פרופיל קשבי-אישי: גישה חדשה לאבחון וטיפול בליקויי קשב (ADHD)
מקור:
המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה - האוניברסיטה הפתוחה, מנהלת מכון ADHD Solutions
בשנים האחרונות מסתבר יותר ויותר, שהיבטים שונים של קשב משפיעים בצורה משמעותית על רכישת מיומנויות אקדמיות ועל השליטה בהן. עוד ידוע, כי היכולת הקשבית (על היבטיה השונים) עוברת שינויים משמעותיים במהלך הילדות ובמהלך גיל ההתבגרות.
כיום רוב אבחוני הקשב הקיימים מתבססים על כלים סובייקטיביים המעריכים סימפטומים התנהגותיים אך לא את המקור שלהם (שאלוני התנהגות, ראיונות ותצפיות). המבחן האובייקטיבי היחיד שנמצא בשימוש הוא מבחן הביצוע המתמשך (CPT) שבודק מערכת קשב אחת בלבד (מבחן TOVA ומבחן Conners בודקים את מערכת הקשב המתמשך). בעקבות זאת, ילדים שסובלים מתפקוד לקוי של מערכות קשב אחרות – אינם מאובחנים באופן מדויק.
גישת הפרופיל הקשבי האישי אותה פיתחנו (פרופ' יהושע צאל ואנוכי) במהלך ארבע השנים האחרונות מבוססת על התיאוריה של רשתות הקשב של פוזנר ופטרסן (1990). על בסיס תיאוריה זו פותחה מערכת של מטלות ממוחשבות להערכת תפקודי קשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב הבאות: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ושליטה ובקרה בקשב. מערכת מבחני הפרופיל הקשבי מייצרת לכל ילד, נער או מבוגר פרופיל קשבי המתאר את רמת תפקודו בכל אחת מארבע מערכות הקשב הללו.
לפירוט ולדיוק של הערכת תפקודי הקשב יש חשיבות רבה מכיוון שילדים שנראים מבחינה התנהגותית דומים מאד (לדוגמא, שני ילדים שמרבים לנוע במקום מושבם, מתקשים להתרכז, קופצים מפעילות לפעילות וכד') יכולים להתגלות כבעלי פרופיל קשבי מאד שונה: ילד אחד יכול לסבול מבעיה בקשב מתמשך ומבעיה בקשב סלקטיבי ואילו ילד שני יכול לסבול מבעיה בשליטה ובקרה בקשב ומבעיה בהפניית קשב).
בשלב ראשון ערכנו מחקר שבדק מהי שכיחות ליקויי הקשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב בקרב מדגם של ילדים שאובחנו עוד לפני השתתפותם במחקר כילדים עם בעיות קשב (ADHD או ADD) ובקרב מדגם של ילדי ביקורת (ילדים באותה קבוצת גיל ללא בעיות קשב או בעיות ידועות אחרות). ממצאי המחקר אוששו באופן חד-משמעי את המסגרת התיאורטית עליה התבססנו(Tsal, Shalev & Mevorach, In press). קבוצת הילדים עם בעיות הקשב איננה קבוצה הומוגנית! ילדים שאובחנו כילדים עם בעיות קשב לוקים מבעיות קשב שונות (כפי שהודגם בדוגמא למעלה). לפיכך, הערכת הפרופיל הקשבי האישי משמעותית ביותר מכיוון שהיא הכרחית להבנת מכלול הקשיים הקשביים איתם מתמודד הילד ולשם התאמת הטיפול ו/או ההתערבות המתאימים ביותר לכל אחד מהילדים.
בשלב שני פותחה שיטה חדשה שנועדה לשפר את תפקודי הקשב השונים של הילדים. לכל ילד עם בעיות קשב מותאמת תוכנית אימון קשבי שנבנית על-פי הפרופיל הקשבי האישי שלו. האימון הקשבי מפעיל באופן מבוקר את מערכות הקשב השונות ובכך מוביל לשיפורים משמעותיים (הן בתפקוד האקדמי והן בהתנהגות). האימון הקשבי מורכב מארבע קבוצות של מטלות אימון. כל קבוצת מטלות מפעילה באופן מיוחד את אחת ממערכות הקשב. בכל אחת מהמטלות מדרג רחב של רמות קושי וההתקדמות ברמות הקושי נקבעת על-ידי איכויות הביצוע של כל ילד וקצב השיפור שלו. בכל המטלות ניתן משוב אישי וישיר תוך כדי ביצוע וכן בסיום כל סדרת צעדים ובסיום מפגש האימון כולו. בדרך זו, הילד מקבל משוב הדוק על ביצועים איכותיים, דבר המדרבן אותו להתאמץ ולהשקיע משאבי קשב בביצוע המטלה. בנוסף, השקעת הקשב מובילה לשיפור בביצוע ולחוויות רבות של הצלחה שהולכות ומצטברות ותורמות לבניית ביטחון עצמי ואמון במסוגלות העצמית.
במחקר שערכנו להערכת יעילות האימון הקשבי שהתבצע במהלך כחודשיים (פעמיים בשבוע, שעה בכל פעם) נמצאו שיפורים משמעותיים במטלות אקדמיות שונות (הבנת הנקרא, תרגילי חשבון ובעיות מילוליות, קצב העתקה של טקסט) וירידה משמעותית בשכיחות סימפטומים התנהגותיים של חוסר קשב ושל אימפולסיביות/היפראקטיביות. לעומת זאת, לא נמצאו שיפורים עקביים באף לא אחד מהמדדים הללו בקרב ילדי קבוצת הביקורת, שנפגשו עם אותו צוות ועסקו במשחקי מחשב רגילים ובפעילויות שונות של נייר ועיפרון (Shalev, Tsal, & Mevorach, 2003).
להלן פירוט כללי של ארבע מערכות הקשב וההשלכה של כל אחת מהן לחיי היומיום.
Sustained attention -קשב מתמשך
היכולת להקצות משאבים קשביים לאורך זמן תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע. ליקוי ביכולת זו יבוא לידי ביטוי במיוחד במצבים בהם נדרשת פעילות קשבית מתמשכת ללא פעילות תגובתית בצידה. מצבים מסוג זה הנם קשים במיוחד עקב הצורך בשמירה בו זמנית של אקטיביות המערכת הקשבית ופסיביות המערכת התגובתית. במצב של העדר תגובה קיימת נטייה טבעית ל'התנתקויות' מידי פעם. קיים מגוון רחב של מצבים מסוג זה בכיתה: ציפייה לקריאה בשם הילד במהלך הקראת רשימת שמות הילדים בכיתה; הקשבה להוראות הניתנות על ידי המורה; דיון בכיתה – המורה שואלת שאלה, הילדים עונים בהצבעה.
Selective attention – קשב סלקטיבי
היכולת למקד קשב במידע רלבנטי חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגירויים מסיחים. פעילות תקינה של מערכת הקשב הסלקטיבי מאפשרת התמקדות במידע רלבנטי גם כאשר אינו אטרקטיבי או מובלע על רקע של מסיחים בולטים, פתאומיים, רועשים או מעניינים במיוחד. ליקוי במערכת זו גורם למצב בו מיקוד הקשב מושפע פחות מכוונות הפרט ויותר ממאפייני הסביבה. כך, למשל, מידע לא רלבנטי אך בולט או רועש במיוחד יגרום להסחה ויפגע ביכולת למקד קשב בערוץ רלבנטי. דוגמאות מהכיתה: הילד מבצע עבודת כיתה וברקע ילדים מדברים וצוחקים; הילד כותב מבחן ובחוץ קולות ממשחק כדורסל;
Orienting of attention – הכוונת קשב
היכולת להפעיל מנגנון המאפשר הפניית קשב למיקום מסוים בשדה החזותי, ניתוק, והעברת קשב למיקום חדש. מערכת זו חשובה במיוחד למטלות הדורשות סריקה ומעקב אחר גירויים בשדה החזותי כמו למשל קריאה. ליקוי במערכת זו יוצר מצב בו הקשב מופנה למיקום שאינו המיקום המדוייק של גירוי המטרה ולכן רמת העיבוד של גירוי המטרה נפגעת. כל פעילות אקדמית הדורשת סריקה שיטתית מתבססת על תפקוד תקין של מערכת הפניית הקשב. לפיכך, קיים קשר ממשי בין תפקוד מערכת זו לבין קריאה.
attention Executive – בקרת קשב
זוהי מערכת בקרת-על המפקחת על כל המערכות הקשביות האחרות. מערכת זו אחראית על היכולת לארגן, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, על היכולת להשתמש בפידבק פנימי וחיצוני, היכולת להתמודד עם מצבי קונפליקט בהם יש תחרות בין תגובות. ליקוי במערכת זו ישפיע על מגוון רחב של פעילויות ובמיוחד על השליטה בקשב. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר קשיים בארגון, בבחירת אסטרטגיה מתאימה לנסיבות. ליקוי במערכת בקרת הקשב יגרום לקשיים בהחלטה על מעבר בין מצבי מיקוד, חלוקה ופיזור קשב, ושינוי כמות המשאבים המוקצים לפעילויות שונות בהתאם לתנאי המצב.
Posner, M. I., & Petersen, S. E. (1990). The attention system of the human brain. Annual Review of Neurosience, 13, 25-42Tsal, Y., Shalev, L., & Mevorach C. (In press). The Diversity of Attention Deficits in Attention Deficit Hyperactivity Disorder: The Prevalence of Four Cognitive Factors in ADHD vs. Controls. Journal of Learning Disabilities
Shalev, L., Tsal Y., & Mevorach, C. (March, 2003). Progressive attentional training program: Effective direct intervention for children with ADHD. Paper presented at the 10th annual meeting of the Cognitive Neuroscience Society, New-York City
שלום וברכה
רציתי לשאול אם מישהו מכיר איבחון פסיכו דידקטי במחיר מוזל
אציין שאין לי ביטוח משלים
מעוניין לבו לבדיקה נא להתקשר 050-6778263
הגרה ומוטי שלום,עניתי לכם ישירות בכתובות האי-מייל שלכם.בהצלחה,לילך.
Obi שלום,הנה פרטי התקשרות של מכון איילון – מכון חדש שנפתח בהרצליה בו עובדים על פי השיטה שפיתחנו (עמיתי ואני) – מכון אילון – אבחון וטיפול בהפרעות הקשב רחובהנדיב 71 הרצליה46485 טלפון:09-9553324 פקס:077-5507303 info@eillon.co.il http://www.eillon.co.il בהצלחה,לילך.
שלום ד"ר מיכל!רציתי לדעת אם לאחר האיבחון יש אפשרות לקבל המלצות לטיפול עבור כל אחד מסוגי הקשב שציינת במאמר?
שלום אסנת,הערכת תפקודי הקשב מאפשרת לנו להתאים את ההמלצות באופן אישי לפרופיל הקשבי שהתקבל. אכן, ההמלצות מתייחסות לממצאים שהתקבלו לגבי כל אחת ממערכות הקשב.
יש באתר הזה יותר מידי פרסומות מסחריות לתוכנה של לילך שליו- חשוד!!
שלום הדרה יוסף,מערכת מס"ע מסתייגת מהערתך.פורטל מס"ע הוא אתר לימודי ללא מטרות רווח מסחרי.ציון שמות אתרים, חברות מסחריות ומוצרי תוכנה באתר זה, לרבות סקירת יתרונות וחסרונות יישומים וכלים – נעשים משיקולי מחקר ולימוד בלבד, ולא נועדו לשרת אינטרס שיווקי בשום צורה.
לילך שלום,אני סטודנטית במכללת אורות אשר באלקנה ועבודת הסימינריון שלי היא בנושא "הקשר בין מודעות פונולוגית ללקות קשב וריכוז" בעבודה עלי לקרוא מאמר מחקרי בנושא ולשמחתי מצאתי מאמר מחקרי כזה באינטרנט. לצערי חלקו באנגלית אשמח לקרוא אותו בעברית (אם יש כזה מתורגם) או לחילופין מאמרים מחקריים אחרים או נוספים בעברית .תודה לךמזל דרור
שלום איך אני יכולה לקבל את המיילשל הגברת רבקה טוקר?תודה
המייל שלי : Tucker1@012.net.ilרבקה טוקר
יש לי בעיות זיכרון עם בעית קשב וריכוז
לילך שלום,שמי בשמת אני מאמנת להפרעות קשב ולומדת CBT. מעוניינת בפרטים נוספים בשימוש התוכנה שפתחת.תודה רבהbosmatp1@walla.com
שלום לילך, אני מאוד מתלבטת :האם תוכלי בבקשה לכוון אותי מה ההבדל בין מבחן המוקסו לבין המבחן שלך? עבור ילד בן שש וחציאנא עדכני, בתודה מראש
אשמח לקבל פרטים לגבי מכונים שעובדים בשיטה שלך, כי פרטים של מכון אילון כבר לא אקטואליים. אם גם את מאבחנת ומטפלת אשמח לקבל מידע.
מבקשת לקבל מאמרים על הטיפול בקשבהאם יש בטבעון מי שמטפל בדרך שלכם.תודה וברכה מרים
רבקה שלום,פיצול קשב זהו מצב ולא מערכת או רשת קשבית. מערכת בקרת הקשב (executive attention) היא מערכת הקשב שבתנאים מסויימים תהיה אחראית על פיצול משאבי הקשב בין שני גירויים או פעילויות.שנה טובה גם לך,לילך.
מירי שלום,שמעתי על תוכנת Sharper Brain. בדומה לתוכנות מסחריות אחרות מבחינתי הבעייה העיקרית של תוכנה זו היא העובדה שהיא לא נבדקה באופן מבוקר (כלומר באמצעות מחקר). כל שיטת טיפול חדשה צריכה לעמוד במבחן הבדיקה המדעית על-מנת שאפשר יהיה לטעון שהיא יעילה.שנה טובה לכולם,לילך.
לילך שלום,בקשתי היא לקבל הגדרה ל"פיצול קשב" שלא מופיע בהגדרות השונות במאמר. תודה רבה ושנה טובהרבקה
האימון הקשבי מיועד לילדים עם לקות קשב וריכוז בין אם הם מטופלים בטיפול תרופתי ובין אם לאו. ספר עדיין לא כתבתי (ואולי באמת הגיע הזמן) אך בינתיים התפרסם מאמר אחד והשני התקבל לפרסום עומד להתפרסם בחודשים הקרובים. מדובר במאמרים שמתפרסמים בכתבי-עת מדעיים. אכתוב לך אי-מייל ואם תהיי מעוניינת אשלח לך עותקים של המאמרים הללו.אנחנו ממשיכים ומרחיבים את הפעילות המחקרית שלנו ואני בהחלט מאמינה שאימון קשבי מספק לנו כלי יקר ערך לשיפור מנגנונים מוחיים שעומדים בבסיס תהליכי הלמידה השונים. אגב, האימון הקשבי ישפר ביצועים של כל אחד ואחת מאיתנו גם אם אין לנו לקות קשב וריכוז…תודה על תשומת הלב!!לילך.
נשמע מאד מעניין..הייתי מעוניית לקבל מידע האם אתם מאבחנים הפרעת קשב ואם כן מה ההבדל ביניכם לבין איבחון brc שד"ר רפפורט מבצע במכון אצלו.
אשמח ליצור קשר אני עובד בתחום הקואורדינציה ככלי אבחוני ותפקודי לבעיות למידה בכלל בין היתר עם ד"ר רפפורט בחיפה
מרק שלום, שלחתי לך אי-מייל עם contact information. כמו-כן, צירפתי לעיונך שלושה מאמרים שלנו הנוגעים למערכת המטלות הקשביות הממוחשבות שלנו (המערכת כוללת נדבך הערכתי/אבחוני ונדבך אימוני). אשמח ליצור איתך קשר.להשתמע,לילך.
רונית (וכל המתעניינים האחרים) שלום,סוללת המטלות שלנו כוללת מטלות קשב שנועדו להעריך את תפקודי הקשב של הנבדק (קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הכוונת קשב ובקרת קשב). מדובר במטלות קשביות שמקורן במחקר המדעי העשיר בתחום הקשב. סוללת המבחנים הנכללים ב-BRC כוללת תחומים קוגניטיביים שונים (זיכרון מרחבי לטווח קצר , זיכרון מילולי לטווח קצר, זיכרון עבודה, קשר עין-יד, מהירות תגובה וכו'). שני המבחנים שנכללים ב-BRC ונחשבים שם מבחני קשב (קשב מתמשך – Sustained attention ופיצול קשב – Switching of Attention) בעייתיים מאד מבחינתי. במבחן ה-CPT מוצגת בכל פעם אות לועזית והנבדק נדרש להגיב בכל פעם שאותה האות מופיעה בזו אחר זו. זוהי מטלה שדורשת מעבר לכל דבר אחר Working memory (ואגב, אם תסתכלי בציטוטים הרלבנטיים אליהם מפנים הכותבים במבחן זה מדובר בשני מאמרים העוסקים ב-working memory). כך שזה מבחן שהציון בו יהיה חריג אם לנבדק יש קושי בזיכרון עבודה ולאו דווקא בקשב מתמשך!לגבי מטלת פיצול הקשב, גם כאן המטלה בעייתית מכיוון שהיא מערבת שליטה ברצף גירויים שהם מספרים ואותיות. הדבר בעייתי במיוחד לאור העובדה שאחוזים ניכרים של ילדים (ומבוגרים) עם ADHD לוקים אף בלקות למידה כזו או אחרת. לכן, שוב, ביצוע נמוך במטלה זו יכול לנבוע מלקות למידה ולא מבעיית קשב!יש לי עוד לא מעט ביקורת על סוללת המבחנים הזו אבל התגובה שלי כבר ארוכה מאד. לכן אעצור כאן.במקביל לתגובה זו אכתוב לך אי-מייל אישי עם פרטי התקשרות. את מוזמנת ליצור איתי קשר.לילך.
אשמח לדעת על טיפול מסוג כזה באזור זכרון יעקב?
התלהבתי. נשמע מבטיח. כיצד אוכל ליצור איתך קשר לשם איבחון ?טיפול?תודה.
מיכל שלום, את מוזמנת לכתוב לי אי-מייל לכתובת: mlilach@mscc.huji.ac.ilלהשתמע,לילך.
נטע שלום,לצערי, נכון להיום אין טיפול כזה באיזור זכרון.לילך.
אני אימא של ילד בן 7 שיש לו בעיית קשב וריכוזאים תוכלו לתת לי מידע על מרפאת האימון אני באזור תא יפותודה
ד"ר לילך שלוםאני בעלת ADHD די חמור [מינוס 6.6… כנראה.], אני לוקחת ריטלין כבר כמעט שש שנים, ושלוש שנים קונצרטה במינון 72 מ"ג, מה שמסביר את העול הכלכלי על המשפחה [מה גם שאף אחי לוקה בADD ויש לי אח עם נכות התפתחותית, ואב מובטל].במאמר, נכתב שפותחה שיטה חדשה.האם ניתן לקבל טיפול כזה בקשב? הכיצד?אם מקום הטיפול רחוק ממקום מגורי [בפ"ת], אוכל לבוא בחופש היכן שיצטרך.אשמח אם תוכלי בבקשה לספק לי מידע נוסף לקריאה, לי ולאימי, ומידע אודות אותו טיפול, היכן ומתי וכיצד.כתובת המייל שלי:ayelet2_k@walla.comתודה רבה,איילת.
שלום לךאני מעוניינת לקרוא מאמרים על הסוגים השונים של בעיות קשב שתארתם.תודה רבה!רבקה
אודה לך אם תוכלי לשלוח לי את המאמרים העוסקים בתאורית הפרופיל הקשבי וכן במערך האימון הקשבי .
רק היום גיליתי שפניתם אלי באמצעות פורום זה לפני כחודש ומסיבה כלשהי האי-מיילים שלכם לא הגיעו אלי. כדי שאוכל לשלוח אליכם את המאמרים שביקשתם אתם מוזמנים לשלוח לי אי-מייל לכתובת: mlilach@mscc.huji.ac.ilבברכה,לילך.
לילך, שלום רב!האם שמעת על תוכנת sharper brain ? אם כן, מה דעתך עליו?תודה!
רופאת ילדים. קושי בטיפול בילדים דרך השיטה הקונבנציונלית שאינה נותנת מענה מספק _ריטלין + מעקב. אלטרנטיבי – לא מאורגן לא בדוק ומעוגן. מחפשת תשובות יותר מלומדות. מעוניינת ברכישת תוכנה או ספר שלך. קשר אלייך? דוא"ל, אחר?תודה רבה ויישר כח מכל הלב!!! התלהבתי.יעל