שיח כותרות: טכנולוגיה לשכלול השיח העיוני המתנהל באמצעות פורום אלקטרוני ורשימת דיוור

מקור: סקריפט- אוריינות: חקר, עיון ומעש גיליון 8-7 יולי 2004 עמ' 231-219

רקע תיאורטי

מאפיינים בולטים של תקופתנו הם "התפוצצות" המידע ועומס המידע. לפיכך נוצר הצורך לארגן את המידע תוך שימוש בכותרות, בקיצורים ובתקצירים וליצור בהם מדרג: כותרת גג, כותרת ראשית, כותרת משנה, פתיח וכן הלאה
(ניר תשנ"ו), או כפי ש- Nielsen (1998) מכנה את הכותרת: microcontent (המייצגת את ה-macrocontent).

Bowers (1995) מדווח על משתתפים בפורום מדעי אשר נוכחו לדעת שכתיבה תמציתית יותר של דבריהם עשויה להפחית את השגיאות במאמריהם בלא לפגוע ברמתם האקדמית. הם התלוננו על כך שלעתים היה עליהם לקרוא בפורום חומר רב שלא היה רלוונטי בעבורם, אך לאחר שסיגלו את הפשטות ואת החסכנות שהונהגו בדיאלוג המדעי הפורום, הם השתאו נוכח העוצמה, יכולת השכנוע ומידת הסמכותיות של תקשורת קצרה וברורה בקבוצת הדיון ברשת.

גלגולו של רעיון הטכנולוגיה

במהלך שני קורסים שהמחברת לימדה בהם בתש"ס במכללת לוינסקי לחינוך, "שילוב המחשב בהוראה" ו"חקר אירועי תקשורת", שילבה כלי בשם "עץ תנאים מוקדמים" שפיתח גולדרט
(1998) במסגרת "תורת האילוצים".

הכלי מאפשר לארגן את הרעיונות בטבלה הנבנית בהדרגה, החל מהגדרה של המטרה השאפתנית, הגדרת מכשולים העומדים בדרך להשגתה, מציאת פתרונות ויעדי ביניים לכל אחד מן המכשולים והצבת היעדים בתרשים עץ מדרגי על פי התנאים המוקדמים שיוצר כל יעד ביניים.

המחברת עשתה שימוש בפורום האלקטרוני ברשת האינטרנט כדי ליישם את הכלי בעבודה שיתופית ממרחק, לשם קביעת אסטרטגיות משותפות להשגת מטרות שאפתניות וכך לנצל את היתרונות הנוספים אשר מזמנים הפורומים האלקטרוניים (Margalit, 2000).

בראש העץ של הדיון בפורום הוגדרה במשותף המטרה השאפתנית ואחר התלמידים כתב את המטרה בהודעה בפורום כפי שגובשה במשותף. זהו משפט השורש, הרמה הראשונה.

בהודעות התגובה למטרה השאפתנית הגדירו התלמידים את המכשולים להשגתה – הרמה השנייה. בהודעות התגובה לכל אחד מן המכשולים כתבו התלמידים את הפתרונות האפשריים להתגברות על אותו מכשול – הרמה השלישית. לאחר כל זאת ניתן לגזור או להעתיק את יעדי הביניים מתוך הפורום, ליצור תרשים של עץ תנאים מוקדמים ולהתחיל בהגשמת המטרה.

מן המקרה הפרטי של שימוש בפורום לשם יצירת אסטרטגיה להגשמת מטרה שאפתנית יושם הרעיון של טכנולוגיה לשכלול השיח העיוני בפורומים.

הטכנולוגיה לשכלול השיח העיוני

המטרה: ניצול הפוטנציאל הלימודי-הוראתי של פורומים ושל רשימות דיוור.

המכשול: התבוננות בקבוצות דיון רבות, מלמדת שהעץ המדרגי יוצר לעתים קרובות שיח לא ברור, מנותק מהקשר ובלתי רציף. כדי להבין את מהות השיחה יש צורך כמעט תמיד לפתוח כל הודעה מן ההודעות, לבזבז זמן יקר על קריאתן, על זיהוי הרעיון המרכזי בהן ולעתים לשכוח עקב כך את הרצף הלוגי של השיחה.

הפתרון הטכנולוגי: ליצור בכל דיון שהוא בפורום "שיח-כותרות" ("שיח" תרתי משמע: שיחה כתובה במבנה ענפי מסועף ומדרגי) בהיר, קוהרנטי, יעיל, מושכל וחסכוני, שאפשר ללמוד ממנו על מהות השיחה גם לפני פתיחת ההודעות.
מנחה הקבוצה מביא בפני המשתתפים ככלי כתיבה שבאמצעותם ניתן לבנות עץ כזה:

1. על כותב ההודעה המכין את משפט המפתח לערוך ניתוח תוכן יסודי להודעתו

2. כתיבת הנושא מאפשרת לרשום משפט קצר בלבד – מילת המפתח של הדיון, אחריה נקודותיים ולאחר מכן את תמצית הרעיון המובע בהודעתו.

3. על הכותב לרשום את ההודעות במקום המתאים: בפורום כהודעה חדשה או כתגובה להודעה קיימת. בדואר אלקטרוני – כמכתב חדש או כתגובה למכתב קיים.

תוכנת המנוע האוטומטי של הארכיונים של רשימות הדיוור תוכל לאתר את רצף ההודעות על פי מילת המפתח של הדיון ולארגן את ההודעות על פי נושאיהן - כך יישמר רצף השיח.

במסגרת הדנה לכתיבה אקדמית היה על התלמידים לבצע משימות, לדווח בפורום על דרכי הביצוע ולהגיב להודעות חבריהם. לאחר תרגול כללי הכתיבה נוצר "שיח כותרות" המאפשר למשתתפים להבין את מהלך הסדנה עוד לפני פתיחת ההודעות.

(ראו קובץ מצורף מימין, או קישור:
http://www.forums.macam.ac.il/showforum.asp?id=357)

סיכום ודיון

עבודה על פי הכללים המוצעים בטכנולוגיה זו מאפשרת לכל משתתף בדיון להצהיר לפני המשתתפים, בהקדמה לדבריו, על מה הוא עומד לדבר. ארגון כזה של משפטי מפתח בכותרות יוצר שיח בין הכותרות ומביא לידי התוצאות הבאות:

א. נוצר תהליך הדורש חשיבה מסוג חדש, מיומנות חדשה, מורכבת ומומחית, המדגישה את אחריותם של המשתתפים לתהליך.

ב. התהליך בונה ויוצר גוף ידע חדש וכתוב.

ג. "שיח הכותרות" מאפשר מעקב אחר השתלשלות הדיון ללא פתיחה מיידית של ההודעות הפנימיות ושליפה מהירה של הודעות רלוונטיות.

ד. ניתן לקדם את הדיון באופן סינכרוני ואז מתקבל צ'אט מדרגי.

השיח הנוצר נגיש ושקוף, אקדמי וקצר. לדעת המחברת הוא מעמיק את הדיון, יוצר גוף ידע חדש ואיכותי המשקף ומייצג את בסיס הידע המשותף של הקבוצה, מגביר את יעילות הדיון ומאפשר שליפה הולמת של מידע מבוקש, רפלקציה וקריאה חוזרת ונשנית של מהלך הדיון, סיכומו ושכתובו.

ישנם מספר קשיים ביישום הטכנולוגיה:

*המבניות הנדרשת עשויה להצטייר כ"קשיחה" ודורשת תרגול מקדים.
*כללי הכתיבה עשויים לעורר תסכול בגלל השימוש בכלי הפורום כשלעצמו וגם בגלל קשיים בזיהוי ובאיתור משפט המפתח.
*אם חבר בפורום לא כתב את הודעתו במקום הנכון והדבר יפגע ברצף הדיון.

יחד עם זאת המחברת מאמינה שבהחלטה משותפת של המשתתפים, בהנחיה מתאימה ובתרגול מתאים, ניתן להתגבר על קשיים אלה ולהשיג את היתרונות הרבים שמציעה הטכנולוגיה של שיח-כותרות.

ביבליוגרפיה

גולדרט א"מ (1998). יסודות תורת האילוצים. הרצאה באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, הולנד.

מרגלית, צ' (2001). שיתוף ידע מרחוק להשגת מטרות שאפתניות (על פי תורת האילוצים) באמצעות קבוצות דיון (פורומים) באינטרנט. הרצאה בכנס סקריפט, 3-2 ביולי, 2001, שפיים.

ניר, ר' (תשנ"ו). התקציר המדעי ומקומו בחינוך. חלקת לשון 21, 37-29.

Bowers, R. (2003). A computer-mediated scientific writing program. Center for Biological Research. La Paz, Mexico. Retrived May 1, 2002 from http://www-writing.berkeley.edu/TESL EJ/ej03/a3.html

Margalit, Z. (2001). Integrating the "prerequisite tree" TOC tool through the "ambitious target" context into computer and internet literacy courses in a teachers' college. 4th International TOC (Theory of Constrains) for Education Conference, August 9-12, 2000, Monterrey, Mexico.

Nielsen, J. (1998). Jakob Nielsen's alertbox for September 6, 1998: Microcontent:How to write headlines, page titles, and subject lines. Retrived May 1, from
http://www.useit.com/alertbox/980906.html