שיבוץ בהתנסות מעשית ואפקטיביות הוראתית

Ronfeldt, M. (2015). Field placement schools and instructional effectiveness, Journal of Teacher Education, 1-17.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

התנסות מעשית נחשבת לאבן פינה בהכשרת מורים. הדוח של מועצת המחקר הלאומית (NRC, 2010) זיהה התנסות מעשית כאחד משלושה ממדים בתוכניות להכשרת מורים המשפיעים על יכולת הבוגרים להעלות הישגי תלמידים (2012 ,Ronfeldt). במחקר הנוכחי נבחן הקשר בין מקומות השיבוץ של מתכשרים בהתנסות המעשית לבין הצמחתם כמורים אפקטיביים בבית הספר בהמשך עבודתם כמורים.

הספרות המחקרית העוסקת במורים בפועל מצביעה על שלושה מאפיינים בית-ספריים הקשורים בעקביות לביצועי הוראה משופרים ולהתפתחות ולמידת מורים: א) בתי ספר המאופיינים כסביבות למידה טובות במונחים של אקלים ושיתופיות, ב) בתי ספר בעלי מסורת של הישגים גבוהים של תלמידים, ג) בתי ספר שתחלופת המורים (turnover) בהם נמוכה (Bryk et al., 1999, Goddard et al., 2010, Kraft & Papay, 2014, Ronfeldt, et al., 2015). ניתן להניח שבתי ספר כאלה יהוו מסגרות מתאימות לשיבוץ מתכשרים להוראה במסגרת ההתנסות המעשית (Loeb et al., 2012). באופן מפתיע, רק מחקר מועט עסק בשאלה זו.

מסגרות להתנסות מעשית – הספרות המחקרית מראה שלגני ילדים ולבתי ספר יש השפעה חיברותית חזקה על מתכשרים להוראה. רק מעט מחקרים בדקו את השפעות השיבוץ על בוגרי ההכשרה בהמשך עבודתם כמורים בפועל. רק מחקרים על ה-PDS, עסקו בכך ומצאו שלשותפויות מצליחות בין תוכניות הכשרה לבין בתי ספר יש השפעה חיובית מתמשכת על המתכשרים בהמשך דרכם המקצועית (Grossman et al., 2011). המחקר הנוכחי בחן אם בתי ספר התורמים לאפקטיביות בהוראה עדיפים כמסגרות לשיבוץ מתכשרים להוראת מתמטיקה וקריאה על פני בתי ספר אחרים, ומה הם המאפיינים המרכזיים שלהם.

על המחקר – הממצאים התבססו על נתונים של סקר תלת-שנתי ועל נתונים מינהליים שנאספו לאורך עשור (2013-2004) על מורים ובתי הספר שבהם הם עבדו ועל הישגי תלמידים במתמטיקה באותם בתי ספר. המדגם כלל 752 מורים שהתנסו ב-259 מסגרות שונות בהתנסות המעשית והועסקו ב-308 בתי ספר אחרים.

ניתוח הממצאים: להלן השאלות המרכזיות שהממצאים התייחסו אליהן, ככלל התשובות לא נמצאו חד משמעותיות או מובהקות.

א) אילו סוגי בתי ספר שכיחים יותר לשיבוץ מתכשרים להתנסות מעשית? - ככלל רוב בתי הספר שבהם שובצו המתכשרים היו בתי ספר תת-משיגים, קשים לאיוש, פחות קולבורטיביים בתרבות שהתקיימה בהם ובעלי היסטוריה של תלמידים מאוכלוסיות חלשות.

ב) האם מורים אפקטיביים יותר כשהם מתנסים במסגרות שונות/מגוונות במהלך ההתנסות המעשית? – בחלק מהמדידות נמצא קשר בין מאפייני השיבוץ בהתנסות המעשית לבין ביצועי המורים מאוחר יותר. אך לא ניתן להסיק מכך קשר סיבתי.

ג) האם מורים אפקטיביים יותר כשהם מתנסים בבתי ספר הדומים יותר לאלה שבהם קיבלו עבודה כמורים בפועל?- ככלל נמצא שמורים לא תפקדו טוב יותר או טוב פחות כשהועסקו בבתי ספר בעלי מאפיינים שתאמו את בתי הספר שבהם התנסו בתקופת ההכשרה. אף כי נמצא שמורים היו יותר אפקטיביים בהעלאת ציוני תלמידים במתמטיקה כשבתי הספר של ההתנסות המעשית דמו לאלה שבהם הם שובצו לעבודה לאחר מכן, ומורים היו אפקטיביים יותר בהעלאת הישגים בקריאה כשהוכשרו בבתי ספר שתאמו ברמה (יסודי, חט"ב) את בתי הספר שבהם שובצו לעבודה.

דיון וסיכום – תוכניות הכשרת מורים מקדישות משאבים ניכרים לבחירת בתי הספר בהם ישובצו המתכשרים להתנסות המעשית. עם זאת אין בספרות המחקרית ממצאים שעשויים להנחותם בכך. מחקר זה הצביע על כיוונים כנ"ל. לדעת הכותב ראוי לשבץ סטודנטים להתנסות מעשית בבתי ספר מתפקדים ותומכים, אף כי יש הטוענים שהתנסות כזו לא מכינה אותם לתפקוד טוב כמורים בבתי ספר בעלי מאפיינים אחרים. זוהי טענה המניחה שהתנסות מעשית תורמת למוכנות מורים מתחילים בבתי ספר דומים לאלה שבהם היא מתרחשת. מחקר זה אינו מאשש את ההנחה הנ"ל, שכן בגדול, מורים לא נמצאו אפקטיביים יותר כשהוכשרו בהתנסות שהתאימה לבתי הספר בהם שובצו לעבודה.

ספציפית, היו מורים שנמצאו אפקטיביים יותר בהעלאת הישגי תלמידים כשההתנסות שלהם הייתה במקומות שתאמו את המקום בו שובצו לעבודה במונחים של רמת בית הספר וכמות התלמידים מאוכלוסיות חלשות הלומדים בו. ממצאים אחרים הראו שהתכשרות להוראה בבתי ספר שבהם היה רוב לתלמידים שחורים ניבאה ערכי VAM גבוהים יותר במתמטיקה, בעוד שהתכשרות בבתי ספר שבהם למדו יותר תלמידים מוכשרים ניבאה ערכי VAM גבוהים יותר בקריאה. ייתכן שהתכשרות בבתי ספר שבהם למדו תלמידים מתת-קבוצות אלה סייעה למתכשרים לפתח הבנות תרבותיות או ידע ייחודי שחיזק את כישורי ההוראה שלהם לאוכלוסיות דומות בעתיד. אף כי ניתן לכן לצפות שהתאמה בין מאפייני בתי הספר להתנסות לבין בתי הספר לעבודה בפועל במאפיינים אלה תנבא איכות הוראה, כאמור, במחקר זה לא נמצאו עדויות לכך.

בנוסף, כפי שנטען, מחקרים קודמים מצאו שהתנסות בהוראה בכמה סוגי אוכלוסיות לא נמצאה קשורה סיבתית לקריירה של המורים בהמשך, לתפיסת המוכנות שלהם כמורים, לתחושת מסוגלות עצמית, להעדפות לעבודה עם תלמידים מסוג מסוים, לאפקטיביות בהעלאת הישגי תלמידים או להתמדה במקצוע (Ronfeldt & Reininger, 2012, Ronfeldt , et al., 2013).

השתמעויות – אף שאי אפשר להסיק מהממצאים מסקנות סיבתיות המחקר מזמן עדויות חשובות על שיקולי דעת המתייחסים לבחירת בתי ספר הולמים לשיבוץ מתכשרים להתנסות מעשית. מנהיגי מחוזות ובתי ספר עשויים לצאת נשכרים מהמלצות על בתי ספר מתאימים לעבודת המורים העתידיים. מורי מורים מבקשים באופן שגרתי מבתי ספר לקלוט מתכשרים, להעביר להם אחריות הוראתית ולעודד מורים ותיקים לשמש להם חונכים. ממצאי המחקר הזה מצביעים על המעלות של היענות לבקשות אלה ועל רווחים למחוזות, לבתי הספר ולחונכים. ראוי גם למצוא דרכים לתגמל בתי ספר טובים (משיגים, מקיימים עבודה שיתופית ונמוכי תחלופה) כדי לעודדם להשתתף בהכשרה ולהפוך לאתרי התנסות טובים.

ביבליוגרפיה

Bryk, A., Camburn, E., & Louis K.S. (1999). Professional community in Chicago elementary schools: Facilitating factors and organizational consequences, Educational Administration Quarterly, 35(5), 751-781.
Goddard, Y.L., Miller, R., Larsen, R., Goddard, G., Jacob, R., Madsen, J., & Schroeder, P. (2010). Connecting principal leadership, teacher collaboration and student achievement, PP at the annual meeting of the AERA, Denver, CO.
Grossman, P., Ronfeldt, M., & Cohen, J. (2011). The power of setting: The role of field experience in learning to teach, in: K. Harris et al. (Eds.), American Psychological Administration educational psychology handbook, Vol. 3 311-334.
Kraft, M.A., & Papay, J.P. (2014). Can professional environments in schools promote teacher development? Explaining heterogeneity in returns to teaching experience, Educational Evaluation and Policy Analysis, 36(4), 476-500.
Loeb, S., Kalogrides, D., & Beteille T. (2012). Effective schools: Teacher hiring, assignment, development and retention, Education Finance and Policy, 7(3), 269-304.
National Research Council. (2010). Preparing teachers: Building evidence for sound policy (Report by the Committee on the Study of Teacher Preparation Programs in the United States). Washington, DC: National Academies Press.
Ronfeldt, M. (2012). Where should student teachers learn to teach? Effects of field placement school characteristics on teacher retention and effectiveness, Educational Evaluation and Policy Analysis, 34(1), 3-26.
Ronfeldt, M., & Reininger, M. (2012). More or better student teaching? Teaching and Teacher Education, 28(8), 1091-1106.
Ronfeldt, M., Loeb, S., & Wyckoff, J. (2013). How teachers' turnover harms student achievement, American Educational Research Journal, 50(1), 4-36.
Ronfeldt, M., Farmer, S., McQueen, K., & Grissom. J.A. (2015). Teacher collaboration in instructional teams and student achievement, American Educational Research Journal, 52(3), 475-514.