שיח מקצועי של מתכשרות להוראה : ישן, חדש ומשולב

מאת: דיתה פישל
מילות מפתח: הכשרת מורים סטודנטים להוראה סטודנטים להוראה: עמדות שיח הוראה שיח עמיתים שיח קבוצתי שיח שיעור
מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
 
מטרות ויעדים

מטרת העבודה לחשוף ולאפיין שתי זירות שיח כתוב של מתכשרות להוראה במהלך קורס, בזיקה למודל התפתחות מקצועית (Kagan, 1992).

2. מסגרת תיאורטית
ההנחה, לפיה מתכשרת להוראה מביאה להכשרה ידע ואמונות קודמים אודות הוראה, הממלאים תפקיד משמעותי ומהווים תנאי להתפתחותה המקצועית (Kwo,1999), מקובלת בעשורים האחרונים. תהליך ההכשרה יוצר תנאים לרכישת ידע חדש, המתקיים לרוב בצד ידע ואמונות קודמים, לעיתים גם כשהם מנוגדים (פישל, 2002 (. נראה שתהליך עדכון הידע המקצועי מתרחש בהדרגה, בעיקר בעקבות מצבי התנסות ופחות במצבי למידה עיונית (Kagan,1992).
מכאן נראה שתהליך ההכשרה להוראה מתרחש לאורך זמן ובמהלכו משלבת המתכשרת את מגוון ידיעותיה, אמונותיה ותפיסות עולמה, עם ההתנסויות המגוונות שההכשרה מזמנת. לאור זאת, בחרתי להשתמש בעבודה זו במודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan,1992), המתייחס לידע ולאמונות המתכשרת להוראה מנקודת מבט התפתחותית, דהיינו, רואה בהן שלב בצמיחה מקצועית (Kwo,1999), ומנקודת מבט אינטראקציונית, הבוחנת אינטראקציות בין המתכשרת להוראה לבין עצמה ולעמיתות, כאמצעי המקדם רכישת ידע והתפתחות מקצועית.
 המודל בנוי מחמישה שלבים בעלי אופי ספיראלי:
1. גדילה מטה-קוגניטיבית, שבה מתכשרות להוראה מודעות לידע ולאמונותיהן בהקשר לנושאי חינוך.
2. רכישת ידע חדש: דימויים אידיאולוגיים מתעדכנים ונבנים מחדש.
3. תזוזה בתשומת הלב מעצמה אל התלמיד/ה.
4. פיתוח תהליכים של שגרה (רוטינה) בהתנהלות בכיתה ועם תלמידים.
5. צמיחה במיומנות של פתרון בעיות.

בעבודה זו, אתייחס לשלושת השלבים הראשונים במודל מאחר וממצאי מחקר קודם בנושא (פישל, 2002) הראה שמתכשרות להוראה אינן חוות את חמשת השלבים הללו וגם קגן ציינה (Kagan, 1992) שהמודל מתייחס לתהליך הנמשך גם בתקופת הכניסה לחיי העבודה ולא רק בתקופת ההכשרה.
ניתוח השיח בעבודה זו משמש כאמצעי למיקום המתכשרות להוראה בתהליך רכישת הידע בעקבות ההתנסות והוא כולל שיח א-סינכרוני מקוון ושיח אישי-רפלקטיבי, באמצעות יומן אישי. השיח הא-סינכרוני המקוון נועד להחלפת מידע ושיתוף בידע ובחוויות המשותפות למשתתפות בקורס. שיח זה הוא בעל מאפיינים המעודדים חשיבה רפלקטיבית ואבדוקטיבית (לוטן ושמעוני, 2005; Shank,1993), המתאפיין בארגון וזיהוי חוקיות מתוך מצב ראשוני של תוהו, ריבוי קולות ואפשרויות.
יתרונותיו של שיח זה באפשרויות שהוא יוצר עבור המשתתפות להציג/לחלוק ולהגיב לנושאים באופן ובזמן המתאים להן מחד ומאידך להיות שותפות גם בדרכים פעילות פחות בדיון, כגון קריאת הנושאים ותגובות המשתתפות. הוא מתאפיין בכתיבה חופשית, הדומה לשפה דבורה, מעודד התבטאות חופשית ותורם ליצירת אווירה חסרת רשמיות שבה מועלות בעיות, ניתנות תגובות באופן ספונטאני וגם בזכות האפשרות לשמר את הדיון באמצעות הטקסט הכתוב.
היומן האישי, הוא כלי מקובל בהכשרה להוראה ונתפס כמקדם חשיבה רפלקטיבית שמטרתה קידום התפתחות מקצועית (Zeichner, 1992; Calderhead &Gates, 1993). הכתיבה ביומן מעודדת את המתכשרת לתאר ולפרש את פעולותיה במטרה להרחיב ולהעמיק את הידע האישי (Tamir,1998) ולקשר בין העיון למעשה (Calderhead,1988).

כאמור, מטרת העבודה לחשוף ולאפיין את התפתחותן המקצועית של משתתפות הקורס, המתכשרות להוראה, באמצעות מודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan, 1992). אי לכך, שאלות המחקר הן:
1) איזה ידע ואמונות אודות אנשים בעלי מוגבלויות מוצגים על ידי המשתתפות בקורס במהלך הסמסטר?
2) מה מאפיין את השיח המקצועי המקוון והיומן, והאם חלים בו שינויים במהלך הקורס?

3. שיטה
העבודה בעלת אופי איכותי –פנומנולוגי ובו ינותחו שתי זירות שיח, הקבוצתי והאישי. השיח הקבוצתי יתרחש באמצעות שלושה פורומים עוקבים באתר הקורס: א) פורום החודש הראשון, בנושא בחירת האדם שאותו מלווים; ב) פורום המשך, בנושא התנהלות המפגשים (מה קורה, אירועים); ג) פורום בסיום הקורס, המסכם את המפגשים ועוסק בפרידה. שלושת הפורומים אינם מובנים, למעט כותרת הפורום המגדירה את נושאו והזמן המוקצב לכל פורום.
בנוסף, יומן אישי מובנה למחצה. המשתתפת בקורס שבוחרת לנהל יומן מתבקשת לכתוב לאחר כל מפגש מה המתרחש במפגש ומה היא חושבת/מרגישה בהקשר לכך. למשתתפת ניתנת האפשרות לשלוח את היומן כקובץ אלקטרוני למרצה ולקבל תגובות במהלך הסמסטר או לשלוח את היומן בסיום הקורס.
עיבוד הנתונים ייעשה בתהליכים איכותיים, מתוך ראייה פנומנולוגית. בשתי זירות השיח (הקבוצתי והאישי), יבוצעו מהלכים של ניתוח נושאי (שקדי, 2003) בזיקה לשלושת השלבים הראשונים של מודל ההתפתחות המקצועית של קגן (1992), שצוינו לעיל. תהליך עיבוד החומרים ייעשה בארבעה שלבים עוקבים:
בשלב הראשון ייאספו כל נתוני השיח (הא-סינכרוני המקוון והיומנים), ויבוצעו מהלכי ארגון ועיבוד ראשוני כגון
מספור כל אירועי השיח ומיונם לפי רצף הזמן.
השלב השני והשלישי, יעסקו בעיבוד החומר (שלושת הפורומים והיומנים), באמצעות זיהוי נושאים שיש בהם ביטויי ידע ואמונות אודות אנשים בעלי מוגבלויות ומיונם לפי שלבי המודל של קגן. בשלב הרביעי יבוצעו השוואות בין השלב השני והשלישי של העיבוד, במטרה לזהות ולאפיין שינויים בידע ואמונות בהתאם לשלושת שלבי המודל.

4. מקור הנתונים
העבודה חוקרת שתי זירות שיח בקורס סמסטריאלי במכללה להכשרת מורים, ומתבססת על נתונים הנאספים בסיום הקורס, כשהחוקרת היא גם המנחה בקורס. זהו קורס בחירה מעשי, שמטרתו לאפשר מפגש בלתי אמצעי מתמשך בין מתכשרות להוראה ואנשים בעלי מוגבלויות, בתהליך של חניכה אישית, שבמהלכו לשני הצדדים יש את האפשרות לבחור מה יתרחש במפגש. המשתתפות מתבקשות ליצור קשר עם אדם (ולעיתים גם עם משפחתו) בעל מוגבלויות הדורשות תמיכה אינטנסיבית ומתמשכת (מתוך רשימת אפשרויות או שהמשתתפת יוזמת קשר בכוחות עצמה), ולהתלוות אליו/ה במשך סמסטר אחד, אחת לשבוע במשך שעתיים.
במהלך הקורס מתבקשות המשתתפות בקורס להיכנס לפורומים באתר הקורס ולהשתתף חמש פעמים לפחות ברב שיח א-סינכרוני מקוון המתרחש במהלך כל הסמסטר. בנוסף הן מתבקשות לנהל יומן אישי מובנה למחצה. בקורס משתתפות מדי שנה כ-30 סטודנטיות מתוכן כ-90% בוחרות להשתתף בפורומים וכ-50% מנהלות יומן.
בתחילת הקורס נאמר לכל המשתתפות שהחומר הכתוב בפורומים וביומנים משמש לצורכי מחקר. ניתנת אפשרות לכל משתתפת בקורס להביע את הסתייגותה ובמידה וישנה הסתייגות לא נעשה שימוש בחומר.

5. תוצאות
העבודה נמצאת בתהליך הכנה לאיסוף נתונים, מאחר והקורס מתקיים בסמסטר ב' מדי שנה. דגימות ממצאים מהקורס הקודם (תשס"ו) מראות שבתחילת הקורס רוב המתכשרות להוראה עסוקות בחששות מפני המפגש עם אדם מוגבל שכלית, בקשיים אישיים שונים כגון ארגון הזמן, ועיקר תשומת לבן מופנית לעצמן. בהמשך, הן מדווחות בהדרגה על התפתחות הקשרים בינן לבין האנשים שהן מלוות והממצא המרכזי, המאפיין את רוב נושאי השיח, האישי והקבוצתי הוא הגילוי שאנשים בעלי מוגבלות שכלית דומים מאד לאנשים רגילים והם עסוקים באותם נושאים כגון, מציאת בן/בת זוג, בחירת מסגרת מגורים וכד'. למרות הידע החדש שנרכש במהלך המפגשים אין לרוב שימוש בשפה מקצועית/תקנית ומעודכנת, ממצא המעיד על העדר ידע ממקורות חיצוניים (כגון מאמרים או קריאה בספרים העוסקים בנושא). ממצאים ראשוניים אלו תומכים בחלק משלבי המודל של קגן.

6. חשיבות המחקר
חשיבות המחקר בהצגת השיח המשמש הן לתיעוד אוטנטי, של תהליך המתפתח בעקבות מפגש ייחודי, בין אנשים שהתפתחותם נורמטיבית לבין אנשים מאותגרים שכלית והן לאפיון תרומת המפגש לרכישת ידע ואולי גם שינוי באמונות אצל מתכשרות להוראה, לגבי אנשים מאותגרים שכלית.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya