פרספקטיבה התפתחותית לגבי שיקול הדעת הכלכלי של ילדים

Friedline, T. (2015). A Developmental Perspective on Children’s Economic Agency. The Journal of Consumer Affairs, 49(1), 39-68.

המאמר סוכם מאנגלית בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת

מאמר זה סוקר מחקרים לגבי ההתפתחות הקוגניטיבית, ההתפתחות החברתית וההתפתחות הלשונית של הילדים כדי לבחון כיצד ההתפתחויות בתחומים אלה מתאימות להתפתחות שמתרחשת בו-זמנית בידע ובהתנהגות הכלכליים.

המאמר מתחיל באפיון הילדים כסוכנים כלכליים שמשתמשים בחשבונות חיסכון ובביצוע של התנהגות לחיסכון כהיבטים של ידע ושל התנהגות כלכליים. סוכן כלכלי מתייחס לאדם המפעיל או מסוגל להפעיל התנהגות כדי לייצר תוצאה כלכלית (Dopfer 2004), כמו חיסכון כדי לצבור נכסים מספיקים לצורך שימוש בהם בעת חירום או כדי לשלם את חשבונותיו.

רוב המחקר הקיים מתמקד בשיקול הכלכלי של המבוגרים, משום שמניחים כי למבוגרים יש את היכולות ההתפתחותיות הדרושות ושיש להם את המשאבים שבעזרתם הם יכולים להפעיל שיקול דעת כלכלי. אולם, חלק מהמשפחות עשויות ללמד את ילדיהן את החשיבות של חיסכון בחשבון בנק ולספק להם הזדמנויות לחסוך.

ההתפתחות של שיקול הדעת הכלכלי אצל הילדים

חוקרים מאמינים כי ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים מעצבת את רכישת הידע וההתנהגות הכלכליים שלהם (Berti and Bombi 1981; Jahoda 1981; Ng 1983, 1985; Sonuga-Barke and Webley 1993). לדוגמא, ילדים בגיל חמש או שש שנים ממשיגים בנקים לרוב כמקום לאחסון הכסף ועשויים לחשוב כי הפקדת כסף בחשבון חיסכון היא בעצם לאבד את הכסף.

לעומת זאת, ילדים מבוגרים יותר מגיל 12 שנים מבינים כי הבנק מסייע לחסוך כסף וכי פתיחת חשבון חיסכון מאפשרת להשתמש בו כדי להשיג מטרות לטווח הקצר ולטווח הארוך יותר. בתרחיש משחק שבו הילדים חייבים לחסוך מספר מסוים של אסימונים כדי לקנות צעצוע, ילדים בגיל 12 שנים הציגו התנהגות כמו חיסכון בבנק או חישוב הוצאות כדי לקנות בהצלחה את הצעצוע לעתים קרובות יותר מאשר עמיתיהם הצעירים יותר (Sonuga-Barke and Webley 1993).

אולם הזדמנויות מוקדמות לחסוך עשויות להשפיע על ילדים קטנים לשפר את הידע ואת ההתנהגות שלהם לגבי חיסכון (Ng 1983, 1985). לדוגמא, בתכנית החיסכון "אני יכול לחסוך" (I Can Save) השתתפו ילדים בני חמש או שש שנים. הילדים בקבוצת הטיפול בתכנית "אני יכול לחסוך" קיבלו חשבונות חיסכון, תמריצים לחסוך, וחינוך כלכלי. ילדים אלה הפגינו עניין וביטאו ידע כלכלי לגבי כסף ולגבי חיסכון לעתים קרובות יותר מאשר ילדים בקבוצת הביקורת. יתר על כן, הילדים בקבוצת הטיפול חסכו בממוצע 8 דולרים לחודש על פני תקופה של שנתיים בסיוע הוריהם (Sherraden et al. 2007).

מסגרת עבודה לשילוב בין התפתחות הילד לבין שיקול הדעת הכלכלי שלו

המאמר מציג מסגרת עבודה שמנסה לשלב בין ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והלשונית של הילד לבין השימוש של הילד בחשבון חיסכון והפגנה של התנהגות לחיסכון. שיקול הדעת הכלכלי של הילדים הקשור לשימוש בחשבונות חיסכון ובהתנהגות של חיסכון עשוי להשתפר ככל שהם רוכשים יכולות התפתחותיות כגון: חשיבה מופשטת, זהות, ציפיות או יכולת חשיבה במונחים כמותיים.

בנוסף, המאמר מתחשב גם במצב הסוציו-אקונומי שבו חיים הילדים, מאחר ונמצא כי עוני מעצב את ההזדמנויות הזמינות למשפחות וילדיהן. במחקרים נמצא כי העוני מעכב התפתחות בתחומים חיוניים של קוגניציה, קשרים חברתיים ושפה. לדוגמא, נמצא שילדים שגדלו בעוני ייצרו פעלים בזמן עבר לעתים רחוקות יותר מאשר בני גילם העשירים יותר (Pruitt et al. 2011), הממצאים פורשו על ידי המחברים כחולשה באוצר מלים.

בנוסף, מעמד סוציו-אקונומי חוזה את שיקול הדעת הכלכלי של הילדים דרך תהליך החברות שהם מקבלים ממשפחותיהם. לדוגמא, מחקר בחן את הקשר בין הכנסה כמדד למעמד סוציו-אקונומי לבין התנהגות חיסכון בקרב ילדים. המחקר מצא כי ל-69% מהילדים בגילאי 12 ו-15 שנים הבאים ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה יש חשבון חיסכון משלהם בהשוואה ל-38% מהילדים הבאים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה יותר (Friedline 2012).

מכאן, למשפחות החיות בעוני יש ידע והתנהגות חיסכון מוגבלים, מה שמגביל את יכולתן לסייע לשיקול הדעת הכלכלי של ילדיהן וללמדם כיצד פותחים חשבון חיסכון.

דיון

המאמר מראה כי ילדים מסוגלים מבחינה התפתחותית לשיקול דעת כלכלי כבר מגיל חמש או שש שנים. ילדים משיגים שיפורים לגבי ידע כלכלי והתנהגות כלכלית בגיל זה במשולב עם התפתחות הקוגניציה, הקשרים החברתיים והשפה.

העובדה שילדים מציגים שיקול דעת כלכלי בגילאים צעירים תומכת בעידוד יכולת פיננסית מוקדם בחיים (Sherraden 2013). ועל כן, למידה התנסותית המאפשרת להפוך את הידע למעשי חשובה כדי לסייע לילדים קטנים להפעיל מושגים מופשטים כמו חשבון חיסכון והתנהגות חיסכון.

השלכות עבור מדיניות

מדיניות יכולה לסייע באופן מוצלח להתפתחות ולשיקול הדעת הכלכלי של ילדים. המאמר מעלה מספר השלכות עבור מדיניות שמכוונת לסייע לילדים לפתח שיקול דעת כלכלי.

ראשית, מדיניות זו צריכה להתחיל לפני גיל חמש או שש שנים – הגיל שבו הילדים מסוגלים להשתמש בחשבונות החיסכון ולהפגין התנהגות של חיסכון. השלכה זו עקבית עם מאמצים לפתוח חשבון חיסכון עבור ילדים מגיל הלידה כמו חשבונות החיסכון המיוחדים לילדים (Children’s Savings Accounts - CSAs) בארה"ב.

שנית, עשויים להיות זמנים חשובים להתערבות בחייהם של ילדים לאחר שפתחו עבורם חשבון חיסכון. לדוגמא, לאפשר לילדים בגילאי שמונה או תשע שנים ובגילאי 11 או 12 שנים להפקיד הפקדות מסובסדות לחשבונות כדי לעזור להם לצבור הון. בנוסף, בתי הספר יכולים ללמד ילדים בגילאים אלה חינוך פיננסי, העולה בקנה אחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית ושיקול הדעת הכלכלי שלהם.

שלישית, ניתן לשלב בין ההתפתחות הקוגניטיבית של הילדים לבין לימוד מושגים מופשטים כמו מהו חיסכון. לדוגמא, ילדים קטנים בגיל חמש או שש שנים מתקשים להבין מושג מופשט כמו חשבון בנק, מושג שאותו אינם יכולה למיין לפי צבע או צורה. ניתן לתת לילדים בגיל זה את דף חשבון הבנק שלהם המציג תרמומטר שעליו מצוירים החסכונות שלהם לקראת המטרות שקבעו וכך לעזור להם להבין מהו חיסכון.

רביעית, פתיחת חשבון חיסכון על שם הילדים, שעשוי לסמל עבורם את הבעלות שלהם על חשבון בנק במקביל לגיל שבו מתפתחת היוריסטיקת הבעלות הראשונה שלהם. דפי חשבון הנושאים את שמם יסייעו לילדים להאמין שהם הבעלים של הסכומים והמוטבים של החסכונות שנצברו ויעזרו להם לצבור ידע לגבי עולם הכסף והפיננסים ולחשוב כיצד להשתמש בחסכונות כדי לתכנן את העתיד.

חמישית, תכנון חשבונות חיסכון עבור הילדים המאפשרים להם לחסוך למטרות לטווח קצר ולמטרות לטווח הארוך. תכנון של חיסכון לטווח קצר וחיסכון לטווח הארוך מאפשר לילדים לחסוך בפועל עבור מטרות שיושגו בשבועות ובחודשים הקרובים. הצלחה מוקדמת בחיסכון למטרות בטווח הקצר תאפשר לילדים משוב מהיר לגבי ההתנהגות שלהם, וייתכן שתסייע להם לראות בחיסכון אסטרטגיה מציאותית להשגת מטרות בטווח הארוך (Otto 2013).

לבסוף, השלכת מדיניות אחרונה היא התאמת תכנון החיסכון לצורכי הילדים במהלך הזמן.

המחברים מתארים דוגמא מסינגפור לתכנון מותאם של חשבון חיסכון, הנפתח אוטומטית עבור כל הילדים בהגיעם לגיל שש. החשבונות של חיסכון להשכלה (Edusave) ממומנים בחלקם על ידי ממשלת סינגפור. חשבונות אלה מאפשרים לילדים בגילאי שש עד 16 שנים ולמשפחותיהם להשתמש בחסכונות שנצברו לצורך הוצאות חינוכיות לטווח הקצר, כגון: רכישת צורכי לימוד. כאשר הילדים יגיעו לגיל 17 שנים, כל הכספים שנותרו בחשבון שלהם להשכלה גבוהה ישמשו להשגת תואר אקדמי או סוג אחר של הכשרה על-תיכונית. הכספים שייוותרו בחשבונם לאחר גיל 30 יעברו לחשבון מרכזי, שהכספים בו ישמשו לצורכי דיור, טיפול רפואי וצורכי פרישה. התכנון המותאם מספק לילדים ולמשפחותיהם חשבון חיסכון אחד המתוכנן למטרות המשתנות במהלך שלבי ההתפתחות של הילדים.

מסקנות

המחברים טוענים כי ילדים הם סוכנים כלכליים המסוגלים להשתמש בחשבון חיסכון ומציגים התנהגויות של חיסכון בגיל מוקדם כגיל חמש או שש שנים. וכן, הם טוענים כי שיקול הדעת הכלכלי של הילדים מופיע ומתקדם יחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והלשונית.

עוני מעכב את ההתפתחות של הילדים בתחומים אלה ועשוי להגביל הזדמנויות לשיקול דעת כלכלי דרך החברות הכלכלי של המשפחה. מדיניות כמו חשבונות חיסכון מיוחדים עבור הילדים (CSAs) שמכוונים לפצות על ההשפעות של העוני ולפתח את שיקול הדעת הכלכלי של הילדים צריכה להתחיל בגיל חמש או שש שנים או לפני גיל זה. בנוסף, יש להתחיל ללמד חינוך פיננסי בבית הספר לילדים מבוגרים יותר בגילאים שמונה או תשע שנים ובגיל 11 או 12 שנים.

ביבליוגרפיה

Berti, Anna Emilia and Anna Silvia Bombi. 1981. The Child’s Construction of Economics. Cambridge: Cambridge University Press.

Dopfer, Kurt. 2004. The Economic Agent as RuleMaker and Rule User: Homo Sapiens Oeconomicus. Journal of Evolutionary Economics, 14 (2): 177–195.

Friedline, Terri. 2012. Predicting Children's Savings: The Role of Parents' Savings for Transferring Financial Advantage and Opportunities for Financial Inclusion. Children and Youth Services Review, 34 (1): 144–154.

Friedline, Terri,William Elliott, and Gina A.N. Chowa. 2013. Testing an Asset-Building Approach for Young People: Early Access to Savings Predicts Later Savings. Economics of Education Review, Special Issue: Assets & Educational Attainment: Theory and Evidence, 33: 31–51.

Jahoda, Gustav. 1981. The Development of Thinking about Economic Institutions: The Bank. Cahiers dePsychologie Cognitive, 1: 55–73.

Ng, Sik Hung. 1983. Children’s Ideas about the Bank and Shop Profit: Developmental Stages and the Influence of Cognitive Contrasts and Conflict. Journal of Economic Psychology, 4 (3): 209–221.

Ng, Sik Hung. 1985. Children’s Ideas about the Bank: A New Zealand Replication. European Journal of Social Psychology, 15: 121–123.

Otto, Annette. 2013. Saving in Childhood and Adolescence: Insights from Developmental Psychology. Economics of Education Review, 33: 8–18.

Otto, Annette, Paul Schots, Joris Westerman, and Paul Webley. 2006. Children’s Use of Saving Strategies: An Experimental Approach. Journal of Economic Psychology, 27: 57–72.

Pruitt, Sonja, Janna Oetting, and Michael Hegarty. 2011. Passive Particle Marking by African American English-Speaking Children Reared in Poverty. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 54: 598–607.  

Sherraden, Margaret Sherrard, Lissa Johnson, William Elliott, Shirley Porterfield, and William Rainford. 2007. School-Based Children’s Savings Accounts for College: The I Can Save Program. Children and Youth Services Review, 29 (3): 294–312.

Sherraden, Margaret Sherrard, Clark Peters, Kristen Wagner, Baorong Guo, and Margaret Clancy. 2013. Contributions of Qualitative Research to Understanding Saving for Children and Youth. Economics of Education Review, 32: 66–77.

Sonuga-Barke, Edmond and Paul Webley. 1993. Children’s Saving: A Study in the Development of Economic Behavior. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates, Ltd.