תוכניות הכשרה ושוקי העבודה של מורים: כיצד יכול הון חברתית להסביר את בחירות הקריירה של מורים?

Maier, A., Youngs P.(2009). Teacher preparation programs and teacher labor market: How social capital may help explain teachers' career choices, Journal of Teacher Education, 60(4), 393-407.

המאמר תורגם מאנגלית וסוכם לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: הון חברתי, רשתות חברתיות, שווקי עבודה של מורים

על פי מחקרים שהתפרסמו לאחרונה בארה"ב מורים אינם משובצים בבתי ספר בצורה מושכלת. לעיתים קרובות מורים פחות מוכשרים(qualified) משובצים ללמד תלמידים בבתי ספר באוכלוסיות חלשות. לכן חשוב לבדוק את שאלת השיבוץ וגם את הקשר בין החלטות קריירה של מורים(כאן- בחירת תפקיד, משרה) לבין תוכניות ההכשרה שלהם. המאמר מציג מסגרת תיאורטית לאפשרות שתוכניות ההכשרה תיצורנה רשתות חברתיות למועמדים להוראה, לבעלי תפקידים במערכת ולבתי ספר, כחלק מהידע הרלוונטי והנגיש לצורך חיפוש עבודה. הכותבים מדגימים את טענתם באמצעות נתונים מתוכנית הכשרת מורים אוניברסיטאית רחבה, ובוחנים את הרשתות החברתיות שנבנו במסגרות ההתנסות המעשית של מועמדים להוראה בתיכון בתוכנית זו.

החלטות קריירה של מורים - המחקר על החלטות קריירה של מורים נכלל במחקרי תיאוריה של גורמים המשפיעים על בחירת עבודה(Liu & Johnson, 2006 ). התיאוריה שכותבי המאמר התבססו עליה (Behling et al., 1968) משרטטת שלושה רעיונות נפרדים המנחים התנהגות של מחפשי עבודה, שכולם באים לידי ביטוי בתהליכי חיפוש עבודה של בוגרי הכשרה להוראה:

תיאוריות של גורמים אובייקטיביים – מדובר במאפיינים מדידים של תחום /אופי התעסוקה(שכר, גמולים, מיקום, הזדמנות), שכל מועסק פוטנציאלי, ולעניינינו כל בוגר הכשרה, לוקח בחשבון בבואו לבחור מוסד לעבוד בו: גודל הכיתות בבית הספר (Loeb et al., 2005), השיגי התלמידים בבית הספר ((Boyd et al., 2005a, מיקום בית הספר (Boyd et al., 2005b) ועוד.

תיאוריות של גורמים סובייקטיביים - בגישה זו נטען שמורים בוחרים את משרותיהם על פי קיומן של סביבות המספקות את הצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים שלהם (Johnson & Birkland, 2004). מורים בוחרים בתי ספר בהם האקלים הארגוני תומך ב"תחושות של הצלחות", מתקיימת תמיכת עמיתים רצינית (Johnson et al., 2004), תוכניות הקליטה מכוונות לקליטת המתחילים ברשתות שיתופיות של עמיתים מנוסים (Smith & Ingersoll, 2004) ועוד.

תיאוריות קשר (contact) ביקורתיות - מתייחסות לכך שהעדפות של מועמדים להוראה מושפעות משני סוגי הגורמים הנ"ל גם יחד והדבר בולט במיוחד באפשרויות תעסוקה בבתי ספר באזורים חלשים. למשל, מועמדים מרקע הדומה לזה של התלמידים בבית ספר מסוים ייטו יותר לבחור לעבוד בו מתוך תחושות של הזדהות או שליחות, בעוד אחרים ייטו להימנע מסביבות הוראה כאלה על רקע של דעות קדומות או העדר מידע מתאים (Cannata, 2007a ,Lankford et al., 2002). הטענה היא שלרוב המורים מקבלים החלטות קריירה אלה על פי מיהות ואופי האנשים המראיינים אותם בתהליך הקבלה לעבודה ועל פי מאפייני התהליך עצמו (Winter et al., 2004).

המשותף לשלוש תיאוריות הנ"ל – (1) זווית הראייה לפיה מה שמשפיע על החלטות המורים הם מאפייני בית הספר(שכר ,רמה ,מיקום, תמיכה, תנאי העבודה, ארגון תהליכי הקבלה). אך רק מעט ידוע על כך; (2) ההנחה שמורים פועלים כפרטים בודדים בתהליך חיפוש העבודה, כשבפועל מחפשי -עבודה ובהם גם מורים מושפעים ביותר ממערכות מתמשכות של קשרים בינאישיים, הן במסגרת הקורסים במוסדות ההכשרה והן במסגרות ההתנסות המעשית. וכל אלה מהווים גורמי התייחסות בתהליכי חיפוש העבודה.

הון חברתי (social capital) והתנסויות חיפוש עבודה של בוגרי הכשרה - הון חברתי מוגדר לרבו כקשרים חברתיים בעלי רווחים פרודוקטיביים הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הקשרים בין אנשים ומייצג את היכולת של הפרט להשתמש בקשרים אלה כדי להקל על פעולות מכוונות-מטרה, בדרך כלל כדי להשיג רווח כלשהו(אישי, כלכלי, פוליטי). הון חברתי מהווה צומת בין מיקומו של הפרט במבנה החברתי והמשאבים שאליהם הוא נחשף בהתבסס על מיקומו(Lin, 2001a,b). ערך המשאבים נגזר ממה שהפרט מבקש להשיג. למשל, קשר של מורים מחפשי עבודה לאנשי מפתח במערכת (מנהל, מפקח) עשוי לסייע להם בתהליך חיפוש העבודה. במשאבי הון חברתי ניתן להבחין בשתי קטגוריות רחבות: השגת מידע (עיתוי, נגישות והפניות) והשגת השפעה (מערכות של מחויבויות וציפיות). גם המיקום במבנה החברתי משפיע על האפשרויות שההון החברתי פותח בפני האדם (קשר ברמה מקומית או קשר ברמה ארצית).
להון חברתי עשויות להיות גם השלכות פחות רצויות, שכן רשתות כאלה עלולות להגביל פעולות של אנשים שאינם כלולים בהן, הן גם עלולות ליצור לחץ או לפתח ציפיות בדבר כיווני פעולה או תהליכי חיפוש עבודה מסוימים (Kennedy, 2005).

על המחקר - נעשה שימוש במסגרת הנ"ל לתאר מבנה של רשתות חברתיות של סטודנטים בתוכנית הכשרה ושל מיקומם ברשתות אלה. מקורות הנתונים: תוכנית ההכשרה הכתובה, ראיון את מנהל התוכנית המלמד בה וגם אחראי על שיבוץ המועמדים בבית-ספר, נתונים על מקומות ההתנסות המעשית בתוכנית, נתונים על מאפייני אוכלוסיית בתי הספר (CCD NCES)*.

השאלות: (א) מקורות/ערוצי המידע שלמועמדים להוראה יש נגישות אליהם; (ב) הדרכים ומידת ההשפעה של המקורות האלה על המועמדים; (ג) תוצאות שליליות אפשריות של הרשתות החברתיות שהתוכנית בנתה.

(פירוט הליך המחקר והממצאים בעמודים 398 – 403 במאמר; מגבלות המחקר בעמ' 404 -405).

ממצאים ודיון – המאמר מציג מסגרת תיאורטית לבחינת התנסויות חיפוש עבודה של בוגרי תוכניות הכשרה , ועושה שימוש בתוכנית אוניברסיטאית אחת להכשרת מורים להוראה בתיכון לצורך הדגמת טענותיו. הטיעון הוא שמדיניות ההתנסות המעשית של מוסד ההכשרה יצרה, פוטנציאלית, רשתות חברתיות עבור המתכשרים והן עשויות לשחק תפקיד חשוב במהלך חיפוש עבודה בהוראה. הרשתות סיפקו מידע על משרות עתידיות ועל בתי הספר שבהם יש צורך במורים חדשים. הייתה גם אפשרות לקבל ולתת המלצות. בתי ספר שלא שיתפו פעולה עם מוסד ההכשרה בעניין זה היו בעמדת נחיתות כאשר חיפשו מורים חדשים לשיבוץ להוראה.

בצד הסכנה שפעילות מסוג זה בהקשר של שיבוץ בעבודה תיצור מצבים של פרוטקציה, העדפות וכדו', יש בכך רווחים רבים לשני הצדדים. ניתוח הממצאים במחקר זה הצביע על כך שמוסד ההכשרה עודד את משאלת המתכשרים לבחור את מקום ההתנסות על פי צרכיהם, והרוב בחרו לעשות זאת קרוב לבתיהם. מוסד ההכשרה גם בנה רשת חברתית מחוזית שהנגישה למתכשרים מתכשרים אחרים שהיו קרובים למקומות התנסותם וכתוצאה מכך – לבתי ספר שנטלו חלק ברשת במחוז. המסגרת שמציע המחקר עשויה ללמד את המתכשרים כיצד להשתמש בהון החברתי שבידיהם.

הממצאים עולים בקנה אחד גם עם מחקרים שעסקו באילוצים שרשתות חברתיות משיתות על מורים מתחילים (Bidwell, 2000,Zaho & Frank, 2003, Kennedy, 2005). ציפיות של מורים מאמנים, מורי-מורים ועמיתים עלולים להשפיע על גישת המתכשרים לחיפוש עבודה ולהניא אותם מלבחור לעבוד בבתי ספר אלה או אחרים, ובמיוחד - באוכלוסיות חלשות. המאמר התמקד בהצעת מסגרת שעשויה להיות שימושית במחקרים נוספים על רשתות חברתיות בהקשר של חיפוש עבודה של מורים.

השתמעויות ממצאי המחקר - א. ראוי לשקול את האופי וההשפעה של רשתות חברתיות של מועמדים להוראה במגוון תוכניות וערוצי הכשרה; ב. חשוב לקיים מחקרים בשיטות מחקר שונות כדי לסייע לחוקרים ולקובעי מדיניות לבחון כיצד מועמדים בודדים אוספים מידע ומקבלים נגישות למידע באמצעות רשתות שונות ובאמצעות קשרים לחברים מרכזיים בהן; ג. כדי להעריך את ההשפעות של רשתות חברתיות על שווקי עבודה, יש לאסוף נתונים לאורך זמן ולכלול מדידות של תוצרים מרכזיים ובהם התמדה של מורים בהוראה והשפעות על הישגים לימודיים. ניתוח המדיניות של הכשרת המורים מזווית הראייה של הון חברתי כפי שנעשה במחקר, זה היא דרך מעניינת, גם אם ספקולטיבית בעיקרה, ליצירת סינתזה של בחירות הקריירה של מועמדים להוראה.

*NCES- National Center for Educational Statistics; CCD- Common Core of Data

המאמר תורגם מאנגלית וסוכם לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

ביבליוגרפיה

Behling, O., et al., (1968). College recruiting: A theoretical base, Personnel Journal, 47, 13-19.
Bidwell, C. (2000). School as context and construction: A social psychological approach to the study of schooling, in: M.T. Halliman (Ed.), Handbook of sociology in education NY: Kluwer Academic, 15-36.
Boyd, D., et al., (2005). Explaining the short careers of high-achieving teachers in schools with low-performing students, American Economic Review, 95(2), 166-171.
Boyd, D., et al., (2005). The draw of home: How teachers' preferences for proximity disadvantage urban schools, Journal of Policy Analysis and Management, 24(1), 113-132.
Cannata, M. (2007). Teacher applicants' perceptions of the structure of the teaching field, PP at the ASA, New York, NY.
Cannata, M. (2007). Understading the teacher job search process: Espoused preferences and preferences in use, PP at the AERA, Chicago, IL.
Johnson, S.M., & Birkland, S.E. (2004). Seeking success with students, in: Finders and keepers: Helping new teachers survive and thrive in our schools, San Francisco: Jossey-Bass, 69-90.
Johnson, S.M., et al., (2004). Making better matches in hiring, in: : Finders and keepers: Helping new teachers survive and thrive in our schools, San Francisco: Jossey-Bass, 167-192.
Kennedy, M. (2005). Inside teaching: How classroom life undermines reform, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Lankford, H., et al., (2002). Teacher sorting and the plight of urban schools: A descriptive analysis, Educational Evaluation and Policy Analysis, 24(1), 37-62.
Lin, N. (2001a). Building a network theory of social capital, in: N. Linn et al (Eds.), Social capital: Theory and research, NY: Aldine de Gruyter, 3-29.
Lin, N. (2001b). Social capital: A theory of social structure and action, NY: Cambridge University Press.
Liu, E., & Johnson, S.M. (2006). New teachers' experiences of hiring: Late, rushed and information-poor, Educational Administration Quarterly, 42(3), 324-360.
Loeb, S., et al., (2005). How teaching conditions predict teacher turnover in California schools, Peabody Journal of Education, 80(3), 44-70.
Smith, T.M., & Ingersoll, R.M. (2004). Reducing teacher turnover: What are the components of effective induction? American Educational Research Journal, 41(3), 687-714.
Winter, P., et al., (2004). Evaluating urban teacher recruitment programs: An application of private sector recruitment theories, Journal of School Leadership, 14(1), 85-104.
Zaho, Y., & Frank, K.A. (2003). An ecological analysis of factors affecting technology use in schools, American Educational Research Journal, 40(4), 807-840.