שיח מקצועי מתוקשב של מתכשרים להוראה ותרומתו ללמידתם

עבודה זו עסקה בניתוח שיח מתוקשב של מתכשרים להוראה אודות משימה, במטרה לבחון את תרומת המשימה והשיח במהלכה לידע אמונות ועמדות המשתתפים אודות אנשים עם מוגבלויות אינטלקטואליות.  השיח הנחקר הוא שיח אסינכרוני מתוקשב, העוסק במשימת אורך סמסטריאלית, שבה התבקשו המשתתפים בקורס להתלוות לאדם בעל מוגבלויות אינטלקטואליות קשות במשך
עשרה מפגשים שבועיים. בשיח השתתפו 18 מתוך 32 מתכשרים להוראה שהשתתפו בקורס, הוא נמשך 93 ימים בסמסטר אחד. תהליך ניתוח השיח היה בעל אוריינטציה איכותית ומעורבת בוצע באמצעות ניתוח תוכן שהתייחס לשלוש קטגוריות: ידע קודם, וחדש ואמונות ועמדות לאורך השיח. ממצאי הניתוח מראים שמעל 40% מהשיח עסק במשימה, מתוכו 58% עסק בידע חדש, 15% בידע קודם ו 27%- באמונות ועמדות. הממצאים הבולטים היו: א. התייחסות המשתתפים למשימה כאל מצב חדש וייחודי, ממצא המעיד על קישור (העברת ידע) מועט של ידע קודם לידע חדש; ב. קהילה לומדת שהשיח בה התאפיין בנוכחות חברתית ( שיתוף ותמיכה הדדית) וקוגניטיבית (הפקת משמעות באמצעות שיח רפלקטיבי) ללא פנייה למקורות ידע חיצוניים ומעט העברת ידע.

אפיון השיח האסינכרוני מראה שהמשתתפים בשיח יצרו קהילה שהתאפיינה בשיתוף, בתמיכה הדדית ובהפקת משמעות באמצעות שיח רפלקטיבי. בדומה למודל הקהילה הלומדת שגריסון ואחרים מציגים ( Garrison et al., 2000 ), הייתה נוכחות קוגניטיבית וחברתית, כשהנוכחות החברתית בלטה יותר. חסרה בה התערבות הוראתית שייתכן והייתה מקדמת העברת ידע, אך
התקיימו מאפיינים ייחודיים אחרים כגון השפעת אווירת השיח על הנושאים שחברי הקהילה בחרו להציג, אופן הצגת הנושאים הנבחרים וההתמודדות עמם. נראה המשתתפים בחרו להתמקד בתמיכה הדדית, חלקו ידע משותף ועסקו פחות בבירור וברכישת ידע חדש ממקורות חיצוניים. עם זאת הם מדווחים בפורום על ידע חדש רב יחסית, מה שמעיד על אופן ראייתם את המצבים ועל קושי לקשר בין ידע עיוני קודם להתנסות.
ממצאים אלו מציגים את תרומת המשימה וקהילת השיח למשתתפים. הם גם מעלים שאלות הקשורות להעברת ידע, כגון, האם וכיצד ניתן לקדם קישור (העברת ידע) ממצבי למידה עיוניים למצבים מעשיים, סוגיה המעסיקה חוקרים רבים, בעיקר בתחום ההוראה.