מקור:
Networking for educational change: concepts, impediments and opportunities for primary school professional learning communities, Professional Development in Education, 35(3), pp. 341-356.
המאמר סוכם, תורגם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
המאמר דן בגישות לשיתוף פעולה בין מנהלי בתי ספר יסודיים בנושא של הקמת רשתות בין בתי ספר. מקובל לחשוב ששיתוף פעולה הוא "דבר טוב", אך הידע המקצועי על תהליכים ותיאורית שלהכנסת שינוי בעבודה שיתופית אינו ממוקד ונוצר בעיקר ע"י העוסקים בפיתוח של רשתות בתי ספר וקהיליות בין-מקצועיות. "רשתות למידה" ו" קהיליות למידה" הן חלק משינוי מדיניות רחב המתקיים באנגליה במטה לקדם שיתופי פעולה בית-ספריים. בחקר מקרה זה נצפו אינטראקציות בית קבוצת מנהלים לאור חמש שנים. נמצאו התחלות ראשוניות של שיתוף פעולה, אך הן התרחשו בהקשרים שבהם ההגדרות של "רשתות למידה" היו שגויות. ממצאים תומכים ממחקרים דומים שנעשו לאחרונה מגלים ששיתוף פעולה זה מעוכב לרוב ע"י העדר תשומת לב מודעת לתיאוריות ולתהליכים של שינוי. המאמר דן בהנחה הסמויה שניתן לקיים שיתופי פעולה בית ספריים בקלות ומצביע על תחומים מרכזיים בהכשרה לעשייה שיתופית חינוכית ובהתחדשות מקצועית.
הרווחים החינוכיים של שיתוף פעולה בין בתי ספר הם בעלי פוטנציאל רב. אך אין בכך כדי להניח שמורים מגלים אוטומטית רצון, יכולות ומיומנויות לעבוד בדרך זו (Harris & Muijs, 2005 ;Dooner et al., 2007).
המחקר כלל חקר מקרה אחד של עבודת חוקרים בשיתוף עם ששה בתי ספר (junior schools ) במסגרת תוכנית של "רשת קהיליות למידה" (NCSL), וחקר מקרה שני – תכנון תכנית להתפתחות מקצועית לקבוצת מנהלי בתי ספר יסודיים בנושא של שינוי קולבורטיבי (36 בתי ספר שחולקו ל'מובילים' ול'שותפים' ועבדו בשלשות). מדובר בחקרי מקרה שהם מחקרי אורך.
ממצאי המחקר מצביעים על חלוקה ברורה בין רשתות בעלות אוריינטציה של קהיליות למידה מקצועיות לבין רשתות/קבוצות באוריינטציה של אימון או השתלמויות מורים מסורתיות (training sects performance) (Hargreaves, 2003).יש לציין שהמושג של "קהילייה" במסגרות חינוכיות נתון למשמעויות רבות, עמומות ואף סותרות, ונקשרו אליה בספרות שש מטאפורות שונות: אונטולוגית, פסיכולוגית, התנהגותית, מבנית, פוליטית ואתית (Beck, 1999). (ר' פירוט במאמר).
מן המחקר עולה, בדומה לתוצאות מחקרים אחרים, שמשתתפים ברשתות כאלה לרוב מתוסכלים מהיווצרות מתחים ומאבקי כוח המטים אותם מקיום תהליכים קבוצתיים בונים. יותר מכך, נראה שהבנה והטמעה של תהליכי ניהול שינוי ((change management הם קריטיים להתפתחות של אינטליגנציה אסטרטגית בעבודה במסגרת של רשתות, והיא מוכרת ומוערכת רק ע"י מיעוט קטן של משתתפים.
המחקר הרב הקיים בתחום של ניהול שינוי בית-ספרי סיפק כלים חשובים המאפשרים הבנה מעמיקה של שינוי מוסדי. ההתנסות במחקר הנוכחי מראה שעדיין לא הושג הידע הבסיסי הנדרש לשינוי המדובר.
המחקר מצביע על כמה אתגרים העומדים בפני העוסקים בפיתוח דרכי עבודה שיתופיות:
א) הצורך ברכישה של מומחיות מקצועית בתחומים שעד עכשיו לא פותחו: סובלנות לגמישות בתפקידים, רגישות לכוחות המיקרו-פוליטיים הפועלים בהקשרים חינוכיים חדשים ומחויבות אישית למשתמע מהשתתפות בקהילייה בין-מוסדית. מומחיות מסוג זה דורשת ידע עצמי מעמיק, כבוד ואמון במוסדות מקצועיים ומודעות למאפיינים מעוררי-החרדה של הכנסת שינויים ((Bolam et al., 2005.
ב) תפקיד המחקר כפעילות ליבה של מורים ושל תלמידים בתהליך של רישות שיתופי. חקר ההתנסויות המגוונות של לומדים מציב אתגרים מקצועיים חדשים, ודורש מחקר כיתה שיש בו מקוריות, חידוש, ודמיון. מחקר מסוג זה אף עשוי לקדם אפשרויות חדשות בתחום של הערכה בית ספרית. מחקר-מורים בתחומים של יצירתיות או אוריינות רגשית וכדומה עשוי להביא לראיה עשירה ומשמעותית של למידה והישגי לומדים, יותר ממה שניתן ללמוד ממדידות קיימות של אחריותיות (McBeath, 2006). בפעילויות מסוג זה מורים יידרשו לשתף אלה את אלה בהערכות המקצועיות שלהם את התנסויות התלמידים והתקדמותם ולתקפן. המחקר הנוכחי מצביע על כך שגישות כאלה הן עדיין בראשית דרכן במסגרות של רישות בתי ספר.
ג) שילוב השיח על פרקטיקה רב-מקצועית בעשייה החינוכית. למרות שעניין זה הוא רק בראשית התפתחותו באנגליה עבודה שיתופית רב-מקצועית ובין-מקצועית מציבה הזדמנויות חשובות בפני מנהלים ומנהיגים אחרים ברמה חדשה של בניית שותפות בין הפועלים בתחומים של חינוך בבתי ספר, בריאות ועבודה סוציאלית.
המחקר נכנס לשנתו השישית ותרם ועוד יתרום רבות להבנת הנושא.
ביבליוגרפיה
Beck, L. (1999). Metaphors of educational community: an analysis of the images that reflect and influence scholarship and practice, Educational Administration Quarterly, 35(1), pp. 13-45.
Bolam et al., (2005). Creating and sustaining effective learning communities. Research Report RR637, London, DfES and the University of Bristol.
Dooner A., Mandzuk, D., & Clifton, A., (2007). Stages of collaboration and the realities of professional learning communities, Teaching and Teacher Education, 24(3), pp. 564-574.
Hargreaves, A. (2003). Teaching in the knowledge society: education in the age of insecurity, Maidenhead: Open University Press.
Harris, A., & Muijs, D. (2005). Improving schools through teacher leadership, Maidenhead, Open University Press.
McBeath, J. (2006). School inspection and self-evaluation: working with the new relationship, London: Routledge.