קולם של התלמידים
מקור וקרדיט:
בשנים 2003-2006 נערך בישראל מחקר בו השתתפו תלמידי בית ספר תיכון ממערכת החינוך הממלכתית. במסגרת המחקר רואיינו תלמידים בכיתות י'-י"ב בארבעים קבוצות מיקוד בבתי ספר תיכון ממלכתיים ובבתי ספר "אלטרנטיביים". התלמידים נשאלו: "מהי למידה טובה בעיניך?"
הגדרה מייצגת של המושג "למידה טובה" בעיני התלמידים שהשתתפו במחקר הייתה: "למידה טובה היא כאשר תלמיד מקבל ציון טוב. במקרה כזה כנראה שהוא עבר תהליך של למידה טובה. כי כשאתה חושב שאתה צריך להבין את מה שאתה לומד, בסוף אתה מקבל 60. אבל אתה יכול לשנן את כל החומר, לזכור אותו בעל פה בשעה של המבחן ואז לקבל 90 או אפילו 100, ואז אחרי שעתיים אתה שוכח הכול. אבל אז יש לך 90 ואתה יכול להתקבל לאן שאתה רוצה, ואתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה עם זה. אם אתה רוצה להצליח בחיים אתה חייב ציונים גבוהים, אי־אפשר רק להבין וליהנות מהחומר...".
המאמר שפורסם ב"הד החינוך" עוסק בשלוש סוגיות עיקריות: יחסם של התלמידים לציונים, יחסם למדדים של הצלחה וכישלון ויחסם לחוויית הלמידה בכלל.
מרבית התלמידים סבורים כי ציונים הם הקריטריון המרכזי ללמידה טובה. מצד אחד, ציונים נחשבים בעיניהם לגרעין למידה טובה, הצלחה ומעמד מקצועי עתידי. מצד שני, כל מה שאינו ניתן למדידה כמו למשל גדילה אישית, הנאה או למידה לשם הבנה, נתפס כלא רלוונטי למושג הלמידה של התלמידים.
המדד של התלמידים לגבי להצלחה וכישלון הוא מדד כמותי הניתן למדידה מספרית. "תלמיד טוב", אמר אחד הנשאלים, "הוא רק תלמיד שיש לו ציונים גבוהים. כשתלמיד מקבל ציון טוב במבחן, רוב הסיכויים שהוא תלמיד טוב ושהוא עבר תהליך של למידה טובה".
הייתה התייחסות מועטה של התלמידים להיבטים רגשיים בלמידה כגון הנאה, התלהבות, אתגר, סקרנות, עניין אישי או אהבת מקצוע מסוים. התפיסה הרווחת הייתה שלמידה משמעותית היא למידה שמניבה תועלת עתידית כמו למשל משכורת גבוהה.
כמו כן התלמידים התייחסו מעט מאד להיבטים של למידה מורכבת כמו חקר, למידה עצמאית ולמידה מתוך רצון לדעת. נקודת המבט של התלמידים כלפי הלמידה הייתה פרקטית והתמקדה בשאלות מקצוע ומעמד חברתי גבוה בעתיד.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya