שימוש של ילדים באינטרנט למטרות חינוך, תקשורת והשתתפות

מקור:

Taking Up Online Opportunities? Children's' Uses of the Internet for Education, Communication and Participation
E-Learning, Vol 1, No. 3, 2004 pp. 395-419

נתונים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך ש-98% מהילדים ובני הנוער בבריטניה כבר עשו שימוש באינטרנט בהזדמנות אחת לפחות (Livingstone & Bober, 2004). שיעור זה כפול מאשר אצל האוכלוסייה המבוגרת.
האינטרנט נתפס כמובן מאליו בחיינו וחלק אינטגרלי משגרת יומנו, מתפיסתינו מהו בי"ס טוב, קהילה פעילה או בית מאובזר.

חלק מהפרשנים מפקפקים בראייה האוטופיות (או דיסוטופית) של עתיד טכנולוגי, ושואלים בביקורתיות באילו דרכים חיי היום יום שלנו אכן חוו בפועל שינוי קיצוני. לעומתם, פרשנים אחרים משערים שישנו שינוי רדיקלי, ורואים באינטרנט כמסייע לקידום שינויים חברתי, תרבותי, פוליטי ופסיכולוגי רחבים, לטוב או לרע. (Turkle, 1995; Poster, 2001; Kellner, 2002).

המאמר מנסה לנווט בין שתי גישות מקוטבות אלה. מטרתו לבדוק כיצד הילדים ובני הנוער עצמם ממלאים תפקיד, על ידי תגובותיהם המדומיינות, פעילויותיהם האפורמליות והעשייה החברתית שלהם בחיי היומיום, מייסדים ומבססים את חשיבותה של האינטרנט והשימושים המתגלים בה (James et al., 1998; Seiter, 1999; Buckingham, 2002)

שיטת מחקר

פרויקט המחקר: UK Children Go Online - UKCGO ערך בדיקה מקיפה של שימוש באינטרנט של בני 9 עד 19, תוך השוואה של נערות ונערים הנבדלים בגילם והרקע הסוציו-אקונומי שלהם, במטרה לבדוק כיצד האינטרנט שינתה את חייהם או שהשימוש בה דווקא עוצב על ידי חיי המשפחה או עמיתים לרשת וללמידה.

המחקר משלב בין ראיונות איכותניים ותצפיות, לצד סקר ארצי רחב של ילדים וצעירים (גולשים ולא גולשים) והוריהם.
תקופת המחקר נעה בין אפריל 2003 ל אפריל 2005.

מערך המחקר בנוי משלושה שלבים:
א. ראיונות ב-14 קבוצות מיקוד של בני 9-19 בקיץ 2003.
9 ביקורי בית ותצפיות במהלכן במהלך 2003-2004
פאנל ייעוץ מקוון עבור ילדים

ב. סקר לאומי, שנערך פנים אל פנים בבתיהם של 1511 בני 9-19, ו-906 הורים בני ה9-17.
עבודת השטח בוצעה על ידי צוות שראיין את הילדים, והגשת שאלון כתוב להורים.

ג. בדיקת המשך לממצאים כמותיים מתוך השלב השני בשילוב תצפיות וראיונות של קבוצת מיקוד אחת, בסתיו 2004
ביקור חוזר בפאנל הייעוץ המקוון לילדים.

חינוך, למידה אפורמלית ואוריינות

ממצאי הסקר מראים שהאינטרנט נעשה מרכזי באופן מהיר בחייהם של ילדים וצעירים כאמצעי מידע המסייע בעבודת בית הספר. בקרב בני 9-19 המתחברים לרשת לפחות פעם בשבוע, 90% מהשימוש באינטרנט הוא לצורך הכנת עבודה עבור בית הספר (או קולג'). 60% מבני 9-19 שהם תלמידים במערכת לימודים מלאה (full-time education) רואים באינטרנט ככלי השימושי ביותר להשגת מידע לצורך שיעורי הבית (לעומת 21% שבחרו בספרים, 11% שבחרו בהורים). אך בעוד האינטרנט מועדפת על פני אמצעי תקשורת אחרים, היא אינה נתפסת ככלי חף מבעיות.

דווקא בקרב הצעירים ביותר (29% מבני 9-11) ובקרב הקבוצה המבוגרת ביותר (31% מבני 18-19) נמצא שהסבירות שיבחרו בספרים כמסייעים בשיעורי הבית גבוהה יותר מקבוצות הגיל האחרות. קבוצות אלה הן גם בעלות גישה פחותה יותר לאינטרנט. בהשוואה לכך, גם ההורים חושבים כי ספרים עשויים לסייע לילדיהם בשיעורי הבית (82%) ואחריהם האינטרנט (73%) והמחשב (40%). המשמעות היא שאלה שיש להם גישה לאינטרנט למדו כבר את יתרונותיה, ו/או שבני ה-12-17 לומדים יותר מיומנויות שימוש באינטרנט בבית הספר.

לפיכך השאלה הבאה שנבדקה הן בקבוצת המיקוד והן בסקר, היא כיצד ילדים וצעירים לומדים לעשות שימוש באינטרנט. בסוגיה זו רבים הדגישו את חשיבות הלמידה הא-פורמלית על פני הלמידה הפורמלית (חלק אף הביעו אכזבה מתמיכת בית הספר יחסית לציפיות הלמידה שלהם) ומתגלה החשיבות של קשרים חברתיים, ולאו דווקא חינוכיים, בלמידת הרשת.
כמו כן נראה כי ילדים מעדיפים לגלות דברים בעצמם וללמוד את האינטרנט תוך כדי ניסוי ומשחק.

שני שליש (66%) מבני 9-19 שמתחברים לרשת לפחות פעם בשבוע אמרו כי קיבלו עזרה מהמורה; לכמעט מחציתם (44%) סייע הורה, ושליש (33%) נעזרו בחבר/ה.
רוב התלמידים במערכת לימוד מלאה (n=1326) קיבלו שיעורי הדרכה לשימוש באינטרנט; 23% דיווחו כי קיבלו "הרבה" שיעורים, 19% דיווחו כי קיבלו "שיעור או שניים". לעומת זאת כשליש (30%) דיווחו שלא קיבלו אפילו שיעור אחד בנושא. לדעת המחברות הנתונים מראים שהסיכוי שגם בעתיד תכלול תכנית הלימודים שלהם שיעורי הדרכה לשימוש באינטרנט קלושה:

רק 19% מבני ה- 9-11 אמרו שלא קיבלו שום שיעור בנושא אינטרנט בהשוואה ל-51% מבני 18-19. באופן לא מפתיע ובהתאמה, 69% מתלמידים שלא קיבלו שיעורים בנושא הוגדרו כ"לא משתמשים" (non-users). קבוצה זו מסתכנת בסיכון של בידוד דיגיטלי (digital exclusion).
באתה מידה גם קבוצת הצעירים שעושה שימוש יומיומי באינטרנט, אך לא קיבלה שיעורי הדרכה בבית הספר, עלולה להיחשף לסיכונים של שימוש לקוי ומסוכן ברשת.

מהי אם כן אוריינות אינטרנט? מחקרים שנעשים לאחרונה מנסים לפתח רמות אובייקטיביות של "מומחיות מקוונת" (online expertise), ובמקביל מחקרים אחרים טוענים שישנה חשיבות (אולי אף רבה יותר) לתפיסה הסובייקטיבית והערכה עצמית של המשתמש לגבי רמת מומחיותו. (Eastin & La Rose, 2000; Torzadeh & Van Dyke, 2001, 2002).

מרבית הצעירים (56%) שעשו שימוש באינטרנט לפחות פעם בשבוע ראו עצמם בעלי מיומנויות אינטרנט "ממוצעות" וכשליש (32%) הגדירו עצמם כ"מתקדמים". (ישנה עדיפות מסוימת לבנים לעומת בנות, שכנראה משקפת ביטחון עצמי גבוה יותר ואולי מיומנות מחשב כללית)
הורים נתגלו כמתונים יותר בהערכת רמת המיומנות של ילדיהם: מחציתם הגדירו אותה כממוצעת ורק 12% הגדירו אותה כמתקדמת.

מהן המיומנויות אותן תופסים הצעירים כמגדירות שימוש טוב באינטרנט? חיפוש מידע היא המיומנות המקושרת ביותר לשימוש באינטרנט והיחידה שבה גם צעירים (87%) וגם הורים (77%) חשו ביטחון. לעומת מיומנויות אחרות בהן ניכרו הבדלים בין הורים לילדים, כדוגמת יכולת לשלוח מסר מיידי (44% לעומת 28% מההורים) או הורדת מוסיקה (34% לעומת 12%).

מיומנות קריטית בשימוש ברשת היא היכולת לקבוע ולהעריך את איכותו ואמינותו של מידע. רוב הילדים והצעירים שרואיינו בקבוצות המיקוד גילו בורות וחוסר מודעות לקיומם של מניעים העומדים מאחורי אתרי אינטרנט, ואצל רבים המחשבה לא עלתה מעולם.
כיוון שרק שני שלישי מהילדים והצעירים טענו שלא קיבלו שום עצה או הדרכה רשמית כיצד להעריך מידע מקוון, המחברות קוראות לנקיטת צעד בנידון באופן דחוף.

מנועי חיפוש הם האתרים העיקריים בהם מבקרים בני 9-19 (71%). אך רק 22% מהם (המתחברים לאינטרנט לפחות פעם בשבוע), דיווחו שהצליחו להגיע למידע המבוקש שרצו למצוא.
בזמן החיפוש, הרוב (41%) בוחנים רק את 10 תוצאות החיפוש הראשונות שמציג המנוע, וכמעט שיעור דומה (37%) דיווחו שנוהגים להצליב את המידע בכמה אתרים.

תקשורת, זהות והשתתפות

חינוך ולמידה מזוהים עם שימוש "מאושר" (approvede) של האינטרנט והסיבות העיקריות להשקעה של הורים ברכישת מחשב וגישה לאינטרנט בבית והמטרה לשמה מכוונת מדיניות מערכת החינוך בנושא.
אלא שמתברר שילדים וצעירים רואים באינטרנט בראש ובראשונה כאמצעי תקשורת ונלהבים הרבה יותר לעשות בה שימוש לצרכי התקשרות.
בעוד שחינוך באמצעות האינטרנט, על פניו מאופיין כתוצר חיובי לחברה וניתן לבדוק האם כלל האוכלוסייה נהנית מיתרונותיו, התועלות המופקות לחברה, ולצעירים בפרט, על ידי התקשורת המקוונת, פחות ברורה.

האינטרנט מציעה הרחבה משמעותית לדרכי ההתקשרות של צעירים עם אחרים: 72% עושים שימוש בדואל, 55% בתוכנות לשליחת מסרים. עם זאת, אפילו 95% מהגולשים לפחות פעם בשבוע, עושים שימוש קבוע בטלפון - כך שאכן מדובר בתוספת ולא תחליף. השימוש בטלפון הנייד אף שכיח יותר מאשר בתקשורת באמצעות מחשב.
המעניין הוא שהן בתקשורת מקוונת והן בתקשורת טלפונית הפנייה היא בעיקר לחברים מקומיים וקרובים (פיזית) ולאו דווקא לאנשים מרוחקים. אך כמובן שעדיין האינטרנט מאפשרת ליצור קשרים עם חברים מרוחקים, חברים מחו"ל, או חיזוק קשרים עם עמיתים חדשים שטרם היתה הזדמנות להכירם.
המחברות טוענות שלמרות הדעה הציבורית השופטת את התקשורת מקוונת לרעה לעומת תקשורת פנים-אל-פנים, נראה שהצעירים יודעים להעריך את האפשרויות השונות והיתרונות הטמונים בכל ערוץ תקשורת;
53% מהנוהגים לשלוח מסרים מיידים, דואל או שיחות מקוונות, מסכימים ששיחה עם אנשים באמצעות האינטרנט היא פחות מספקת משיחה פנים-אל-פנים. 22% מהם חושבים שנוח יותר לדבר על נושאים אישיים בצורה מקוונת הנתפסת אצלם כאינטימית יותר.
לכך יש השלכות כאשר צעירים שוקלים להתייעץ ולבקש עזרה בצורה מקוונת כפי שמציעים ארגונים רבים.
מחקר UKCGO מצא כי רבע מבני 12-19 הגולשים לפחות פעם בשבוע, ביקשו עזרה/ייעוץ בצורה מקוונת, לרוב (65%) בנושא לימודים ועבודות בית הספר, ובריאות (31%).

רוב המרואיינים הצעירים בקבוצות המיקוד הביעו חוסר עניין בפוטנציאל ואפשרויות להשתתפות פוליטית באמצעות האינטרנט. כדי להימנע מהמילה Politics בשיחות עם הצעירים, נעשה שימוש בביטוי רחב יותר - "השתתפות פוליטית".
כך התברר ש-42% מבני 12-19 שגולשים לפחות פעם בשבוע חיפשו מידע לגבי זכויות אדם, איכות הסביבה ושאר סוגיות אזרחיות ופוליטיות. אך אצל רובם (83%) הביקור באתרים אלה היה רק לצורך דליית מידע ולא לצורך התגייסות או השתתפות פעילה בתחומים אלה.

מסקנה

למרות שהאינטרנט מהווה מדיום מרכזי וחשוב עבור ילדים וצעירים כמקור מידע, הוא עדיין כלי בעייתי. לצעירים ישנן בעיות באיתור מידע ובהערכתו  - זאת כנראה כתוצאה מחוסר טיפוח של אוריינות אינטרנט בבתי הספר והדרכה פורמלית מסודרת בנושא.
נדרש פיתוח של מיומנויות מקוונות בעיקר על מנת לחדד את ההבחנה אצל צעירים בין שימוש אינטרנט מבוסס מידע לבין שימוש מבוסס תקשורת.

השימוש בטכנולוגיות של טלפון סלולרי או תקשורת מקוונת הוא בעיקר כיוון שהם מספקים פרטיות ואינטימיות. באמצעות תקשורת מקוונת ורשתות חברתיות הצעירים דווקא מטשטשים את הגבולות בין מציאות מקוונת לכזו שאינה מקוונת. גבולות שבקרב הורים ומורים עדיין נותרו חדים ומובחנים.

יש לזכור ששימוש יומיומי ותכוף באינטרנט מצד אחד מגביר את הסיכוי להשתתפות פוליטית, תקשורת ופעילות מקוונת, אך מצד שני גם מכפיל את החשיפה לסיכונים של הרשת (43% מהגולשים באופן יומיומי נתקלו בתכנים פורנוגרפים)

המחברות קוראות למדיניות של התערבות אשר תבטיח עבור כל הילדים והצעירים בחברה ליהנות מיתרונות האינטרנט. חוסר השוויון עדיין בא לידי ביטוי ברקע הסוציו-אקונומי ממנו הם באים ומתבטא החל ממהירות הגלישה, דרך כמות הכניסות לאינטרנט ועד להימצאותו של מחשב מחובר לרשת בבית הילד.

ביבליוגרפיה מלאה – ראו קישור למאמר המקורי