שינוי פרדיגמת ההוראה בתקשוב של מרצים בעקבות מיזם מכללתי
ציפי זלקוביץ (סמינר הקיבוצים), מירי שינפלד (סמינר הקיבוצים)
י ' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס ' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה) .
מחקר זה בוחן מיזם ייחודי להטמעת תקשוב במכללה. במיזם הנבחן נבחרים מידי שנה 20 מרצים "נציגי תקשוב" שיועדו להיות מובילים בצוותים שלהם בנושאי תקשוב. הנציגים מקבלים ייעוץ אישי והשתלמויות קבוצתיות לקידום הידע שלהם בהוראה מקוונת, והכרת סביבות למידה ומפגש עם פרדיגמות הוראה חדשניות. הנציגים נבחרים למשך שתי שנות לימוד, בשנה הראשונה הדגש הוא על התפתחותם האישית ובשנה השנייה הם אמורים להתחיל להשפיע על הצוות של המסלול או ההתמחות שלהם. כל נציג מתוגמל במלגה לתקופת הלימודים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תרומת המיזם לשינוי פרדיגמת ההוראה של המרצים המשתתפים במיזם ותרומתם להכנסת שינוי בתהליך ההוראה המתוקשבת במסלול או בהתמחות אליו משתייכים. המחקר נעשה בגישה איכותנית. הממצאים נאספו מתוך ראיונות שנעשו ל 12- משתתפים, שתי מובילות הפרוייקט וכן מתצפיות על מפגשי הנציגים. הממצאים הראו שהמיזם מגדיל את שילוב התקשוב בהוראה, אולם, אינו גורם לנציגים להוביל שינוי במסלול/התמחות אליו משתייכים. נמצא גם כי לא חל שינוי מהותי בפרדיגמה הפדגוגית של הנציגים, אולם, יש חשיבות להמשיך במיזם כי ההשתתפות בו מגדילה את מספר אורייני המחשב במכללה, מרחיבה פיתוח מיומנויות הנחייה, ומאפשרת למרצים המשולבים בפרוייקט להוות מודל חיקוי ( modeling ). נראה כי יש לערב את המנהיגות הארגונית בתהליך השינוי כפי שממליצות תיאוריות שינוי, ולקבוע מטרות ותכנית עבודה מעשית לשינוי.