קונסטרוקטיביזם בהוראת שפות : אנגלית בישראל

סמדר דוניצה-שמידט. "קונסטרוקטיביזם בהוראת שפות : אנגלית בישראל" בתוך ציפי ליבמן (עורכת), ללמוד, להבין, לדעת ( מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית) ,הקיבוץ הארצי ומכון מופ"ת 2013 , ע"ע 55-85. 

מאמר זה מציג תמונת מצב באשר למקומה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהוראת שפות בכלל ובהוראת אנגלית בישראל בפרט. התכנית להוראת אנגלית כשפה זרה בישראל נסמכת על הגישה התקשורתית להוראת שפה. גישה זו הייתה ועודנה מקובלת במקומות רבים בעולם. אף שאינה מושתת ישירות ובאופן מוצהר על הפילוסופיה הקונסטרוקטיביסיטית , ניתן לראות כי היבטים קונסטרוקטיביסטיים רבים קיימים בגישה זו, ובכללם למידה תלוית הקשר, למידה מבוססת ביצוע, למידת חקר, למידה חברתית, אוטונומיה של הלומד והמורה כמתווך, השגיאה כהזדמנות ללמידה ואינטגרטיביות בהוראה ובלמידה.

עם זאת, תכנית הלימודים הנוכחית "מדברת" בשני קולות, כאשר מצד אחד ניכר כי כותביה הושפעו מהפילוסופיה הקונסטרוקטיביסטית , אך מצד שני נשמעים בה באופן גלוי ומוצהר קולות אחרים מנוגדים התומכים בגישת הסטנדרטים שמשקפת גישה פוזיטיביסטית ללמידה ולהוראה.
בעיה נוספת היא המכשולים הרבים המעכבים את יישומה של תכנית תקשורתית-קונסטרוקטיביסטית הלכה למעשה. לשם יישומה של גישה זו או אחרת נדרשות הגברת מודעותם של המורים ותמיכה בית ספרית ללא סייג בגישה שאומצה.

קושי שלישי טמון במידת העדכניות של תכנית הלימודים. תכנית הלימודים להוראת אנגלית בישראל מפגרת אחר מדינות אחרות, שבהן אומצו גישות חדשניות יותר להוראת שפות הנסמכות בצורה מפורשת על הגישות הקונסטרוקטיביסטיות.

גם בישראל נשמעים קולות שקוראים למשרד החינוך לעשות שינוי בתכנית הלימודים ולאמץ את הגישה המקובלת כיום של "למידה משולבת של תוכן ושפה" .