פרויקט "חברות וירטואלית" – ממצאי הערכה

מקור וקרדיט: מט"ח, סיכום ממצאי המשוב של פרויקט "חברות וירטואלית"  2005-2004 (יעל יונדלר - מעריכה, חני שלטון - מנהלת תחום הערכה, ד"ר טלי פרויינד - סמנכ"ל תכנון, מידע והערכה. צוות הפרויקט: אורנה פרלשטיין - מנהלת פרויקט "חברות וירטואלית", עפרה רזאל - ראש תחום צרכים מיוחדים, מט"ח)

רקע

הפרויקט חברות וירטואלית מכוון לתרום לצמצום הבידוד החברתי של תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים (כגון: ליקויי למידה, הפרעות קשב והתנהגות, לקויות שפה).
במהלך הפרויקט תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים, רוקמים קשרים עם תלמידים בני גילם מן החינוך הרגיל, שהתוודעו אל הפרויקט במסגרת מחויבות אישית. הפרויקט מפגיש בין התלמידים ופותח להם ערוץ לדו-שיח ישיר.

בהתכתבות בדואר האלקטרוני עם חבר אחד או עם חברה אחת במהלך שנת הלימודים, התלמידים יוצרים קשר אישי, מעלים נושאים יומיומיים המעסיקים אותם, חולקים דעות, "מדברים" על חברות, על תחביבים, על סרטים ועל שאר נושאים המעסיקים את בני גילם.

האתר “חברות וירטואלית” מציע מספר פעילויות, ובהן הצעות והנחיות לתהליך הכתיבה. למשל: איך להציג את עצמי במכתב הראשון? איך מגיבים לדברי האחר? איך מעודדים תקשורת? ועוד.
כל הפעילות של “חברות וירטואלית” מתקיימת באתר הפרויקט, ורק בסיום הפרויקט המשתתפים נפגשים פנים אל פנים.

לרשות כל קבוצת תלמידים – פורום, המונחה על-ידי מורה מבית-ספר. בפורום בני-הנוער דנים בדרכי ההבעה ובאתיקה של האינטרנט, בשאלות הנוגעות לחברות החדשה הנרקמת ברשת, בקשיים רגשיים וגם בבעיות טכניות.
באתר מערכת הנגשה משוכללת: השמעת הטקסטים הכתובים, עבודה במקשים בלבד (ללא עכבר) והתאמה אישית של צבע הרקע, צבע הגופנים, הגודל והסוג.
צוות הפרויקט מטעם מטח אחראי לציוות זוגות התלמידים, להנחיית המורים, לתמיכה טכנית ולטיפול בבעיות בעת הצורך.
הפעלת הפרויקט נעשית בשיתוף מנהל חברה ונוער - מחויבות אישית במשרד החינוך.

מטרות הפרויקט

א. צמצום הבידוד החברתי של תלמידים עם צרכים מיוחדים על-ידי יצירה של קשר מהנה ומשמעותי עם תלמידי החינוך הרגיל.
ב. פיתוח כישורים חברתיים של תלמידים עם צרכים מיוחדים.
ג. הגברת הרגישות וההבנה של תלמידים מהחינוך הרגיל כלפי אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.
ד. שיפור יכולת הכתיבה בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים, וקידום מיומנויות התקשוב.

 מתודולוגיה
המדגם הקיף סה"כ 253 תלמידים מתוך 600 תלמידים שהשתתפו בפרויקט. מתוכם 134 תלמידים עם צרכים מיוחדים (מתוך 338 תלמידים עם צרכים מיוחדים שהשתתפו בפרויקט) ו-119 תלמידים מהחינוך הרגיל (מתוך 262 תלמידים מהחינוך הרגיל שהשתתפו בפרויקט). המדגם כלל גם 32 מורים מתוך 39 מורים שהשתתפו בפרויקט.

 כלי הערכה- שאלונים

לצורך בדיקת מטרות הפרויקט (המפורטות לעיל) ניבנו ארבעה שאלונים, שכללו בין 6 ל-10 שאלות סגורות שהתייחסו להיבטים שונים של המטרות הפרויקט, וכן 1-2 שאלות פתוחות בהן הנבדקים התבקשו לבטא באופן חופשי את תחושתם לגבי תרומת הפרויקט עבורם ולגבי אופן התנהלותו של הפרויקט. השאלונים הועברו לארבעה קהלי יעד שהשתתפו בפרויקט: לתלמידים עם צרכים מיוחדים, למורים לחינוך מיוחד, לתלמידי החינוך הרגיל ולמורי החינוך הרגיל.

השאלונים שיועדו לקהלים שונים כללו, במידת האפשר, חלקים דומים כדי לאפשר השוואה בין דעותיהם ועמדותיהם של קהלי היעד לגבי תרומתו של הפרויקט ואופן התנהלותו. בנוסף כללו השאלונים חלקים ייחודיים שרלבנטיים לכל אחד מקהלי היעד.
השאלונים הועברו באופן מקוון באתר האינטרנט של הפרויקט לקראת סוף שנת הלימודים, במהלך חודשים מאי-יוני 2005 והתלמידים והחונכים ענו עליהם בזמנם החופשי.

שיטות ניתוח הנתונים

ניתוח הנתונים נעשה בזיקה למטרות הפרויקט שתוארו לעיל.
עיבוד הנתונים מהשאלות הסגורות נעשה באמצעות שיטות סטטיסטיות מקובלות תוך כדי בחינת התפלגויות המשיבים בפריטים השונים בשאלונים.

ניתוח השאלות הפתוחות נעשה באמצעות ניתוח בשיטת המחקר האיכותית. ניתוח הנתונים נעשה בתהליך אינדוקטיבי של גיבוש הקטגוריות במהלך איסוף הנתונים. הניתוח נעשה בשיטת ניתוח תוכן שבו התהליך הוא חיפוש מרכיבים בולטים, חשובים, מעניינים וחוזרים על עצמם בנתונים שנאספו. זאת ועוד: ניתוח התוכן נעשה על-ידי זיהוי מילות מפתח וספירת שכיחויות של היגדים מסוגים שונים. בדרך זו גובשו הקטגוריות בהתאם לשאלת המחקר (צבר בן יהושע, 1990)[1].

סיכום הממצאים

פרויקט "חברות וירטואלית" שם לו למטרה לצמצם את הבידוד החברתי של תלמידים עם צרכים מיוחדים מחד ולפתח את המודעות והרגישות של תלמידי החינוך הרגיל כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים מאידך.

מטרות השאלונים שהועברו למשתתפי הפרויקט היו לבחון האם הפרויקט תורם לפיתוח כשרים חברתיים של תלמידים עם צרכים מיוחדים, ליצירת קשרים חברתיים ולשיפור יכולת הבעתם בכתב. כמו כן נבחנה תרומתו של הפרויקט לפיתוח המודעות והרגישות של תלמידי החינוך הרגיל כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. מטרות אלה נבדקו באמצעות שיטות סטטיסטיות ובאמצעות ניתוח תוכן בשיטת המחקר האיכותית.

נמצאה הלימה גם בין הממצאים שעלו מהשאלות הסגורות לבין הממצאים שעלו מהשאלות הפתוחות, שאפשרה הצלבת מידע והעניקה משנה תוקף לממצאים עצמם.

ממצאי השאלונים מצביעים על היווצרותם של קשרים חברתיים בין התלמידים עם צרכים מיוחדים לבין חבריהם. התלמידים עם צרכים מיוחדים חשו כי במהלך ההתכתבות באתר נוצרה אינטראקציה חברתית בינם לבין החבר הווירטואלי, שבאה לידי ביטוי בהנאה מההתכתבות ומתחושה של אכפתיות מצד החבר. דיווחי רוב המורים לחינוך מיוחד מחזקים ממצאים אלה ומעידים אף על תרומתו של הפרויקט לטיפוח הכשרים החברתיים של תלמידיהם.

עוד עולה מממצאי השאלונים כי הפרויקט תרם לשיפור יכולת הכתיבה של תלמידים עם צרכים מיוחדים: בעקבות הפרויקט יותר קל להם לכתוב והם כותבים מכתבים ארוכים יותר. ממצאים אלה נתמכים הן על-ידי המורים לחינוך מיוחד הן על-ידי התלמידים עם צרכים מיוחדים עצמם.

ממצא נוסף קשור לפיתוח המודעות של התלמידים מהחינוך הרגיל כלפי אוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים. כשליש מהחונכים, תלמידי החינוך הרגיל, העידו כי למדו משהו חדש בעקבות הפרויקט על ילדים עם צרכים מיוחדים שלא ידעו קודם לכן: ילדים עם צרכים מיוחדים הם ילדים רגילים לכל דבר הן ברגשותיהם הן ביכולתם לצור קשרי חברות. זאת ועוד: תלמידי החינוך הרגיל העידו כי הם תרמו ונתרמו מהקשר עמם. הם למדו מהקשר החברי על צרכיהם המיוחדים, על קשייהם ועל ההתמודדות היומיומית של תלמידים עם צרכים מיוחדים עם מגבלותיהם. "הערך המוסף" של החונכים במהלך הפרויקט היה פיתוח תובנות לגבי עצמם ועתידם.

מממצאי השאלונים עולה כי כאשר יש קשיים בהתנהלות של הפרויקט מקורם בשני מרכיבים: קשיים טכניים בבתי-הספר בכל הקשור לזמינות מחשבים והפגישה בזולת כאשר החבר הווירטואלי אינו מתמיד ו/או אינו מופיע במפגש הסיום.

שביעות הרצון של כל המשתתפים בפרויקט מעידה על תחושה כללית בקרב המשתתפים בפרויקט שהם נתרמים ותורמים במהלכו של הפרויקט. התלמידים עם צרכים מיוחדים ומוריהם חשו כי הם הפיקו תועלת רבה מהפרויקט בכל הקשור להעשרת קשריהם החברתיים, כשריהם החברתיים ויכולת כתיבתם ואלו תלמידי החינוך הרגיל, חשו שמעבר לקשר שנוצר עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים "הערך המוסף" שהם קיבלו מהפרויקט היה פיתוח הבנה ורגישות כלפי אוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים וכלפי עצמם. לאור כל זאת ניתן לומר כי הקשר בין התלמידים עם צרכים מיוחדים ובין תלמידי החינוך הרגיל השיג את מטרותיו והעשיר את החניכים והחונכים שנטלו בו חלק.

[1] צבר בן יהושע, נ' (1990). המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה. תל-אביב: מסדה.