קורלציה בין מודעות פונולוגית ומורפולוגית לבין קריאה של מילים מנוקדות ולא-מנוקדות בערבית כשפה ראשונה ועברית כשפה שנייה

Bishara, S., & Weiss, I. (2017). Correlation between phonological and morphological awareness and the reading of punctuated and non-punctuated words in Arabic as first language and Hebrew as second language. Cogent Education, 4, 1322028

למאמר המלא

• מודעות פונולוגית וקריאת מילים בערבית קשורה באופן חיובי למודעות פונולוגית וקריאת מילים בעברית.
• מודעות מורפולוגית בערבית ובעברית קשורה באופן חיובי לדיוק ולמהירות קריאה של מילים מנוקדות ולא-מנוקדות בעברית.
• יש לפתח תוכנית לימודים שתתמקד בשיפור מודעות פונולוגית בעת הוראת מיומנויות קריאה בבתי הספר היסודיים.
• על בתי הספר להדגיש פיתוח מודעות מורפולוגית בעת הוראת מיומנויות קריאה על-ידי התמקדות ברכיבי המילה ותפקידיהם.

סיכום המאמר נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מודעות פונולוגית היא מיומנות מטה-לינגוויסטית, המוגדרת כיכולת להתקשר ליחידות השפתיות הקטנות ביותר ולהבין שמילים כוללות הבהרות, חריזה ופונמות. הספרות מצביעה על כך, שניתן ללמד מודעות פונולוגית ועל-ידי כך לשפר את הקריאה של תלמידים. יתרה מזאת, מומלץ שמורים יתחילו ללמד מודעות פונולוגית בטרם יפנו ללמד קריאה באופן פורמאלי (Ball, 2000).    

מודעות מורפולוגית כוללת את היכולת להתקשר לרכיבים של מילים ולפונקציות שלהם (דפוסים, שורשים, מבנה, אותיות סופיות וכיו"ב). היא עוסקת ברכיבים הקטנים ביותר של מילים, הנושאים משמעות מסוימת המכונים צורנים. מודעות מורפולוגית הכרחית לקריאה בהיותה תורמת לאוצר המילים וליכולת הראויה לקרוא ולכתוב. היא תורמת ליכולת הילד לנתח מילים ורכיביהם המורפולוגיים כדי לייצר משמעות (Ben-Dror, Bentin, & Frost, 2003).     

המחקר הנוכחי בחן אם ואילו אסטרטגיות שנרכשות בשפה הראשונה מועברות לשפה שנייה בעת רכישתה ("העברה בין-שפתית").

לקריאה נוספת ראו:

שימוש בשפת האם בהוראת אנגלית ללומדים צעירים

מנבאי הצלחה בטווח ארוך של כתיב באנגלית אצל תלמידים דוברי עברית בחטיבת הביניים

הטיפול בתרבות במסגרת תכנית הלימודים להוראת שפה זרה: ניתוח מסמכים של תכניות לימודים לאומיות

במחקר השתתפו 30 תלמידים בכיתה ד' הלומדים בבית ספר ערבי במחוז המרכז. לתלמידים אלה ערבית היא שפה ראשונה ועברית שפה שנייה. הם החלו ללמוד שפה ערבית בכיתה א', אף שהמודעות הפונולוגית והמורפולוגית שלהם התפתחה עוד בשנות הגן. עברית החלה להילמד בכיתה ב', אך הם היו חשופים לה במקומות ציבוריים או באירועים שבהם היא הייתה דומיננטית.. נבחרו למחקר תלמידים עם יכולות שפתיות סבירות, ללא מגבלות ראייה, קשב או ריכוז. המשתתפים במחקר קראו 90 מילים מנוקדות, לא-מנוקדות וחסרי משמעות בעברית ובאנגלית. בנוסף, הם נבחנו במספר מבחנים לבדיקת המודעות הפונולוגית (שבירת מילים בעברית ובערבית עם ובלי משמעות לפונמות) והמודעות המורפולוגית שלהם (יצירה ושיפוט של יחסים מורפולוגיים של מילים בעברית ובאנגלית).  

התלמידים זכו להישגים הגבוהים ביותר במבחן הקריאה בניקוד וללא-ניקוד של מילים בערבית, לאחר מכן בקריאה בניקוד וללא-ניקוד בעברית. ההישגים הנמוכים ביותר נצפו במודעות פונולוגית של מילים בשפה העברית.

אותר קשר מובהק חיובי בין מודעות פונולוגית לבין קריאה של מילים עם ובלי ניקוד בשפה הערבית. לא נמצאה קורלציה מובהקת בין מודעות מורפולוגית לבין קריאה של מילים עם ובלי ניקוד בשפה הערבית. לצד זאת, נמצא קשר מובהק בין מודעות פונולוגית (p=0.65) ומורפולוגית (p=o.37) לבין קריאה של עברית כשפה שנייה (עם ובלי ניקוד).

בשילוב שתי השפות, נמצא קשר מובהק בין מודעות פונולוגית בערבית למודעות פונולוגית בעברית כשפה שנייה (p=0.71). כן נמצא קשר מובהק בין קריאה של מילים בערבית (עם ובלי ניקוד) לבין קריאה של מילים בעברית כשפה שנייה (עם ובלי ניקוד) (p=0.53). לבסוף, נמצא קשר מובהק בין מודעות פונולוגית בערבית כשפה ראשונה לבין קריאה של מילים בעברית (עם ובלי ניקוד) (p=0.56). לא נמצא קשר מובהק בין מודעות מורפולוגית בערבית כשפה ראשונה לבין קריאה של מילים (עם ובלי ניקוד) בעברית כשפה שנייה.

מחקר זה מחזק את הטענה, שמודעות פונולוגית תומכת ביכולת הקריאה ומשפיע על פיתוחה (מושקוביץ, 2002). כן עולה ממנו, בדומה לממצאים אחרים, שמדידה של מודעות מורפולוגית באמצעות מתן משימות מורפולוגיות נגזרות בגיל הגן הוא מנבא מהימן של מיומנויות הבנת הנקרא בבית הספר (Carlisle, 2000). המחקר הנוכחי מראה, ששליטה טובה בשפה ראשונה באמצעות מודעות מורפולוגית גבוהה קשורה לקריאה מהירה ומדויקת יותר של שפה שנייה.

החוקרים ממליצים שבתי הספר ישימו דגש על פיתוח תוכנית לימודים שתתמקד בשיפור מודעות פונולוגית בעת הוראת מיומנויות קריאה בבתי הספר היסודיים. התוכנית תהיה מורכבת מהוראה של יכולת לבצע פענוח גרפי-פנומי של מילים, פירוק מילים להבהרות, מיזוג הבהרות לתוך צלילים ומילים.

מחקר זה הראה, שמודעות מורפולוגית קשורה עם פיתוח קריאה בערבית ובעברית אך בצורה פחות משמעותית בערבית. בהקשר זה, החוקרים ממליצים שבתי הספר ידגישו פיתוח מודעות מורפולוגית בעת הוראת מיומנויות קריאה על-ידי התמקדות ברכיבי המילה ותפקידיהם (שורש, מבנה, סופיות), במבנה בפנימי של מילים ובכללים ליצירת מילים מורכבות יותר. פיתוח תהליכים אלה אצל ילדים בראשית קריאה עשויה לתרום לקריאה מהירה ומדויקת יותר.

מחקר זה כולל מספר מגבלות. ראשית, מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית מופיעים בו כמשתנים עצמאיים. שנית, המחקר מתייחס לתלמידים ערבים, שלומדים עברית כשפה שנייה. קשה להכליל ממנו לתלמידים נוספים במערכת החינוך כמו תלמידים שעבורם עברית היא שפה ראשונה. בנוסף, מחקר זה מתייחס לתלמידים בלבד ובבית ספר אחד. יש לבחון היבטים נוספים הקשורים במערכת החינוך כמו מאמנים פדגוגיים, מנחים, הורים ועוד גורמים שעשויים להשפיע על פיתוח הקריאה של אוכלוסייה זו. לבסוף, השיטה העיקרית בה מחקר זה עושה שימוש היא שיטה כמותית. שימוש במחקר איכותני היה מאפשר לגבש נקודת מבט רחבה יותר בנוגע למודעות פונולוגית ומורפולוגית ולהשפעתן על קריאה של מילים מנוקדות ולא-מנוקדות של תלמידים.     

ביבליוגרפיה

מושקוביץ, ש' (כליף) (2002). מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית והשפעתן על הקריאה בעברית ובאנגלית בקרב לומדי אנגליה כשפה שנייה. עבודת תיזה לתואר שני. בית הספר לחינוך: אוניברסיטת בר אילן.

Ball, E.W. (2000). Assessing phoneme awareness. Language, Speech and Service in Schools, 24, 130-139

Ben-Dror, I., Bentin, S., & Frost, R. (2003). Semantic, phonologic, and morphologic skills in reading disabled and normal children: Evidence from perception and production of spoken Hebrew. Reading Research Quarterly, 30, 876-893

Carlisle, J.F. (2000). Awareness of the structure and meaning of morphologically complex words: Impact on reading. Reading and Writing, 12, 169-190