תהליכים מחוללי שינוי: סטודנטים מובילים שינוי סביבתי במכללת סמינר הקיבוצים

גן, ד' (2017). תהליכים מחוללי שינוי: סטודנטים מובילים שינוי סביבתי במכללת סמינר הקיבוצים, דו"ח מחקר

המשבר הסביבתי, אשר בצלו אנו חיים כבר מספר עשורים, אינו דועך. יתכן, וההיפך הוא הנכון והוא רק הולך ומתעצם. על מנת לצמצם את השפעותיו של המשבר הסביבתי יש צורך באימוץ של הרגלי התנהגות סביבתיים המובילים לשינוי סביבתי. פרחי הוראה יכולים להיות שגרירים טובים של הובלת שינוי התנהגותי סביבתי בגלל נגישותם העתידית למספר רב של תלמידים בהווה אשר בעתיד יהיו חלק ממקבלי ההחלטות. אך שינוי התנהגותי סביבתי במרחב הפרטי, המרחב בו מתבצעת מרבית הפעילות הסביבתית בבתי הספר, אינה הגורם העיקרי למשבר הסביבתי. מחזור נייר, צמצום צריכת החשמל וכדומה אחראים על פחות מ- 30% מהנזק הסביבתי. מרבית הנזק הסביבתי מקורו בפעילות במרחב הציבורי. במרחב זה פועלות חברות כלכליות רבות עוצמה, מפעלים, מקבלי החלטות, אדריכלים ועוד רבים אחרים. אל נקודת החיבור בין העשייה במרחב הפרטי למרחב הציבורי ניסו להתחבר קבוצה של ארבעה סטודנטים משנה ג' שרתמו לטובת מימוש רעיונותיהם את שאר עמיתיהם לכיתה, עוד כשישה סטודנטים. סטודנטים אלו שאפו לחולל שינוי התנהגותי-סביבתי לקידומו של קמפוס ירוק. תהליך שינוי זה, אותו ניסו להוביל הסטודנטים, מהווה דוגמה להובלה של תהליך שינוי בארגון.

לקריאה נוספת

אתגר הקיימות: חינוך ואחריות חברתית-סביבתית

הובלה של תהליך שינוי בארגון היא אינה דבר פשוט. על פי המודל של זבלה (Szabla, 2007), מודל מערכת הפעולה והתגובה האנושית (HRAS - Human Reaction and Action System), את השינוי המתרחש בארגון ניתן לבחון בשלושה ממדים: בתוכן (מהות השינוי), בהקשר (הקונטקסט הפנימי והחיצוני של השינוי) ובתהליך השינוי (השלבים השונים והמאפיינים של כל שלב). לאור מודל זה, מטרת המחקר הייתה לאפיין תהליך של הטמעת שינוי התנהגותי-סביבתי על ידי סטודנטים  משנה ג' בקרב סטודנטים משנה א' במכללת סמינר הקיבוצים. המחקר ענה על שתי שאלות מרכזיות, הראשונה באיזה אופן תופסים סטודנטים את יכולתם לחולל שינוי התנהגותי-סביבתי במכללת סמינר הקיבוצים? והשנייה מהם החסמים והגורמים המסייעים להובלת השינוי ההתנהגותי-סביבתי במכללת סמינר הקיבוצים? לצורך מענה על שאלות אלה נעשה שימוש בשיטת המחקר האיכותנית המתבססת על המחקר הפנומנולוגי פרשני-קונסטרוקטיביסטי. במחקר זה ניתן דגש על הבנת המשמעויות הסובייקטיביות של משתתפי המחקר בהתייחס להתנסויות אותם עברו בתהליך.

משתתפי המחקר כללו שתי קבוצות של סטודנטים: (א) עשרה סטודנטים משנה ג' של מסלול הקיימות אשר פעלו להובלת שינוי התנהגותי-סביבתי. קבוצה זו כללה ארבעה סטודנטים – "קבוצת המייסדים" אשר הגו את הרעיון ועוד שישה סטודנטים אשר נרתמו למימוש הובלת השינוי הסביבתי. ו- (ב) 170 סטודנטים משנה א' הלומדים לתואר ראשון במכללת סמינר הקיבוצים אותם לימדו עשרת הסטודנטים של שנה ג'. במחקר נעשה שימוש בשלושה כלי מחקר איכותניים שסייעו להגדרת התופעה הנחקרת: שאלון רפלקטיבי איכותני לעשרת הסטודנטים של שנה ג' אשר עברו בין הכיתות ולימדו את הסטודנטים משנה א' שיעור בנושא קיימות, ראיונות חצי פתוחים עם ארבעת הסטודנטים "המייסדים" משנה ג' שהגו והובילו את יישום הרעיון של קידום הקמפוס הירוק במכללת סמינר הקיבוצים ושאלון פתוח ל- 170 הסטודנטים של שנה א' אשר השתתפו בשיעור בנושא הקיימות.

ניתוח הנתונים התבצע באופן אינדוקטיבי על ידי קידוד ראשוני וקידוד שני, תוך יצירת קטגוריות מרכזיות מהראיונות והרפלקציות של הסטודנטים משנה ג', ובשיטה דדוקטיבית על ידי בחינת קטגוריות מוגדרות מראש לשאלונים אותם מלאו הסטודנטים משנה א'. תוצאות המחקר מלמדות שבקבוצת הסטודנטים משנה ג' ניתן למצוא את שלושת הממדים עליהם דיבר זבלה: ממד הקשר השינוי, ממד תוכן השינוי וממד תהליך השינוי. בממד הקשר השינוי נמצאו קטגוריות הקשורות להקשר החיצוני של מאפיינים הקשורים להיבטים תפיסתיים שהשפיעו על הסטודנטים: מאפייני מנהיג סביבתי לתפיסת הסטודנטים, חיבור לטבע שהשפיע על הסטודנטים בעבר, מקורות למוטיבציה ודמויות מעוררות השראה; קטגוריות הקשורות להקשר הפנימי של תפיסת הסטודנטים את עצמם ולארגון: עשייה אישית של הסטודנטים למען הסביבה, וקידום הקיימות בקמפוס; בממד תוכן השינוי נמצאו הקטגוריות הבאות: מערך השיעור והשגת מטרות השיעור לתפיסת המנהיגים הסביבתיים; בממד תהליך השינוי נמצאו הקטגוריות הבאות: תפיסת עצמי כמנהיג והיחס למושג מנהיגות סביבתית, תחושות ואתגרים אישיים, חשיבה לעתיד: במסגרת השיעור. בחינת המדדים לשינוי עלו כקטגוריות של תגובת מושא התהליך (סטודנטים משנה א'), רגשות וביקורת בהקשר הסביבתי והיחס לארגון של הסטודנטים המובילים משנה ג'.

למרות הרגשת העצמה, ניתן לומר שתחושת המסוגלות של הסטודנטים המובילים לא הייתה גבוהה. הם אמנם פעלו, לימדו וחוו תחושה של הצלחה, אבל לא ניכר כי הם מאמינים שהם באמת יכולים לחולל שינוי התנהגותי-סביבתי בקרב הסטודנטים של שנה א'. לתחושת המסוגלות הנמוכה להובלת שינוי התנהגותי בקרב הסטודנטים של שנה א', יש להוסיף את החסמים הבירוקרטים, בעיקר בצד האקדמי של מכללת סמינר הקיבוצים. חסמים אלו, שכללו חוסר שיתוף פעולה של מרצי הקורסים עם הסטודנטים המובילים, לא אפשרו חשיפה מלאה של הסטודנטים משנה א', באי המכללה החדשים, לפעילות הסביבתית המתרחשת במכללה ופרסום היותה של המכללה קמפוס ירוק בתהליך חינוכי ארוך ומעמיק. חסם בירוקרטי זה מעניין בעיקר בשל העובדה שמצד אחד יש תמיכה מלאה של הנהלת המכללה ב'יירוק' הקמפוס ובהובלת פעילות חינוכית המקדמת את תחום הקיימות במכללה, אך מצד שני, תמיכה זו אינה באה לידי ביטוי בפקולטות בקרב המרצים מהתחומים השונים. למעשה, נראה שקיים נתק בין החלטת הנהלת המכללה לקדם ערכים של אחריות ומעורבות סביבתית, לבין הפעילות המתבצעת בשטח ומקודמת על ידי הסגל האקדמי.