שלב הקריירה של המנהל: אלמנט חשוב בהבנה של התפתחות המנהיגות החינוכית

מקור וקרדיט : שבילי מחקר , רשות המחקר הבין-מכללתית ,  מכון מופ"ת , שנתון מס' 15 , תשס"ט 2008 , יזהר אופלטקה

במאמר קצר זה מנסה ד"ר יזהר אופלטקה לבחון מחדש את הקריאות לאימוץ מנהיגות חינוכית מנקודת המבט של גישת שלבי הקריירה. גישה זו מניחה שהתפתחותו של העובד היא תהליך מתמשך שבו הוא עובר כל שנים מספר לשלב קריירה אחר, המאופיין בנושאים ייחודיים לו, במשימות ובצרכים התפתחותיים (אופלטקה, 2007 ). במובן זה, הוא מעונין לעורר כאן דיון בדבר הצורך לבחון את המאפיינים של שלבי הקריירה של המנהל מול הדרישות התאורטיות והנורמטיביות המופנות אליו בשנים האחרונות. טענתו המרכזית היא, כי אימוץ מודלים של מנהיגות חינוכית תלוי רבות בשלב הקריירה שמצוי בו המנהל. קרי, מודל מנהיגות זה או אחר מתאים יותר לשלב קריירה מסוים ולא לאחר וכמובן לא לכלל שלבי הקריירה. כך על המנהל לאמץ מודל מנהיגות המתאים למאפיינים הייחודיים של שלב הקריירה שהוא מצוי בו ולהימנע מלהפעיל סגנון מנהיגות המנוגד למאפייני שלב זה. למשל, מודל המנהיגות הפדגוגית, שזכה לעדיפות רבה מצד קובעי מדיניות החינוך בארץ, נראה מתאים יותר למנהלים בשלב קריירה מתקדם למנהלים חדשים או ותיקים מאוד. לפיכך, יש להפנות ציפיות בכיוון מודל זה למנהלים המצויים בתפקידם לפחות ארבע-חמש שנים ולא אל מנהלים שזה עתה התיישבו לראשונה על כיסא המנהל ( יזהר אופלטקה ).

"סגנונות המנהיגות המרכזיים שנכנסו לשיח הדומיננטי בתחום המנהיגות החינוכית תלויים רבות בשלב הקריירה שמצוי בו מנהל בית הספר. מכאן, שבשלב הכניסה לתפקיד המנהל החדש יש לאמץ מנהיגות ניהולית וביטויים אחדים של מנהיגות משתפת. אבל, בניגוד לכך, מנהלים בשלב הבנייה ובאמצע הקריירה (מסלול ההתחדשות)  צריכים להתמקד בסגנונות מנהיגות מעצבת, משתפת ופדגוגית. לעומת זאת, בשלב אובדן הקסם, מנהלים רבים עשויים לחוש לאות ועייפות מכדי שיוכלו לאמץ מנהיגות מעצבת ופדגוגית המחייבת ביצוע שינויים פדגוגיים וארגוניים בבית הספר. חשוב לציין עם זאת, כי אינני טוען שכל מנהל בית ספר עובר אותם שלבים בקריירה  שלו. יתרה מכך, אינני מנסה להדגיש את תוכן השלב אלא את הצורך להתבונן בפונקציות של המנהל ככאלה שטיב ביצוען תלוי רבות במידת בשלותו בכל שלב ושלב בקריירה שלו.
עם זאת, חלוקת הקריירה הניהולית לשלבים מוגדרים מפנה את הזרקור אל הקשיים הנובעים מהמשגת המודלים השונים כמתאימים לכל תקופה בחיי עבודתו של המנהל. לסיום אוסיף כי סכמה זו שאני דן בה עשויה להתאים אף לציפיות שאנו מפנים למורי בית הספר, החל מכניסתם לתפקיד קשה זה ועד לצאתם ממנו. האם לא הגיע  העת לאמץ מדיניות חינוכית שתהלום את שלב הקריירה של המורה? האם אנו באמת ובתמים יכולים לצפות ממורה חדש את מה שאנו יכולים לצפות ממורה ותיק? על שאלות אלו ואחרות יענה המחקר העתידי בתחום זה."