שלום לך, הרצאה? או : למידה אינטראקטיבית באמצעות שלטים
מאת: Eric Mazur
מילות מפתח:
אינטראקטיביות
דרכי הוראה
הוראת פיזיקה
הרצאות
למידה פעילה
שאלת שאלות
שיטות הוראה
שלטים תומכי למידה
מקור וקרדיט:
Eric Mazur. ,שלום לך, הרצאה? או : למידה אינטראקטיבית באמצעות שלטים, , על הגובה, גיליון מס' 9, מרץ 2010
מאמר זה, שהתפרסם באחד מכתבי העת היוקרתיים בעולם בתחומי המדעים -כתב העת -Scienceמציג גישה להוראה בקורסי מבוא גדולים השונה לחלוטין מהשיטה הנפוצה ביותר- ההרצאה. הגישה המוצגת מחליפה את המודל המסורתי של הוראה בצורה של העברת מידע. במודל של הפעלת הסטודנטים ועידוד החשיבה במהלך השיעור. כותב המאמר , מרצה לפיסיקה באוניברסיטת הרווארד ויתר לחלוטין על המודל של הוראה בשיטה של העברת ידע. כיום הוא מטיל את מלוא האחריות לאיסוף המידע על הסטודנטים. הם צריכים לקרוא את החומר לפני שהם האים לכיתה, כך שזמן השיעור מוקדש לדיונים, לאינטראקציות בין הסטודנטים לבין עצמם ולזמן לעכל ולחשוב. פרופסור Eric Mazur מלמד דרך הצגת שאלות במקום ללמד דרך דיבורים.
"אני בונה את השיעורים סביב שאלות קונספטואליות קצרות הבנויות במבנה של רב-ברירה. אני משלב קטעי הרצאה או הדגמה קצרים עם שאלות שכאלו ומעביר הלוך ושוב את המוקד בשיעור בין המורה והסטודנטים. השאלות עוסקות בקשיים שבהם נתקלים הסטודנטים בהבנת נושא מסוים ומקדמות את החשיבה על מושגים מאתגרים. לאחר הצגת השאלה אני נותן לסטודנטים דקה או שניים כדי לחשוב, ולאחר מכן הם צריכים להתחייב לאחת מהתשובות המוצגות לשאלה. הם עושים זאת בעזרת מכשיר הקליקר שיש לכל אחד מהם. הקליקר הוא שלט עם מספרים ממוספרים מאחת ועד חמש. לאחר הצגת שאלה הסטודנטים לוחצים על מספר התשובה שבחרו ומספר זה משודר למחשב שלי. לאחר קבלת התשובות של הסטודנטים מוצגת על מסך גדול היסטוגרמה של התפלגות התשובות. עקב הפופולאריות של מכשירי הקליקר, הסטודנטים מכנים שאלות אלו בשם שאלות קליקר. אם רק 35% עד 70% מהסטודנטים השיבו נכון על השאלה, אני מבקש מהם לדון עם היושבים לצידם או מאחוריהם בתשובה של כל אחד, ובמקרה של תשובות שונות באותה קבוצת דיון, לשכנע את החברים לקבוצה בנכונות התשובה שלהם."
"עוזרי ההוראה שלי ואני מסתובבים בחדר הכיתה כדי לעודד דיונים פרודקטיביים ולהדריך את החשיבה של הסטודנטים. "
"לאחר כמה דקות של דיונים אני מציג שנית את השאלה ואוסף את התשובות. אחוז המשיבים נכונה עולה בדרך כלל במידה ניכרת. לאחר דיון משותף בשאלה ובתשובה הנכונה אני מציג שאלה חדשה. לפי תשובות התלמידים לשאלה הראשונה אני מחליט אם להציג שאלה שעוסקת באותו עיקרון או מושג של השאלה הראשונה, או להתקדם לנושא אחר".
"לשיטת הוראה זו יש שני יתרונות : היא מפעילה כל הזמן את החשיבה של כל הסטודנטים, והיא מספקת משוב רציף במהלך כל השיעור למורה ולסטודנטים על רמת ההבנה של הנושא שבו דנים."
"לא מדובר בעוד חידוש טכנולוגי בלבד של הפעלת הסטודנטים באמצעות הקליקרים אלא בשינוי פדגוגי. אפשר להשתמש בשיטה הפדגוגית המתוארת כאן גם ללא מכשירי הקליקר. הסטודנטים יכולים למשל להצביע בעזרת כרטיסים בצבעים שונים – שיטה זולה מאד שאינה תלויה בחדשנות טכנולוגית ."
"כדי ללמוד על יעילות השיטה, היא נבחנה באמצעות נתונים שנאספו לגבי למידה בשיטה זו הן בכיתות שלי והן בכיתות של מרצים אחרים מסביב לעולם, מתחום רחב של תחומי תוכן ומוסדות אקדמיים. הנתונים שנאספו מראים שההישגים הלימודיים גבוהים כמעט פי שלושה בגישה הזאת שמתמקדת בסטודנט ובלמידה אינטראקטיבית. גישה זו מאפשרת לסטודנטים לפתור אי-הבנות ולעבוד יחד כדי ללמוד רעיונות ומיומנויות חדשות בתחום התוכן . וחשוב מכל- נמצא כי הסטודנטים לא רק מצליחים טוב יותר במבחר של הערכות של הבנה קונספטואלית, אלא גם משפרים את כישורי פתרון הבעיות. עוד מראים הנתונים שמעורבות אינטראקטיבית כמתואר כאן עוזרת לצמצם את הבדלי המגדר הקיימים בכיתות של מבוא לפיזיקה".
ראה גם :
שלטים תומכי למידה
yyya
מסכימה לחלוטין ! משום שזה משפר את הישגי התלמיד הן בפאן הלימודי והן בפאן הרגשי חברתי , כמו כן זה מאלץ את התלמיד להגיע מוכן לשיעור בשל הרצון להיות שייך. להיות שותף בהבניית הידע.