספר וההצלחה בלימודים.
לעומת זאת בקרב תלמידי כתות ח' , מה שעיצב את תחושת השייכות שלהם היא סביבת המשמעת. תחושה של חוסר ביטחון בבית הספר ושל חוסר הוגנות בכללי המשמעת מפתחת תחושה שלילית לגבי שייכות.

לסיכום, השונות בתחושת השייכות של התלמידים היתה בעיקר בתוך בתי הספר ולא בין בתי הספר. ברמת התלמיד, תחושת השייכות הושפעה הכי הרבה, בשתי הכתות, מהתנאים הפיסיים והמנטאליים של התלמיד ופחות ממאפיינים אינדיבידואליים ומשפחתיים שלו. הערכה עצמית של התלמיד היא המנבא החשוב ביותר לתחושת השייכות של התלמידים ולאחריו מצבו הבריאותי. ברמת בית הספר, אקלים בית הספר משפיע יותר מהקונטקסט הבית ספרי בעיצוב תחושת השייכות של התלמיד.

ביבליוגרפיה

Albert, L. (1991) Cooperative discipline. Circle Pines, MN: American Guidance Service.

Cawelti, G. (1995). The missing focus of high school restructuring. School Administrator, 52(11), 12-16.

Cotton, K. (1996). Affective and social benefits of small scale schooling (Rep. No. EDO-RC-96-5). Charleston, WV: ERIC Clearinghouse on Rural Education and Small Schools.

Edwards, D. (1995). The school counselor's role in helping teachers and students. Elementary School Guidance and Counseling, 29, 191-197.

Fine, M. (1991). Framing dropouts. Albany, NY:SUN Press.

Goodenow, C. (1991, April).

The sense of belonging and its relationships to academic motivation among pre- and early adolescent students. Paper presented at the annual meeting of the American Educational Research Association, Chicago.

Goodenow, C., & Grady, K. (1993). The relationship of school belonging and friends' values to academic motivation among urban adolescent students. The Journal of Experimental Education, 62, 60-71.

Raywid, M.A. (1996). Downsizing schools in big cities (Rep. No. EPO-UD-96-1). Columbia University, NY: ERIC Clearinghouse on Urban Education.

קישור לתקציר המאמר באנגלית