תהליכי רישוי מורים בארה"ב ובמדינות אירופה

מבוא

הדרישה הגוברת בעולם לרישוי מקצוע ההוראה היא נחלתן של המדינות המתקדמות, המאמינות כי ההסמכה המקצועית מחייבת רישוי תקופתי ולא מצב חד-פעמי של מדידת ידע בנקודת זמן אחת.

במדינות אלו הולכת ומתגבשת ההכרה, כי הרישוי אינו הליך חד פעמי והתחלתי (כמו במקרה של מרבית המקצועות האחרים, כגון עורכי דין או מהנדסים), אלא חלק ממחזור ההתפתחות המקצועית של המורים וממסלול הקריירה וההתקדמות שלהם לאורך זמן.

תהליכי רישוי המורים באירופה ובארה"ב מייצגים כיום רמות שונות לחלוטין של התפתחות. באירופה, תחום רישוי המורים הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הכשרת המורים ומתפיסות היסוד שלה, בעוד שבארה"ב התפתח התחום באופן מלאכותי, ללא קשר למערכת הקיימת של הכשרת המורים, ולעתים אף בסתירה לעקרונותיה. עם זאת, המאמצים המושקעים בארה"ב ברישוי המורים הם משמעותיים הרבה יותר מאלה באירופה. הסיבות לכך נובעות הן מירידה איכותית בכוח ההוראה מאז שנות ה-80 והן בעקבות לחץ ציבורי רב לשפר את איכות החינוך.

מנגד, באירופה המתמודדת כיום עם מחסור גובר במורים, סוגיית הרישוי אינה מתפתחת מהר כמו בארה"ב; אושיותיה החברתיות והחינוכיות קיימות זה עשרות שנים ומוטמעות בפילוסופיה החינוכית של יבשת זו.

ארה"ב

מוסדות וארגונים עיקריים להענקת רישוי להוראה

א.National Board for Professional Teaching Standards - NBPTS

ארגון ה-NBPTS הוקם רשמית בארה"ב בשנת 1987 כעמותה (מלכ"ר) הפועלת לקידום ולהשבחת הסטנדרטים בהוראה. מאז החלה פעילותו של NBPTS בשנת 1993, 44 מדינות ברחבי ארה"ב וכ-280 מחוזות חינוך השקיעו עשרות מיליוני דולרים לתמיכה בו.

אוכלוסיית היעד: תהליך ההסמכה לרישוי ההוראה מיועד למורים מנוסים ולא למורים מתחילים. המורים המבקשים להתמודד עם ההסמכה לרישוי צריכים להוכיח, כי הם בעלי ותק של 4 שנים לפחות בהוראה. דרישת סף נוספת: המורים יודעים כיצד ליישם בפועל עקרונות דידקטיים בכיתה.

נכון לשנת 2001, 16, 000 מורים בארה"ב עברו בהצלחה את בחינות הרישוי של NBPTS ב-10 תחומי דעת שונים.

 המספר הנמוך יחסית של מורים שעברו את הליכי הרישוי (16000 מתוך 3 מיליון מורים בארה"ב) נובע מהגורמים האלה:

§       התהליך כרגע הוא וולונטרי ביסודו ואינו מחייב.
§       מנהלי בתי הספר אינם מעודדים את המורים לגשת לבחינות הרישוי.
§       קיים עדיין חוסר מודעות לתהליך הרישוי בקרב המורים.

עם זאת, יצוין כי מאז שנת 2003 גברה, במידת מה, המוטיבציה של המורים לגשת לבחינות; חלק ממחוזות החינוך שבהם הם עובדים מבטיחים להעלות את שכרם לאחר קבלת הרישוי. לעתים עשויה העלאת השכר להגיע ל-3, 000 $. דיווחים ראשונים מעידים כי במהלך שנת 2003 הוכפל מספר המורים שניגשו לבחינות הרישוי. גורם נוסף להאצת התהליך: מורים בעלי רישוי זוכים בסטאטוס ייחודי, והביקוש להם במדינות שונות ברחבי ארה"ב הולך וגדל.

מחקרי הערכה שבוצעו באוניברסיטת צפון קרולינה מצאו כי האפקטיביות בהוראה בשדה של המורים שעברו את הרישוי גבוהה יותר מזו שנמצאה בסביבת המורים שלא ניגשו לתהליך הרישוי. עם זאת, לא נבדק עדיין המשתנה של השפעת הוראת המורים האלו על הישגי התלמידים בפועל.

מבנה ה-NBPTS ודרכי פעולה

הארגון כפוף למועצה ציבורית המורכבת מ- 63 חברים: נציגי משרד החינוך האמריקני, נציגים ממחוזות החינוך, נציגי המגזר העסקי, מורי מורים וארגוני מורים.

צוותי ה-NBPTS המתפעלים את המערכת הם בעיקרם מורים מנוסים מהשדה, מורי מורים ונציגי המינהל החינוך והמנהיגות החינוכית של מחוזות החינוך. ראוי לציין, כי משקלן של האוניברסיטאות בהכוונה ובתפעול של NBPTS שולי לחלוטין.

 תהליך הרישוי להוראה באמצעות המועצה הלאומית לרישוי מורים (NBPTS) נמשך בארה"ב כ-8-7 חודשים באופן פורמאלי. זהו תהליך דו-שלבי של הערכה שבמהלכו נדרש המורה המועמד לרישוי לבנות, לפתח ולגבש פורטפוליו מעמיק המעיד על יכולותיו, ולאחר מכן לעבור את בחינת ההערכה בכתב.

הפורטפוליו שעל המורה להגיש מורכב מ- 4 חלקים:

§  תכנון ההוראה לפי רצף קוריקולארי (תכנון יחידת לימוד, שיקולי הערכה וניתוח ממצאים פדגוגיים).
§  הוכחת יכולת הקניית מיומנויות וידע (סרט וידאו קצר + ניתוח הממצאים).
§  יכולת יצירת מעורבות של כל הלומדים בכיתה.
§  הוכחת התקדמות לימודית והישגים של הכיתה ביחידת לימוד מסוימת.

כל ארבעת הגורמים שלעיל נועדו לשקף פעילויות אופייניות של מורים בכיתה. הפורטפוליו צריך לשקף את האפקטיביות של ההוראה ואת שיקולי הדעת הפדגוגיים הנכונים של המורה שבחר לנקוט אסטרטגיית הוראה מסוימת.

תיק הפורטפוליו צריך לכלול 4 צירים עיקריים (ENTRIES)

Entry 1 - הערכת המורה את למידת התלמידים לגבי שתי יחידות לימוד נפרדות. כל הערכה של יחידת לימוד חייבת לשקף סוג אחר של מיומנויות.

Entry 2 – סרט וידאו מתועד (30 דקות), המעיד על יכולתו של המורה להקנות בהצלחה מיומנויות שונות ומגוונות בכיתה.

Entry 3 – סרט וידאו מתועד (20 דקות), המעיד על יכולתו של המורה לגבש ולעודד עבודת צוות בכיתה.

Entry 4 – ממצאים ועדויות המעידים על איכות הקשר בין המורה והקהילה ועל פעולות שנקט המורה לטיפוח קשר תקין וחיובי עם הקהילה וההורים. על העדויות להמחיש ולהוכיח את יכולתו של המורה כמנהיג חינוכי המסוגל לקדם פרויקטים של שתוף פעולה עם הקהילה.

חלק ב': מבחני הערכה הכתובים

החלק השני של מבחני ההערכה הכתובים מחייב הוכחת יכולת הוראה/העברה, כושר כתיבה והבנת מצבי למידה. המבחן הכתוב מבוסס על פילוסופיה חינוכית ברורה ומגובשת, המשקפת את מהות הפדגוגיה החינוכית הנדרשת ממורים בבתי ספר והקרובה ברוחה לסוגי הפעילויות שהמורה מצופה להעביר בכיתה.

מועצת NBPTS גיבשה מערכת קריטריונים פדגוגיים ברורה והוגנת למדי, והמורים יודעים מראש מה הן הציפיות מהם ואילו קריטריונים ירכיבו את הבחינה.

הסטנדרטים העיקריים לרישוי

בכל סוגי הבחינות הכתובות ובמבנה הפורטפוליו על המורים להוכיח יכולות פדגוגיות ב-5 קבוצות של מיומנויות:

§       מחויבות לתלמידים וללמידתם.
§       מסוגלות לניהול למידה ויכולת מעקב אחר התקדמות תלמידים.
§       יכולת למידה עצמית והפקת לקחים מניסיון מצטבר.
§       השתלבות בקהילה מקצועית.
§       שליטה בתכנים ובגוף הידע הדיסציפלינארי.

נוסף לכך, לכל תחום של רישוי מוקמת ועדה לקביעת סטנדרטים מחייבים.

מרכזי ההערכה

הפעילות של החלק השני (מבחנים כתובים) של הרישוי מתנהלת כולה באמצעות 230 מרכזי הערכה הפרוסים ברחבי ארה"ב.

מרכזי ההערכה (ASSESSMENT CENTERS) פועלים ברציפות כל שנה בין החודשים מאי-יולי. במרכזי ההערכה מועסקים זמנית מורים ותיקים ומורי מורים. החלק של מרכז ההערכה בתהליך הרישוי מורכב מיום שלם של העברת תרגילים ומצבי סימולציה הבוחנים ידע פדגוגי וידע בתחומי התוכן /הדעת.

חלק מהתרגילים ומההתנסויות הנערכים במרכזי ההערכה הם מודפסים וחלקם מועבר באמצעות מחשבים, כדוגמת מצבי סימולציה ממוחשבים. המועמד צריך גם לכתוב סקירות קצרות במהלך הבחינות הכתובות הבודקות רמות ביצוע (Prompts) ומותאמות לכל תחום דעת. משקלם של תחומי הדעת במרכזי ההערכה אינו גדול יותר ממשקלם הפדגוגי תאורטי, ולאורך זמן ניכרת התחזקות הדרישות בתחומי המיומנויות הפדגוגיות על חשבון הידע הדיסציפלינארי.

סוג אחר של מבחנים במרכזי ההערכה הוא סימולציות של מצבי הוראה ולמידה, והוא כולל התייחסויות למגוון של עבודות תלמידים. המועמד צריך להוכיח את יכולתו לנתח את מצבי הלמידה ולהעריך את דפי העבודה ואת הדוגמאות המייצגות של עבודת תלמידים.

המועמד מזומן למרכז ההערכה לאחר ששלח למרכז התפעול של ה- NBPTS את הפורטפוליו שלו, ולאחר שנעשתה הערכה מסכמת ראשונה של כל מרכיביו, והמועמד הוכיח תוצאות פדגוגיות טובות בכל ארבעת ה-Entries של מרכיבי הפורטפוליו.

ציר הזמן של תהליך הרישוי

בדרך כלל המועמדים משלימים את החלק השני (מבחנים כתובים במרכזי ההערכה) בחודשים מאי-יולי במהלך השנה. בממוצע אורך התהליך כולו, על שני חלקיו, בין 8 חודשים לשנה.

המועמדים מקבלים כשנה מראש חומרי הכנה המסייעים להם מאוחר יותר בהתנסויות הנדרשות במרכזי ההערכה.

מאמץ רב מושקע בהכנת חומרי עזר יעילים למתמודדים המדגימים הלכה למעשה את כל סוגי הדרישות והסטנדרטים.

מהות התרגילים המועברים במרכזי ההערכה

במרכזי ההערכה פותחו 6 סוגי תרגילי התנסות שעמם על המועמד להתמודד במהלך יום שלם:

תרגיל מס' 1 - לתכנן ולתאר פעילות לימודית המשלבת את מיומנויות הליבה של תכנית הלימודים.

תרגיל מס' 2 - לתאר התקדמות וחידושים בתחומי הדעת וכיצד אפשר לנצלם לטובת ההתנסויות שלו.

תרגיל מס' 3 –.להוכיח מוטיבציה לקידום מקצועי ולתאר כיצד ניתן לרכוש מיומנויות גבוהות יותר בתחום ההוראה אשר יקדמו אותו.

תרגיל מס' 4 – לתאר מיומנויות גבוהות שהוא רכש לאחרונה וכיצדהוא מיישם אותן הלכה למעשה בתכנון יחידות הלימוד ופעילותו בכיתה. (תרגיל סימולציה).

תרגיל מס' 5 – להוכיח יכולות בתחומי ההעסקה והשתלבות במקום העבודה. המועמד יתאר ציפיות במקום העבודה וכיצד הוא יכול לממשן וליצור אקלים כיתה אפקטיבי בכיתתו וקשר טוב עם שאר המורים. (תרגיל סימולציה).

תרגיל מס' 6 – לתאר יכולות בתחומי למידה עצמית ויכולת התפתחות עצמית. המורה חייב להוכיח סקרנות, כושר למידה עצמי רב ויכולת התעדכנות עצמית מתמדת.

תחומי דעת והתמחויות בתהליך הרישוי

בתהליך ההסמכה לרישוי יש כיום 24 תחומי דעת והתמחויות, כאשר בכל תחום דעת הסטנדרטים נקבעים לפי שני ממדים:

א. רמת ההתפתחות הגילאית והקוגניטיבית של התלמיד (developmental level).

ב. המקצוע/תחום הדעת שמלמד המורה.

ממדי התפתחות

 נקבעו 6 רמות התפתחות לבחירת המורה:

§       הגיל הרך וקדם יסודי (8-3)
§       גילאי הביניים (12-7)
§       רצף גילאי בית ספר (12-3)
§       גילאי ההתבגרות המוקדמת (15-11)
§       גילאי ההתבגרות (18-14)
§       רצף גילאי ההתבגרות (18-11)

נכון לשנת 2002 הגדירה מועצת ה-NBPTS כ-20 תחומים עיקריים שבהם מורה יכול לקבל רישוי להסמכה:

§       מורה כללי
§       מתמטיקה
§       מדעי החברה, היסטוריה
§       שפות זרות
§       תקשורת /ספרנות
§       חינוך גופני
§       חינוך מקצועי
§       חינוך מיוחד
§       אמנות
§       מוזיקה
§       מדעים
§       שפה וספרות אנגלית
§       ייעוץ חינוכי
§       הנחיה
§       ספרדית
§       אנגלית כשפה זרה

כל שנה נוספים תחומי נוספים.

המשקל הסגולי של החינוך המיוחד

יש לציין, כי תחום ההסמכה לרישוי של החינוך המיוחד זוכה לתשומת לב מיוחדת; מרכזי הערכה ייעודיים לבחינות רישוי של החינוך המיוחד פועלים בנפרד ממרכזי ההערכה הרגילים, ויש בהם ייצוג מלא למורים ולמומחים מתחומי החינוך המיוחד. הבחינות הכתובות של רישוי לחינוך המיוחד שונות בתכלית השינוי מהתרגילים הרגילים, והן כוללות 4 תרגילים בלבד:

§       ניתוח מצבי כיתה /דפוסי תקשורת בכיתה.
§       יכולת איתור וחקר משאבי למידה.
§       ניתוח אינטראקציות בכיתה.
§       פיתוח שיתופי פעולה עם גורמים שונים.

גם המורים לחינוך מיוחד נדרשים לגבש ולהגיש תיק פורטפוליו המשקף את פעילותם בכיתה.

בארה"ב יש כ-6.5 מיליון תלמידים בחינוך המיוחד והתחום מקבל משנה חשיבות לאור החקיקה החדשה משנת 2001 הידועה בשם: No Child Left Behind 2001

התפלגות המורים הניגשים לבחינות הרישוי

מרבית המועמדים הניגשים לבחינות הרישוי של ה-NBPTS הם מורים לחינוך בבתי הספר היסודיים (49%) ורק 27% מורים לחינוך בבתי ספר תיכוניים. רק 20% מן המועמדים ניגשים לרישוי משולב הכולל חינוך יסודי, חטיבות ביניים וחינוך תיכון.

דמי ההשתתפות העצמית של כל מועמד הניגש למסלול הדו-שלבי של רישוי הם 2300 $.

תשתיות מחשוב מתקדמות לניהול הרישוי

בעידוד משרד החינוך הפדראלי, הקים ארגון ה- ה-NBPTS מערך מחשבים משוכלל התומך בכל פעולות הרישוי ובפעילות מרכזי ההערכה (230 מרכזים הפרוסים ברחבי הארץ). לצורך כך מופעלות בו-בזמן שתי רשתות תקשורת ארציות. באמצעות רשתות התקשורת, המורים יכולים להתעדכן באינטרנט לגבי הפורטפוליו שהגישו וכן לדעת מה עליהם להשלים בתהליך.

המערכות הממוחשבות מסייעות גם במיון המועמדים (SCREENING). הן כמו כן מאפשרות לצבור את כל תיקי הפורטפוליו במאגר מידע ממוחשב מרכזי וליצור מדי תקופה תערוכות הדגמה מקוונות לציבור המורים.

מבחינה טכנולוגית, חלק מפעילות המערכות הממוחשבות מבוססות על בינה מלאכותית.

ג. The American Board for Certification of Teacher Excellence (ABCTE)

הקמת המועצה האמריקנית לרישוי מצוינות מורים (ABCTE) בשנת 2000 מייצגת ניסיון נוסף לקדם את רישוי המורים על בסיס כלל- פדראלי ברחבי ארה"ב. ABCTE מייצגת גישה שונה, בעיקר הכרה בתחומי הדעת והידע הדיסציפלינארי, בעוד שה-NBPTS התמקדה יותר במומחיות פדגוגית של המורים.

הקמת מועצת ה- ABCTE היא במידה מסוימת תוצאה של האכזבה מפעילותה האיטית של מועצת NBPTS וגם מלחצים של ארגוני חינוך שביקשו להנחיל הכרה משמעותית גם למורים הוותיקים.

מועצת ה- ABCTE הנהנית גם היא מגיבוי של משרד החינוך האמריקני וממחוזות החינוך ברחבי ארה"ב קבעה שתי רמות של רישוי הוראה:

א. רישוי PASSPORT
ב. רישוי MASTER TEACHER

רישוי ה PASSPORT מיועד למורים מתחילים הנדרשים להוכיח יכולת בסיסית של הוראה, הערכה וניהול כיתה.

רישוי ה- Master teacher מיועד למורה הוותיק וגלומה בו הכרה ביכולות פדגוגיות מתקדמות של המורה/מחנך והצלחתו בקידום הלמידה של תלמידיו לאורך זמן.

בשתי רמות הרישוי נדרשים המורים לגבש ולהגיש תיק פורטפוליו מתועד המעיד על יכולותיהם בכיתה.

התקציב השנתי של המועצה האמריקנית לרישוי מצוינות מורים (ABCTE) הוא 5 מיליון דולר לשנה.
גם כאן מוכר הרישוי ותקף בכל מדינות ארה"ב.

ד. הסמכה לרישוי במדינות השונות

מלבד הפעילות של ה- ABCTEו ה-NBPTS מתקיימת במקביל פעילות רישוי מורים ב-22 מדינות ברחבי ארה"ב.כך לדוגמה, שתי מדינות מנהלות מערכת מתקדמת ועצמאית של רישוי מורים: קוניטקט וניו יורק. עיקר אוכלוסיית היעד הם מורים חדשים.

בקוניטקט קיימות 3 רמות רישוי:

Interim educator certificate - רישוי להוראה לתקופה מוגבלת ולמקצועות מסוימים.
תעודת רישוי התחלתית התקפה רק ל- 3 שנים. המועמדים חייבים לעבור בחינות ולהוכיח כי סיימו את לימודיהם באחד ממוסדות הכשרת המורים.

Provisional educator certificate - תעודת הוראה שנותנת המדינה והיא תקפה ל- 8 שנים. על המועמדים לעבור בחינות ולהוכיח ניסיון של שנה לפחות בהוראה.

Professional educator certificate - רישוי ההוראה הגבוה ביותר. המועמדים חייבים להשלים שנתיים וחצי בהוראה לפני שהם ניגשים לבחינות הרישוי. תעודת הרישוי תקפה ל-5 שנים. המועמד חייב לצבור 9 יחידות הכשרה (CEUS) של לימודי השלמה מקצועית לקבלת התעודה.

בכל אחד מסוגי הרישוי חייבים המורים להגיש תיק פורטפוליו המעיד על יכולתם המעשית בכיתה.

רוב המדינות דורשות, מלבד בחינות פדגוגיות כתובות, גם עמידה בהצלחה בבחינות הערכה נורמטיביות שונות (הדומות במתכונתן לבחינות פסיכומטריות).

בכתובת האינטרנט הבאה ניתן למצוא את פירוט כל סוגי בחינות ההערכה הנורמטיביות: http://www.teachingsolutions.org

 מערכת רישוי המורים במדינת ניו יורק

The New York State Teacher Certification Examinations

מערכת בחינות הרישוי להוראה בני-יורק מעוגנת בחקיקה של בית הנבחרים במדינת ניו יורק מאז שנת 1994.

קיימים 7 סוגי בחינות הסמכה לרישוי מורים בניו –יורק (פירוט מלא ראה בנספח מס' 1 וגם באתר האינטרנט http://www.nystce.nesinc.com):

·  Liberal Arts and Sciences Test (LAST),

·  Elementary and Secondary Assessment of Teaching Skills–Written (ATS–W),

·  Content Specialty Tests (CSTs),

·  Communication and Quantitative Skills Test (CQST),

·  Bilingual Education Assessments (BEAs), and

·  Assessment of Teaching Skills–Performance (ATS–P) (video).

 ההדגשים העיקריים של בחינות הרישוי למורים בניו יורק הם בכיוון הידע הדיסציפלינארי ובמידה פחותה - יכולות הוראה פדגוגיות.

קיימת בחינת רישוי למורה כולל (Multi-subject) בעיקר למורי בתי הספר היסודיים ולמורי גני הילדים.

נוסף על כך קיימות בחינות רישוי בתחומי דעת המשלבות ידע דיסציפלינארי ויכולת אנליטית.

 דוגמה להרכב בחינת רישוי בתחומי המתמטיקה:

הבחינה כוללת 5 מודולים:

§       הסקה מתמטית
§       אלגברה
§       טריגונומטריה ו-CALCULAS
§       גיאומטריה ומדידה
§       ניתוח נתונים סטטיסטיים
§       הכנת חומרי למידה: הכנת שאלון מובנה בתחומי האלגברה

 

אירופה

רישוי מורים במדינות אירופה

באופן כללי, במדינות אירופה קיימת הבחנה חדה יותר בין הכשרת מורים לחינוך יסודי ולחינוך תיכוני, ואילו בארה"ב ובבריטניה ההבחנה אינה חדה והמסלולים שם במקרים רבים משולבים.

מסורת ארוכה של חינוך בצרפת ובגרמניה יוצרת בפועל הבחנה ברורה בין מורים לבתי הספר היסודיים ובין מורים לבתי ספר תיכוניים, תוך הכרה בייחודיות של כל מסלול.

בגרמניה, בהיותה רפובליקה פדראלית, רמת הביזור היא גבוהה למדי. לכל אחד מ-16 מהמדינות (LANDER) יש אוטונומיה מלאה בתחומי ההכשרה, משפט מקומי, עבודה, חקיקה ועוד. בהתאם לחוק יסוד הממשל הפדראלי משנת 1949 (Grundgesetz), כל נושאי החינוך נותרו בידי המדינה הפדראלית (LANDER), עם זאת מרבית ענייני המדינות הפדראליות מתנהלים על פי עקרונות דומים והשוני ביניהן אינו גדול.

בצרפת, לעומת זאת, המערכת הן ברמה הלאומית והן ברמה המחוזית היא ריכוזית בהרבה, וכל ענייני החינוך מפוקחים ומבוקרים בידי מינהל החינוך המרכזי בפאריז. עם זאת, גם בצרפת מסתמנת מגמה של ביזור ויש כיום רשת מחוזית של 27 מכללות אקדמיות להכשרת מורים, הכפופות מבחינה אקדמית לרקטור אקדמי ולאוניברסיטה מקומית.

בבריטניה, בהיותה מונרכיה קונסטיטוציונית, יש אוטונומיה למחוזות החינוך, אך תכניות הלימוד והבקרה עליהן נקבעות על ידי מועצה לאומית מרכזית לחינוך הכפופה למשרד החינוך בלונדון.

רישוי והסמכת מורים: השוואה קצרה בין גרמניה, צרפת ואנגליה

בצרפת הוקמה בספטמבר 1991 מערכת חדשה ומאוחדת להסמכה ולהכוונת הכשרת המורים, הידועה בשם IUFM (Institutes Universitaires de Formation des Maitres), הפועלת בזיקה לאוניברסיטאות שם. בבריטניה, לעומת זאת, התחזקה המגמה לאפשר מעורבות גדולה יותר של בתי הספר עצמם בהכשרת המורים באמצעות התמחות בבתי הספר וקבלת חוות דעתם של גורמי ההנחיה הפועלים בהם.

ההצטרפות של המורים בגרמניה ובצרפת למקצוע ההוראה ולמעמד חברתי של מורים כרוכה בתהליך הסמכה ממושך לרישוי, המחייב עמידה בבחינות תחרותיות לא קלות שכ-40% מהמועמדים נכשל בהן.

בצרפת נדרשים פרחי ההוראה לעבור את בחינות ה-CAPES (Certificate d’Aptitude Professionelle a l’Enseignement Secondaire).

בגרמניה נדרשים פרחי ההוראה/המורים המתחילים לעבור את הבחינות הממשלתיות התחרותיות, הידועות בשם Zweites Staatesexamen.

עמידה בהצלחה בבחינות אלו מעניקה למורים הכרה פורמאלית של משרד החינוך בגרמניה וגם מעמד של עובדי מדינה. לכן, האטרקטיביות של תהליך הרישוי להוראה בגרמניה הוא גבוה. גם בצרפת נחשבים המורים המוסמכים להוראה שעברו את בחינות ה-IUFM כמועמדים להיות עובדי מדינה.

החל משנת 1991, מועד הרפורמה בהכשרת המורים בצרפת, נקבע שם כי כל פרחי ההוראה אשר סיימו את לימודיהם והמעוניינים לעבוד כמורים חייבים בבחינות רישוי ממשלתיות. כבר בסיום השנה הראשונה ללימודיהם באוניברסיטאות. פרחי ההוראה במכללות להכשרת מורים בצרפת חייבים לעבור בחינות ממשלתיות באחד מן המסלולים האלה: (א) מסלול יסודי (ב) מסלול תיכון.

היקף ההכשרה בשנה השנייה לקראת הוראה בבתי ספר יסודיים בצרפת הוא 500 שעות ומנגד 300 שעות הכשרה לקראת הוראה בתיכון. שני המסלולים חייבים לשלב תאוריה והתנסות מעשית. בסיום תקופת ההכשרה חייבים כל פרחי ההוראה לעבור בחינות רישוי של התמחות מעשיות בפיקוח של מפקח בתי הספר, המורה המאמן ומורה עצמאי.

 כמו כן, חייבים פרחי ההוראה לעבור בחינות רישוי ממשלתיות. ראוי לציין, כי תהליך הרישוי להוראה אינו מסתיים בשלב זה, אלא נמשך לכל אורך הקריירה המקצועית של המורה החייב מדי כמה שנים לעבור בחינות שלב (שלב מקצועי).

בגרמניה תהליך הרישוי הממשלתי הוא חד-פעמי ומורכב מבחינה ממושכת של יכולות פדגוגיות על סמך קריטריונים שיטתיים וסולם הערכה יחסי של ציונים מ-6-1; ככל שהציון של המועמד גבוה יותר, כך סיכוייו להשיג משרת הוראה גבוהים יותר וסיכוי ההתקדמות שלו בבית הספר אף הם גבוהים יותר.

באנגליה תהליך ההסמכה להוראה פשוט יותר: פרחי ההוראה מקבלים הסמכה להוראה (Qualified Teacher Status) על ידי המוסד המכשיר ורישום ההסמכה בידי משרד החינוך המרכזי ((Department for Education, Dfe.

באנגליה נמשך תהליך הכשרת המורים באוניברסיטאות 4 שנים, ובעקבותיו הם מקבלים הסמכה להוראה הידועה בשם PGCE (Postgraduate Certificate of Education) שאינו מחייב רישוי ובחינות רישוי ממשלתיות. בשנים האחרונות גובש מסלול הכשרה מקוצר בשם The Licensed Teacher Scheme, שנועד בעיקר להסמיך במהירות מורים אקדמאיים בתחומים שיש בהם מחסור חריף כגון מתמטיקה או שפות זרות.

הדגשים ברישוי מורים בצרפת

החידושים העיקריים בעקבות הקמת מכון ה-IUFM בצרפת:

1.   פרחי הוראה לחינוך יסודי ולחינוך תיכון עוברים את ההכשרה באותו מוסד.
2.   המועמדים להוראה בחינוך יסודי חייבים להיות בעלי תואר ראשון כמו המועמדים להוראה בתיכון.
3.   כל המועמדים לסוגיהם (יסודי או תיכון) חייבים לעבור את הבחינות התחרותיות של ה-IUFM לאחר שנתיים של לימודים, כולל מבחן פדגוגי מעשי.

הדגשים ברישוי מורים בגרמניה

תהליך ההסמכה לרישוי מורים בגרמניה הוא דו-שלבי. במהלך שלב א' נדרשים פרחי ההוראה להוכיח את יכולותיהם הפדגוגיות והמקצועיות (תחום הדעת) באחד מן המכונים האקדמיים ברחבי גרמניה להכשרת מורים (Padgogische Hochsule). הדגש הוא על התמחות בתחומי הדעת וגם הקניית תאוריה פדגוגית, ופרחי ההוראה נמצאים מעט זמן יחסית בבתי הספר.

 ההערכה בסיום שלב זה אינה בוחנת כישורי הוראה. בשלב זה נדרשים כל פרחי ההוראה לעבור בחינות ממשלתיות ראשונות הידועות בשם.Erstes Staatsexamen שלב הקניית הידע המקצועי הדיסציפלינארי נמשך לפחות 8 סמסטרים (4 שנים).

שלב ב' נמשך שנתיים והוא בעיקרו שלב הכשרה פדגוגית מעשית להוראה הידוע בשם Vorbereitungsdienst. בשלב זה נחשבים פרחי ההוראה כעובדי מדינה זמניים ומקבלים משכורת בהיקף של 30% משכר ממוצע של עובד מדינה. בשלב זה מתפצלת ההתמחות לשני מסלולים עיקריים: בית ספר יסודי או בית ספר תיכון.

שלב ב' של ההכשרה המעשית להוראה מתקיים בסמינרים פדגוגיים ייעודיים אשר אינם קשורים לאוניברסיטאות. הם מתופעלים על ידי מורים מנוסים וותיקים (מורים מאמנים) הידועים בגרמניה בשם Fachleiter. 60% משעות ההתמחות של שלב ב' נערכות בבתי הספר המאמנים עצמם.

 ההפרדה הברורה בין שני השלבים של ההסמכה להוראה היא אבן יסוד במערכת החינוך הגרמנית, והיא אינה קיימת במדינות אירופאיות אחרות, למעט חלק ממדינות מזרח אירופה ורוסיה. עם סיום שלב ב' נדרשים המועמדים להוראה בגרמניה לעבור שתי בחינות עיקריות:

1. בחינה של הנהלת הסמינר הפדגוגי להערכת יכולות הוראה (Lehrproben).
2. בחינת ההסמכה הממשלתית השנייה לרישוי מורים (Second State Examination), הבודקת יכולת מעשית של הוראה והעברת שיעורים.

מסלול ההכשרה הגרמני להוראה נחשב כקשה וממושך עבור המועמדים, אך נוכח הפיצוי הכספי והמעמד החברתי והסטאטוס (עובדי מדינה) המגיעים בעקבותיו, עדיין הביקוש לו גבוה למדי.

 ביבליוגרפיה

Bailey, Dora. And Helms, Ronald, G. The National Board Certified Teacher, Phi Delta Kappa Fastbacks, no. 470, 2000. pp. 8-47.

Blair, Julie. New Teacher Board Parts Ways With ACT. Education Week, Vol. 22, (Issue 32), p.7

Brewer, Thomas, M. The grand paradox in teacher preparation and certification policy, Arts Education Policy Review, 104 (no. 6). July – August 2003, pp. 3-10.

Goldstein, Lisa. Highly qualified, Education Week, 23, January 8 2004, p. 62-63.

Hardy, Lawrence. Rumblings on the certification front, American School Board Journal; August 2003, Vol. 190 Issue 8, p9, 2/3p, 1c

Helms, Ronald, G. An exceptional new NBPTS certificate for special educators, Teaching Exceptional Children, 32 (no. 54). May 2000. pp. 4-1.

Kruse, Rae Ann and Dvorak, Carol. Why you should become a national certified teacher, Techniques, 77 (no. 6), pp. 32-33.

"The National Board for Professional Teaching Standards", Available online: http://www.nbpts.org/about_us

Mcwin. Kenneth and Dickinson, Thomas, S. National board certified teachers' view regarding specialized middle level teacher preparation, The Clearing House, 73 (no. 4), March-April 2000, PP. 211-213.

The New York State Teacher Certification Examinations program, Available online: http://www.nystce.nesinc.com date: 2004.

Nigel, Norman. “Initial teacher education in France, Germany, and England and Wales: a comparative Perspective, Compare: a journal of comparative education, December 1995, issue 3, p. 211, 16 p.

Liebermann, Joyce, M. "Administrative support for teachers seeking national board certification: What, Why and How? " A paper presented at the AASA/NCPEA conference, San Diego, CA, February 2002 (ED 470 420).

Stilwell, William, E. Teacher certification and employment information: Then and now! " Action in Teacher Eeducation, 21 (no. 3), Fall 1999.

Suh, Thomas, Fore, Raechella. The national council on teacher quality discussion. Eric digest, ERIC clearinghouse on teaching and teacher education, Washington DC, 2002 (ED 477730).

"Teacher certification requirements for the 50 States". Available online: http://www.uky.edu/Education/TEP/usacert.html, Date, 2004.

"Reforms in preservice preparation programs and teacher certification standards, improving America's Schools: Newsletter on Issues in School Reform, May 1996.