תגובה לאתגר של מתן בסיס מחקרי חזק יותר עבור הכשרת מורים: שיחים מחקריים בבית הספר הלאומי הנורווגי למחקר בהכשרת מורים

 Østerna, A-L. (2016). Responding to the challenge of providing stronger research base for teacher education: Research discourses in the Norwegian national research school for teacher education. Educational Research, 58(1), 73-90.

רקע ומטרה: מטרת מאמר זה היא לשפוך אור על כיצד הפרויקטים המחקריים של 140 תלמידי תואר שלישי בבית הספר הלאומי למחקר בהכשרת מורים בנורווגיה (NAFOL) הגיבו לאתגרים שבפניהם ניצבה הכשרת המורים הנורווגית ביחס לדרישה ליכולת גבוהה יותר ולבסיס מחקרי חזק יותר.

רעיון ה-NAFOL מעניין מנקודת מבט בין-לאומית בשל המיקוד שלו בסיוע לקידום מורי מורים בהשגת תואר שלישי. מאז 2001, למדיניות החינוכית הנורווגית יש מיקוד חזק בחיזוק הכשרת המורים והפיכתה למבוססת מחקר יותר מאשר בעבר. מ-2017, מצופה כי כל המורים החדשים בנורווגיה יהיו בעלי תואר שני. על מנת לממש זאת, קיים צורך במנחים חדשים רבים בעלי תואר שלישי במוסדות להכשרת מורים.

NAFOL הוא פרויקט ייחודי: מַאֲגָד של 23 מוסדות רשתיים במסגרת הכשרת מורים. בית הספר למחקר כולל 140 עמיתי מחקר, אשר כולם שואפים להשיג תואר שלישי המתאים לעבודה בהכשרת מורים.

בית הספר למחקר ממומן בידי המועצה למחקר הנורווגית (Norwegian Research Council), במקור עבור תקופת מ-2010 עד 2016. בית הספר למחקר זכה להערכת אמצע חיצונית חיובית, ותקופת הפרויקט הוארכה, עם ארבע קהילות למידה של סטודנטים, לסוף 2021. אולם מחקר זה הוא הראשון הבוחן את הפרויקטים המחקריים של דור צעיר זה של חוקרי הכשרת המורים.

שאלת המחקר שהועלתה במחקר זה היא: כיצד הפרויקטים המחקריים של תלמידי התואר השלישי של ה-NAFOL תורמים לבסיס המחקר בהכשרת מורים?

הטיעון העיקרי: הטיעון העיקרי במאמר זה הוא שההשפעה הפוטנציאלית של בית ספר למחקר זה תלוי באיכות המספר הגדול של הפרויקטים לתואר שלישי הקשורים להכשרת מורים ולחינוך באופן כללי המתפתחים בבית הספר למחקר. האיכות צפויה להיות טובה מפני שבין היתר, פרויקטים אלו נבחנים בקפידה בידי קהילת בית הספר למחקר.

האתגרים הניצבים בפני פרויקטים אלו, הממוקמים בין סולידריות ביחס למענקים מהקרנות הממנות את תלמידי התואר השלישי, סולידריות עם מטרות החינוך, והשאיפה לתרום לחדשנות, עשויים להתברר כאפשריים לפתרון. לפרויקטים מחקריים אלו יש פוטנציאל ליצור חדשנות במחקר הכשרת המורים באמצעות 'הצלבה רחבה יותר' בין שיחים חינוכיים שונים, כמו גם באמצעות ידע חדש ממחקרי על (Meta-studies) המבוססים על תוצאות ממספר פרויקטים.

מקורות של ראיות ושיטה: במאמר זה, מנותחים תקצירי פרויקטים של 140 תלמידי תואר שלישי המשתתפים ב-NAFOL במונחי התמות שלהם וניסוח הבעיות. הניתוח מושפע מדיוני חשיבה אנליטית – כלומר, שבסיטואציה מסוימת מתקיימים מספר תנאים לפעולה. במחקר זה, תנאים אלו לפעולה נחשפים על ידי בחירת התמה וניסוח הבעיה של הפרויקטים המחקריים. ניתוח התוכן ממוקד ב'מילים בודדות', מפני שמילים אלו עשויות לאותת על מיקום בשיחים חינוכיים שונים.

תוצאות: במחקר זה, ניתן לראות בשלושה שיחים מרכזיים כמשפיעים על בחירת הנושא וניסוח הבעיה של הפרויקטים: 'בילדונג' (Bildung) (כלומר, עיצוב האישיות או צמיחה עצמית), שיח דמוקרטי ושיח יצירת ידע ביקורתית. שיחים אלו מכוננים כאשר תלמידי התואר השלישי מתחילים את הפרויקטים המחקריים שלהם, אך תנאי הפעולה משתנים ללא הרף ולכן הממצאים במחקר זה אינם יכולים, כמובן, להיחשב כ'סופיים'. הפיתוח של שיחים אלו בקרב הקהילה המחקרית של ה-NAFOL הוא דרך אחת כדי לבחון בקפידה את הפרויקטים המחקריים על מנת לתרום למחקר מוסמך בהכשרת מורים.

מסקנה: 'חציית גבולות' בין שיחים בפרויקטים מחקריים העוסקת במה שעשוי להיות ובמה שיכול ליצור שינוי בחברת ידע, יכולה לשמש דרך מרכזית לשיפור העתיד עבור דור צעיר של חוקרים בהכשרת מורים. לפרויקטים מחקריים אלו הנערכים בידי תלמידי התואר השלישי ב-NAFOL יש את הפוטנציאל לפתח ידע חדש ושיחים חדשים בעלי חשיבות להכשרת המורים הנורווגית, כמו גם את הפוטנציאל להקשר בין-לאומי רחב יותר ביחס לפיתוח מקצועי בהכשרת מורים ולחינוך באופן כללי. ההשקפה לגבי פרופסיית הכשרת המורים – ועל מה שמורה המורים יכול להיות – יכולה להיות מיודעת באופן מלא יותר מאשר לפני השתתפותם של תלמידי התואר השלישי בבית הספר למחקר.

לתקציר המאמר באנגלית

ראו גם:

הכשרת מורי המורים העתידיים בתכניות לתארים מתקדמים: פרספקטיבה סינית