רשתות חברתיות

מקור: צליל מקוון, עלון שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה , גיליון מס' 2 .

רבים מאיתנו אמרו לעצמם לא אחת "איזה עולם קטן" - אותה תופעה שבה אנו פוגשים מישהו לא מוכר לנו ותוך כדי שיחה אנו מגלים מכרים משותפים. מחקרים ( מילגרם, 1967) מצאו שאמריקאי יכול להגיע לכל אמריקאי אחר תוך שימוש בשרשרת של עד 6 אנשים המכירים זה את זה. ממצא זה זכה לכינוי Six Degree of  Separation.  שש דרגות ההפרדה היא כינוי למדד "אורך מסלול" ממוצע המוכר מניתוח רשתות חברתיות.
לאחרונה אנו צופים במגמה של שילוב רשתות חברתיות ביישומי תוכנה שונים. תוכנות מחשב אלו נקראות Social Software. 
אתרי אינטרנט המיישמים גישה זו הם, למשל, linkedin.com, orkut.com, spoke, ryze, tribe. באתרים המשתמש מגדיר את הרשת החברתית שלו ומנצל אותה למציאת עבודה, שידוכים, קבלת המלצות ואינטראקציה חברתית. ההנחה הבסיסית היא שקל לנו למצוא עבודה על ידי חברים שלנו ועל ידי חברים של חברים. אנו נוטים להתבסס על המלצתו של אדם מוכר (חבר, חבר של חבר, דוד שלח אותי..) כאשר אנו מחפשים המלצה לספר/סרט/שרברב ולא על אדם אלמוני. אפשר להתייחס גם אל קבוצות הדיון של הקורסים השונים כאל רשת חברתית ולנתחה באמצעות חקר רשתות חברתיות. חקר רשתות חברתיות (Social Network Analysis, SNA) היא גישת מחקר כמותי במדעי החברה המסתכלת על אוכלוסיית המחקר כאל רשת (של אנשים), ומנתחת את המתרחש באמצעות כלים המוכרים לנו מתורת הגרפים במתמטיקה. את קבוצות הדיון מייצגים כרשת על ידי חיבור האנשים בקשרי מגיב להודעה. כלומר כל מי שמגיב להודעה ששלח הכותב קשור אליו ויש להם משהו מהשותף (הון חברתי).
מחקרם של רביד ורפאלי (Ravid & Rafaeli, 2004) אסף את כלל קבוצות הדיון באוניברסיטה הפתוחה  בארבעת השנים האחרונות ובדק האם רשת זו היא רשת עולם קטן ורשת נטולת סקאלה. רשת עולם קטן היא רשת בה המרחק בין החברים הוא יחסית (לרשת רנדומלית) קטן ומקדם הקהילתיות של הרשת הוא גבוה, רשת נטולת סקאלה היא רשת בה התפלגות מספר הקשרים של כל חבר מפולגת מעריכית. מציאת המודל המתמטי של הרשתות עוזר בהבנת התהליכים המתרחשים בהן. במחקר נבדקו 158,276 הודעות מ 8,830 כותבים שונים ונמצא שהרשת החברתית הנוצרת בקבוצות הדיון היא רשת עולם קטן עם מרחק של 4.6 חברים ורשת נטולת סקאלה. ממצאים אלו מוכיחים כי למרות הספונטאניות לכאורה במענה להודעות בקבוצות הדיון, סך כל ההודעות מסתדרות במודל קבוע. בקבוצות הדיון אין משתתף אחד אופייני, אלא ישנם הרבה מאוד משתתפים שכל אחד מהם מפרסם מעט מאוד הודעות ויש מעט מאוד משתתפים שכל אחד מהם מפרסם הרבה מאוד הודעות. הלימה זו של התנהגות קבוצות הדיון למודלים מתמטים מוכרים מאפשרת לחזות ולהבין את תהליכי דיפוזיית המידע, החיפוש והתלות בחברים המרכזיים (Hubs).

ד"ר ראובן אביב, ד"ר ציפי ארליך וגלעד רביד ( Aviv, Erlich, Ravid 2004) מנסים להסתכל על רמת המיקרו במתודת ניתוח דומה ולמצוא את התהליכים הרשתיים התורמים להבניית הידע בקבוצה. המחקר מאתר את התפקידים של החברים ברשת ואת מידת ההדדיות בתקשורת ביניהם.

על תופעות אלו ניתן להרחיב במאמרים המצוטטים ובמבחר ספרים:

 הספר Linked: How Everything Is  Connected to Everything Else and What It Means By Albert-Laszo Barabasi (תורגם לעברית ל "קישורים") והספר Six Degrees: The Science of a Connected Age By Duncan J. Watts מסבירים את הנושא באופן קריא, מרתק ובהיר.

Ravid, G. & Rafaeli, S. (2004) A-synchronous Discussion Groups as Small World and Scale Free Networks. First Monday, 9(9) http://firstmonday.org/issues/issue9_9/ravid/index.html

Aviv, R., Erlich, Z., Ravid, G. (2004) Knowledge Construction, Virtual Neighborhoods Architecture, Mechanisms and Design Features in Online Communities. Paper presented at XXIV International Sunbelt Social Network Conference, Portoro?, Slovenia