ריגוש וידע כיסוד לבניית יחס רציונאלי לטבע אצל תלמידי בית הספר היסודי
מאת: עמוס דרייפוס
מקור וקרדיט:
דרייפוס, עמוס. " ריגוש וידע כיסוד לבניית יחס רציונאלי לטבע אצל תלמידי בית הספר היסודי ", אאוריקה , יולי 2008 , גיליון מס' 26 .
דרייפוס, עמוס. " ריגוש וידע כיסוד לבניית יחס רציונאלי לטבע אצל תלמידי בית הספר היסודי ", אאוריקה , יולי 2008 , גיליון מס' 26 .
מאמרו המעניין של פרופסור עמוס דרייפוס עוסק באחד ממרכיבי החינוך הסביבתי בבית הספר היסודי, קרי - היחסים בין האדם לבין התושבים האחרים של כדור הארץ . בתחום זה אנחנו שואפים לטיפוח עמדות המבוססות על ערכים מוסריים, על "אתיקה סביבתית" . העמדות השונות נבדלות בערכים שהן מדגישות. ניתן להציג שתי קבוצות עיקריות : א. ערכים אנתרופוצנטריים )האדם במרכז( המקנים לטבע ערך אינסטרומנטלי, כלומר, מקנים לו ערך בגלל תרומתו לאדם; ב. ערכים ביוצנטרים ) או אקוצנטרים, המייחסים לטבע ליצורים הלא אנושיים מידה של ערך מוסרי פנימי (אינטרינסי) . כלומר, ללא תלות בתרומתו לאדם. התומכים בדעות מהסוג האחרון רואים את האדם כחלק מהטבע. על אף ההבדלים הרבים בין העמדות השונות לבעיית היחס בין האדם לטבע, לכולן מכנה משותף, והוא מידה כלשהי של יחס כבוד לטבע. ואכן, החינוך הסביבתי שואף לטיפוח עמדות המבטאות יחס כבוד ליצורים הלא אנושיים החיים אתנו על כוכב הלכת שלנו . לפיכך, הוא שואף במידה רבה לקירוב התלמידים לעמדות המייחסות לטבע ערך מוסרי בפני עצמו . חינוך כזה יכול להתבסס על מרכיב הידע, בעיקר במדעי הטבע ) תהליכים במערכות אקולוגיות, תרומת הטבע לקיום הפיסי של האדם וכן על המרכיב הרגשי אסתטי ( קשר רגשי ליצורים ולנופים, הערכה אסתטית של יופי, התפעלות וכדומה) . ( פרופסור עמוס דרייפוס).
מחקרים רבים עקבו אחרי יחסם הספונטני של הילדים לטבע או לבעלי חיים, ומצאו דפוסי התפתחות דומים למדי בקבוצות גיל שונות. לפי פניס וגריפור Pheniceand Griffore,2003 לילדים בגיל טרום בית ספר יש תמונה לא שלמה של מקום האדם בטבע, אבל עקרונית, רואים עצמם כחלק מהטבע (כמו גם בעלי חיים ועצים) . אצל ילדים רכים אלו חשוב מאד לעודד תפיסה זו באמצעות חוויות ישירות בטבע, וכן חשוב שהמורים (הגננות) יפגינו בהתנהגותם כבוד רב לטבע, לבעלי חיים ולצמחים.
חשוב לתת לנטייה הטבעית של זאטוטים אלה חיזוק חברתי. קלרט Kellert, 1996, אחד החסידים המרכזיים של הביופיליה , מצא שילדים מתחת לגיל 6 מתייחסים לבעלי חיים באופן מאד אגוצנטרי ושתלטני, וזאת מתוך תפיסה שבעלי החיים עומדים לשירותם, אפשר לשלוט בהם. בגיל זה הם אינם מכירים בבעלי חיים כיצורים עצמאים בעלי תחושות אוטונומיות, והם נוטים לפחד מהם, אם כי לא מאלה הקשורים למשפחה, כמו כלבים וחיות מחמד שונות. בגילאי 6– 9, אומר קלרט, הילדים מייחסים רגשות לבעלי חיים ומבינים שהם עלולים לסבול או לחוש מצוקה. בגילאי 9– 12 הכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי! מתרחש שיפור דרמטי בהבנת הילדים את עובדות החיים אודות בעלי חיים ובידע שלהם על בעלי חיים ועל הטבע. ערכים מוסריים אקולוגיים מתפתחים, על פי ממצאיו, רק בגילאי 13 – 17 . בגיל זה מגלים נערים ונערות רבים דאגה לנושאי שימור הטבע ויחס כבוד כלפי יצורים אחרים.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya