שינויים שחלו במבנה מערכת החינוך בישראל והצעות לשינויים שעלו במהלך השנים

מקור: הכנסת - מרכז מחקר ומידע

עניינו של מסמך זה הוא סקירת השינויים שחלו במבנה מערכת החינוך במדינת ישראל והצגת רעיונות לשינוי מבנה מערכת החינוך שעלו במסגרת משרד החינוך וטרם מומשו.

תחילה נסקור את המצב בישראל מאז הימים שלפני הקמת המדינה ואת ההצעות לשינוי מבנה מערכת החינוך בישראל שהועלו במהלך השנים.

בחלק הראשון של המסמך ייסקרו השינויים שנעשו במערכת החינוך במהלך השנים, בהתמקדות בוועדת פראוור (1965) ובוועדה הפרלמנטרית לבחינת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל (1971).  בחלק זה של המסמך תוזכר פעמים מספר ההתלבטות בשאלה אם חטיבות הביניים, ובמיוחד  כיתות ז'–ח', ראוי שיהיו במסגרת החינוך היסודי או במסגרת החינוך העל-יסודי. כיום עיקר ההתלבטות הוא בשאלה אם לצרף את חטיבת הביניים לבית-הספר התיכון, ובכך ליצור רצף שש-שנתי, או להקים את חטיבת הביניים כבית-ספר נפרד. בפרק העוסק ברצף השש-שנתי נדון בחסרונות וביתרונות של שתי האפשרויות הללו. תהליכי השינוי במבנה מערכת החינוך מוצגים בחלוקה לחטיבות הלימוד, אולם אפשר להבחין כי דרך הצגה זו חופפת למעשה גם את הרצף ההיסטורי של התרחשות השינויים. שינויים אלו, שהתרחשו במבנה מערכת החינוך במהלך השנים, מעלים סוגיות מהותיות שיש בהן כדי לתרום לדיון ברפורמות ובהצעות חדשות.

בחלק השני של המסמך מתוארות שלוש הצעות לשינוי מבנה מערכת החינוך שהעלו גורמים בתוך משרד החינוך. שתי הצעות שהועלו באופן מקביל בסוף שנות ה-80 מעלות את הרעיון להקדים את גיל הכניסה למערכת החינוך ואת ההצעה לשלב חטיבה על-תיכונית (לימודים באוניברסיטאות, במכללות ובמוסדות הכשרה אחרים) במסגרת מערכת החינוך. הצעה שהועלתה באגף התכנון של משרד החינוך בשנת 2001 היא לאפשר לתלמידים חזקים יותר להתחיל את לימודיהם  במוסדות להשכלה גבוהה כבר בכיתה י"ב.