קהילות מעשה: דגמים ודוגמאות

רשימה מוערת מקיפה ושיטתית של משאבי מידע בנושאי קהילות מעשה (Communities  of practice). הסקירה השיטתית מכסה את נושאי המשנה הבאים: התגבשות התפיסה של קהילות מעשה (Communities of Practice), קהילות מעשה ארגוניות ובין-ארגוניות, הגדרות לקהילות מעשה ולקהילות מתוקשבות, דוגמאות ודגמים של קהילות מעשה בארגונים, קהילות מעשה בחינוך, קהילות מעשה שיתופיות בחינוך, קהילות מעשה שיתופיות להתפתחות מקצועית בחינוך ובהוראה, עקרונות לניהול קהילות מעשה מתוקשבות וכלים לפיתוח קהילות מעשה, הסקירה פורסמה בספטמבר 2006 כחלק מהרשימות המעולות בחינוך של אתר Education WWWtools.

רקע

להתפתחות הדינמית של טכנולוגיה, תקשורת וניידות יש השפעה על התנהגותינו כצרכנים ולא פחות, עלינו כעל עובדים בארגון. דינמיקה זו מצריכה את הארגונים לספק פתרון מיידי לדרישות משתנות של הלקוחות, תוך ניסיון, לא כל כך מוצלח (כך על פי מחקרים חדשים) לארגן את הידע המצוי בידי העובדים. אחד המאפיינים האופטימיים של תקופה זו מתבטאת בהוספת יכולות, התפתחות ידע והתמחות דוקא מצד ה"עובדים". כל אחד מאיתנו כעובד, החל להבין שיש לו בעלות על משאב הידע האישי, אך על מנת ליישם ולממש ידע זה עליו להתחבר לארגון שיש בו משאבים נוספים הנדרשים לכך.

אלא שארגונים אינם האלטרנטיבה היחידה, בשנים האחרונות אנו עדים להתרחבות תופעת ההתארגנות של קהילות ("מעשה") של עובדים בעלי עניין, ידע ומשאבים משותפים. אנשים אלו כוונתם לייסד גוף שיהווה בסיס לקידום אישי וחברתי בתחומי עניין ספציפיים. התארגנות שכזו יכולה להתרחש בתוך ארגון, אך היא יכולה להתרחש בין עובדים בכמה ארגונים ויותר מכך, ללא קשר לארגון ספציפי ובלבד שקבוצה זו תאפשר לכל אחד מהחברים בה לממש אינטרס אישי משותף - השילוב הזה הוליד את "קהילות המעשה".

 המונח "קהילת מעשה" הוגדר לראשונה בשנת 1991 כמערכת פעילה הכוללת יחידים המאוחדים לשם פעולה ומונעים מהמשמעות שיש לפעולה זו בתרומה לעצמם ולקולקטיב. קהילות מעשה הינן ישויות בלתי פורמליות, הקיימות בתודעה של חבריהן ומחוברות יחדיו באמצעות קשרים הנוצרים בין החברים ובאמצעות השיתוף בידע ובתחומי העניין הספציפיים לחברי הקהילה. (Lave and Wenger 1991).

יצירת הידע בקהילות מעשה מתרחשת כאשר אנשים משתתפים בפתרון בעיות וחולקים בידע הנדרש לפתרונן (1998 (Wenger,. לקהילה שכזו חוברים מומחים ובעלי משאבים ממקורות שונים, שהתאחדו בגלל חשיפתם לנושא ספציפי. ההתקהלות מאפשרת להתמודד במשותף ובאפקטיביות עם חיפוש פתרונות בדרך חדשה ובאמצעים טובים יותר (Manville and Foote, 1996). מכון מחקר "קבוצת דלפי" מצא שכ-42% מהידע שמומחים זקוקים לו בכדי לבצע את עבודתם מגיע מאנשים אחרים באמצעות עצות, דעות ותשובות. ממצא זה מחזק את התרחבות תופעה זו של קהילות-המעשה המאפשרת דרך אלטרנטיבית לחשיפה אינטנסיבית לידע אישי ובלתי פורמלי של כל החברים בקהילה. קהילות-מעשה הינן קהילות עצמאיות (Self-Organizing) אשר מונעות מכוח הפעילות של חבריהן ללא חוקים וכללים ברורים. הן מתקיימות מכוח האינרציה של השותפים בהן (Sponsored). לקהילות אלו יש דנאמיקה משלהן ההולכת ומתפתחת בהתאם לפעילות של חברי הקהילה והמוטיבציה שלהם. קהילות מעשה מתמקדות כמעט בכל תחומי העניין של העובדים ההנהלה או הארגון (Wenger,1998). קהילות המעשה תורמות לארגונים ולחברה בכך שהן עוזרות להתמודד עם תופעות חדשות ובכך שהן מחדשות דרכים חדשות לפתרון בעיות חברתיות וארגוניות. באמצעות קהילות אלו מתחדש ההון האנושי בחברה (Wenger and Snyder, 2000).

 האינטרנט תרם לקידום הפעילות הקהילתית העקבית, לשיתוף קבוע של ידע, לתקשורת רציפה ועשירה וזאת ללא תלות במיקום פיזי. זו אחת הסיבות, שמרבית קהילות המעשה מקיימות את פעילותן על גבי פלטפורמה וירטואלית או לפחות עושים בה שימוש נרחב בכדי להעביר מידע וידע ולבדל את עצמן כקבוצה. עם זאת, כמעט כל הקהילות מקיימות מפגשים של פנים אל פנים שתורמים בעיקר להכרות, חיזוק הקשר בין החברים וחיזוק מעמד הקהילה. תחום קהילות המעשה הינו תחום חדש יחסית ולכן מעט מאוד ידוע בשלב זה לגבי המרכיבים שיביאו להצלחתן וכישלונן. עם זאת, ללא ספק, אחד המרכיבים הקריטיים להצלחתן הוא המוטיבציה של חבריהן לשתף ולתרום ידע ובכך ליצור ידע חדש ולחולל את השינוי החברתי או הארגוני המוצהר כמטרתה של אותה קהילה.

ראו גם:

http://www.nelh.nhs.uk/knowledge_management/km2/cop_toolkit.asp

Typology of Virtual Learning Communities