שינוי התואר השלישי היישומי בחינוך (EdD) והפיכתו לתואר המועדף בעיני אנשי חינוך מקצועיים העובדים בשדה: ההקשר האמריקני

במסגרת המפגש "בניית הדרך לתואר שלישי יישומי בחינוך בישראל", אשר התקיים באוקטובר 2014 במכון מופ"ת, הרצתה ד"ר ג'יל פרי על תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי (The Carnegie Project on the Education Doctorate – CPED).

ה-CPED מונה 86 בתי ספר ומכללות לחינוך (נכון ל-2014) ומבקש לשנות את התואר השלישי היישומי בחינוך (EdD) בארצות הברית, בקנדה ובניו זילנד. מטרת הפרויקט היא לשפר, בצורה מהימנה ובהקשרים מגוונים, את היעילות של התואר השלישי המקצועי בחינוך.

ה-CPED פתח בדיאלוג בין-לאומי המערב אנשי סגל, דיקנים, סטודנטים ואנשי חינוך העובדים בשדה (practitioners), במטרה לענות על השאלות הבסיסיות: מהם הידע, המיומנויות והנטיות הדרושים לאנשי חינוך מקצועיים? ולאיזו הכשרה הם זקוקים כדי שמיומנויות אלה יהיו ברשותם?

תוצאות הדיאלוג מכוונות לפתור ויכוח המתנהל בארצות הברית מזה שמונים שנה באשר להבחנה בין ה-EdD לבין ה-PhD בחינוך. ההתבוננות המחודשת בתכנית ההכשרה לתואר שלישי עבור אנשי חינוך מקצועיים העובדים בשדה נועדה להגדיל את הסבירות לכך שמועמדים ל-EdD יסיימו את לימודיהם עם יכולת לשנות את הפרקטיקה החינוכית.

המצגת של פרי סוקרת את ההתחלות של יוזמת ה-CPED ואת התוצאות שהתקבלו מהמאמץ המשותף לסייע לאוניברסיטאות עצמאיות להגדיר ולמקד תכניות תוך כדי שמירה על מחויבות לסביבה המקומית ולסטודנטים שלהן.  

מצגת ההרצאה מצורפת כקובץ PowerPoint בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים")

לאתר ה-CPED

לסרט הוידאו של אנשי חינוך העובדים בשדה הדנים בבחירתם ב-EdD על פני PhD

ראו גם:

מגוון חומרים ממפגש הצוות המייעץ והמתכנן