שטחת התוכן ושטחת הפדגוגיה בתרבות תחום הדעת

ביברמן-שלו, ל' (2017). שטחת התוכן ושטחת הפדגוגיה בתרבות תחום הדעת. דפים, 64, 43-11.

בישראל כמו במדינות רבות בעולם מתאפיין ארגון ההוראה בבתי הספר בחלוקה לתחומי דעת. חלוקה זו יוצרת בתוך בתי הספר תרבויות משנה המתעצבות סביב תחומי הדעת השונים. מטרתו של המאמר היא לזרות אור על תופעת תרבות תחום הדעת והשפעתה על עבודת המורה בהקשר החינוכי בישראל.

המאמר מתמקד בשתי שטחות העשויות לייצג את תרבות תחום הדעת: שטחת התוכן (שמשמעה תפיסות המורים את מבנה תחום הדעת) ושטחת הפדגוגיה (שמשמעה תפיסות המורים את הוראת תחום הדעת). ממצאי המחקר נשענים על ראיונות חצי-מובנים שנערכו עם 18 מורות ומורים המלמדים מגוון של תחומי דעת בחטיבות ביניים ובתיכונים בישראל.

הממצאים מתארים באופן השוואתי את התרבויות המתעצבות סביב התחומים מתמטיקה, פיזיקה, מדעים, ספרות, תנ"ך, היסטוריה, לשון ואנגלית, תוך כדי התייחסות לשתי שטחות התרבות. מן הממצאים עולה כי שטחת התוכן ושטחת הפדגוגיה נתפסות בצורה שונה על ידי מורי תחומי הדעת השונים, וכי קיימת זיקה בין שתי השטחות.

בתוך כך מתערערת הטיפולוגיה הקלסית של תחומי הדעת המבחינה בין מדעי הטבע לבין מדעי הרוח. ניתוח תפיסות המורים מצביע על מנעד אפשרי של ארבעה מקבצים של תחומי דעת: קשים/סגורים, רכים/פתוחים, דינמיים/גמישים ודואליים. בפרק הדיון והסיכום מוצגות ההשלכות התאורטיות והמעשיות של ממצאי המחקר על הכשרת מורים ועל רפורמות בתכניות הלימוד.

המאמר המלא מופיע כקובץ PDF בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

ראו גם:

מהוראה לשם הבנה לחינוך להבנת עולם