שימוש ב'רעיונות גדולים' להעצמת ההוראה והלמידה

Mitchell, I. et al. (2017). Using ‘big ideas’ to enhance teaching and student learning, Teachers and Teaching, 23(5), 596-610

עיקרי הדברים:

• רעיונות גדולים מאפשרים יצירת קשרים בין פיסות ידע ובכך מעמיקים הבנות לגבי תכנים, תופעות ותחומי דעת
• חשוב שמורים יכירו ביתרונות של רעיונות גדולים להוראה וללמידה של תלמידיהם
• ניסוח של רעיון גדול אינו פשוט ודורש ידע תוכני ופדגוגי מבוסס וכן חשיבה מחדש על תכנים
• רעיונות גדולים צריכים לשקף את המטרות הפדגוגית של המורה
• בהכשרת מורים יש ללמד את הסטודנטים על מהותם ותכונותיהם של רעיונות גדולים וכן לפתח מיומנויות הקשורות בבניית רעיונות גדולים מסוגים שונים

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא רעיונות גדולים

הרעיון של למידה סביב רעיונות גדולים אינו חדש. שורשיו של רעיון זה מצויים בכתביו של דיואי, וכבר בשנות ה-30 הציע וויטהד (Whitehead, 1929):

"תנו לרעיונות העיקריים המוצגים בחינוך הילד להיות מעטים וחשובים".

מאמר זה מציג את המהות של רעיונות גדולים. המאמר בוחן שלושה סוגים שונים של רעיונות גדולים: רעיונות גדולים על תוכן, רעיונות גדולים על תחום הדעת ורעיונות גדולים על למידה איכותית. רעיונות גדולים הם עוצמתיים מבחינה פדגוגית מכיוון שהם מציעים למורים כיוון באשר לדרכים המשפרות את ההוראה ואת הלמידה של התלמידים.

רעיונות גדולים בספרות

רעיונות גדולים או רעיונות מפתח הם רעיונות המחברים ומארגנים מספר רעיונות או מושגים מצומצמים יותר ומגוון התנסויות. הם מנוסחים כאמירות עצמאיות, העומדות בפני עצמן, המאפשרות למורה וללומד לקשר בין פיסות ידע שונות (Whiteley, 2012) ולפתח הבנות מעמיקות לגבי תכנים ותחומי דעת (Hume & Berry, 2011). 

לדוגמה, מורה לגיאולוגיה בתיכון צפה במי נהר השוחקים חלק אחד של הגדה ובחלק האחר מותירים משקעים. על בסיס התנסות זו הוא ניסח את הרעיון הגדול הבא: "יש כוחות גיאולוגיים שהורסים תכונות פיזיות ויש כוחות שיוצרים אותם". בהוראה בכיתה השתמש המורה ברעיון זה כדי לקשר בין מגוון רחב של תופעות גיאולוגיות שבספר הלימוד מוצגות באופן מבודד ולא מקושר. המסגרת הזו של הרעיון הגדול אפשרה לתלמידים להתבונן בתופעות יומיומיות בדרכים חדשות ומתוך התייחסות לתופעות ותהליכים בסביבתם אליהם לא שמו לב לפני כן. מבחינה פדגוגית, רעיונות גדולים מציעים למורים כיוון שדרכו ניתן לייצר עבור הלומדים למידה יותר מקושרת.

רעיון גדול אינו נבחן לפי הנכונות שלו אלא לפי מידת הגנרטיביות (יצרנות) שלו (Berry et al., 2008). לפי פרקינס (Perkins, 1992), נושאים גנרטיביים מסייעים למורים לחשוב מחדש על מה שהם מלמדים מפרספקטיבות שונות. לרעיונות גנרטיביים מספר קריטריונים. רעיון גנרטיבי הוא:

1. מרכזי בתחום הדעת.
2. יוצר עושר של קשרים בין תופעות.
3. רלוונטי לחייהם של הלומדים ונגיש להם.
4. מתמקד בהסברים או בסיבות לתופעות.
5. כולל פוטנציאל לפעילויות למידה שונות.

רעיונות גדולים אודות תוכן - סוגיות בייצור ובגיבוש רעיונות גדולים

בדרך כלל מורים מתמקדים ברעיונות גדולים אודות תכנים בתחום הדעת אותו הם מלמדים.

מנין מגיעים רעיונות גדולים? בדוגמה לעיל של המורה לגיאולוגיה, הרעיון הגדול נבע מחוויה ממשית של המורה, מהתבוננות בתופעה בעולם. ואולם לרוב, מקורם של רעיונות גדולים הוא בתחום הדעת עצמו. נושאים בתוכנית הלימודים או כותרות בספרי הלימוד מדגישים רעיונות מרכזיים חשובים בתחום הדעת. יש לזכור שכותרות של נושאים אינן נחשבות לרעיונות גדולים שכן הן אינן עומדות בקריטריון הגנרטיביות. 

לדוגמה, ההצהרה 'יתושים הפכו עמידים לחומרי הריסוס' אינה מהווה רעיון גדול. ראשית, היא עלולה ליצור הבנה מוטעית שיתושים אינדיבידואלים יכולים לפתח עמידות לריסוס. שנית, היא איננה יוצרת חיבור בין רעיונות או תופעות. לעומת זאת, ההצהרה 'אוכלוסיות יתושים מפתחות עמידות מכיוון שיתושים שאינם עמידים לחומרי הריסוס מתים ואינם מתרבים' היא רעיון גדול, שכן היא כוללת בתוכה רעיונות מפתח רבים של ביולוגיה ושל מדעי הסביבה.

יש לנסח רעיונות גדולים במשפט בודד. יש לנסח רעיונות גדולים כמשפט עם פועל המצהיר הצהרה על תוכן. הבניות פדגוגיות לעיתים קרובות נשמרות בזיכרון של המורים כנרטיבים שלרוב מנוסחים כמשפט (Hasweh, 2005). הבניות אלה מבוססות על ההתנסויות החוזרות של מורים, כמו למשל הבנה של תפיסות מוטעות של לומדים באשר לתופעה מסוימת.

מסגור של רעיונות גדולים אינו פשוט. גם כאשר יש למורה ידע תוכני ופדגוגי רב, ניסוח של רעיון גדול דורש חשיבה מחדש על התכנים. מחקרים מתארים את הקשיים שיש למורים ביצור רעיונות גדולים (Hsu et al., 2007), שכן סוג של זה חשיבה אינו מוכר לרבים מהם. על כן חשוב שמורים יכירו ביתרונות של רעיונות גדולים להוראה וללמידה של תלמידיהם.

ניסוח רעיונות גדולים דורש ידע תוכני ופדגוגי מבוסס. אחד הכלים שיכולים לסייע למורים לנסח רעיונות גדולים נקרא Content Representation (CoRes). כלי זה מציג למורים שאלות שהם יכולים לשאול את עצמם בבואם לנסח רעיון גדול (Loughran et al., 2006). למשל, אחת השאלות שהם יכולים להרהר בה היא מדוע חשוב שהתלמידים ידעו ידע מסוים?

רעיונות גדולים יכולים להוות דרך למעורבות בלמידה. רעיונות גדולים מספקים סיבות ללמידה של התחום ומאפשרים למורים לפתח פעילויות ודרכי הערכה רלוונטיים. כמו כן, הם מספקים תכלית ומטרה לפעילויות לימודיות, מקשרים בין פעילויות שונות שתלמידים בדרך כלל תופסים כאירועים נפרדים וכן מהווים מסגרת לניתוח, דיון ורפלקציה.

רעיונות גדולים יכולים להיות מכוונים לטיפול בתפיסות שגויות. תפיסות שגויות של לומדים מהוות חסם ללמידה. מורים יכולים להסתייע ברעיונות גדולים כדי לטפל בתפיסות אלה. למשל, אמונה שכיחה היא שגז (בשל היותו בלתי נראה) הוא חסר משקל ואינו תופס נפח במרחב. הרהור באמונה מוטעית זו של תלמידים הולידה את הרעיון הגדול הבא: 'גזים הם צורה של חומר כמו מוצקים ונוזלים'. הבנה זו נלקחת כמובנית מאליה על ידי כותבי ספרי לימוד שלרוב מציגים לתלמידים רשימה של מוצקים, נוזלים וגזים כשלושת מצבי החומר. זהו רעיון גדול מכיוון שהוא מציע למורים פעילויות חדשות ודגשים שונים בהסברים שמכוונים לרעיון שגזים תופסים נפח ויש להם מסה. כמו כן, רעיון גדול זה מסייע למורים לחשוב ולהבין טוב יותר את המהות של מה שהם מלמדים.

יש לנסח רעיונות גדולים בדרכים המשקפות את המטרות הפדגוגית של המורה. להלן מספר דוגמאות למטרות פדגוגיות:

1. הצגה וארגון של תוכן.
2. מתן בסיס להבניה מחדש של תפיסות קיימות.
3. הצגת רעיון אודות המהות של תחום הדעת.
4. קישור הנושא להתנסויות של לומדים.
5. מתן הקשר רלוונטי לנושא או לחשיבותו.

סוגים אחרים של רעיונות גדולים

רעיונות גדולים אודות תחום הדעת. יש חשיבות לכך שמורים יבססו אג'נדה מפורשת באשר למה שחשוב ומרתק ללמד על אופי התחום. ברבות מתוכניות הלימוד בהיסטוריה ניתן למצוא רעיונות גדולים, כגון 'ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים'. דוגמה נוספת מתחום המדע: 'אין שיטה מדעית אחת ורבות מהתגליות החשובות התגלו שלא בעקבות מערך ניסוי מתוכנן ומסודר'.

רעיונות גדולים אודות למידה איכותית. תלמידים עלולים לבצע משימות לימודיות ללא ההבנה שבבסיס המשימות יש רעיון גדול שמקשר ביניהן. על מנת להגביר את המודעות של התלמידים באשר לסוגיה זו ניתן להציג את הרעיון הגדול הבא: 'למידה איכותית מבוססת על ההבנה שמשימות הכיתה צריכות להיות מקושרות לרעיונות גדולים רלוונטיים ולמיומנויות מפתח'. אפשרות נוספת היא לגרום לתלמידים לחשוב מחדש על התפקידים של המורה של הלומד על ידי הצגת הרעיון הגדול הבא: 'בכיתה שבה מתמקדים בלמידה איכותית גם התלמידים וגם המורים מבינים שהתפקידים שלהם בכיתה משתנים'. 

השלכות להכשרת מורים

יצירת רעיונות גדולים עלולה להיות מאתגרת עבור סטודנטים בהכשרה להוראה. חשוב ללמד את הסטודנטים על אופיים של רעיונות גדולים, על הפוטנציאל הפדגוגי שלהם וכיצד ניתן להשתמש בהם בהוראה. כמו כן, חשוב לסייע להם לתרגל ולפתח מיומנויות הקשורות בבניית רעיונות גדולים מסוגים שונים.

סיכום

רעיונות גדולים יכולים לסייע למורה בהוראה. הם יכולים לעזור למורה להבהיר לעצמו האם ולמה חשוב ללמד תכנים מסוימים, הם עשויים לסייע לו להתמקד בתפיסות שגויות של תלמידים, וכן לתכנן יחידת לימוד מקושרת וקוהרנטית. תלמידים יכולים להסתייע בהם כדי להבין את התכליות של הפעילויות בכיתה וכדי לפתח הבנות קוהרנטיות ועשירות יותר בתחום הדעת.

ביבליוגרפיה

Berry, A., Loughran, J., & Van Driel, J. (2008). Revisiting the roots of pedagogical content knowledge International Journal of Science Education, 30, 1271–1279

Hasweh, M. (2005). Teacher pedagogical constructions: A reconfiguration of pedagogical content knowledge. Teachers and Teaching, 11, 273–292

Hsu, E., Kysh, J., Ramage, K., & Resek, D. (2007). Seeking big ideas in algebra: The evolution of a task. Journal of Mathematics Teacher Education, 10, 325–332

Hume, A., & Berry, A. (2011). Constructing CoRes – A strategy for building PCK in pre-service science teacher education. Research in Science Education, 41, 341–355

Loughran, J., Berry, A., & Mulhall, P. (2006). Understanding and developing science teachers’ pedagogical content knowledge. Rotterdam: Sense

Perkins, D. (1992). Smart schools: From training memories to educating minds. New York, NY: Free Press

Whitehead, A. N. (1929). The aims of education and other essays. Old Tappan, NJ: Macmillan

Whiteley, M. (2012). Big ideas: A close look at the Australian history curriculum. Agora, 47, 41–45