פערים בפערים: מבט אל מערכת החינוך הישראלית
מקור וקרדיט: אתר מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
מדיניות של העדפה מתקנת הצליחה לצמצם פערים במשאבים בין קבוצות חברתיות-כלכליות שונות בתוך זרמי החינוך, אך פחות הצליחה בהקטנת פערים בין הזרמים.
לעיתים נשמעת הטענה כי רמת הצעירים שלומדים הוראה נמוכה יותר מאשר בעבר ולכן מקצוע ההוראה פחות יוקרתי מאשר בעבר. ניתן לייחס זאת לשינויים חברתיים ותרבותיים שחלו בחברה הישראלית, יש המייחסים זאת לשכרם הנמוך יחסית של המורים בישראל. עפ"י ממצאי המחקר של נחום בלס ודמיטרי רומנוב שנערך בשנה האחרונה במרכז טאוב, שכר המורים אחיד בכל הארץ ואף מעט גבוה יותר ביישובים החלשים.איכות המורים עלתה בשנים האחרונות, לעומת שנות השמונים. (נתונים נכונים לשנת 2006). כ- 90 אחוזים מן המורים הצביעו על שביעות רצונם מן העבודה.
משנות השישים המוקדמות, צמצום פערים לימודיים וחברתיים בין שכבות חברתיות שונות היה יעד מרכזי של משרד החינוך. לצורך צמצום פערים אלה, הענקת תקציבים גדולים יותר לאזורים חלשים יותר, לצורך תוספת משאבים לימודיים ותוספת שעות הוראה ולמידה בכיתות קטנות יותר. כיום, המדיניות אינה תואמת עוד את צורכי מערכת החינוך, שכן החינוך החרדי והחינוך הערבי מתקרבים למחצית מן התלמידים.
בהקשר של השוואה בין מגזרים והעדפת האוכלוסיות החלשות המתבטאת בהקצאת כמות יותר גדולה של הוראה לאוכלוסיות החלשות ובגודל הכיתות, המרכיבים הנחשבים כמבטאים את איכות כוח האדם בהוראה כגון וותק המורים ורמת ההשכלה שלהם, אכן גבוהים יותר בבתי-ספר המשרתים אוכלוסיות מבוססות.
בהקשר של השוואת המגזרים וההעדפה של האוכלוסיות החלשות בהקצאת המשאבים, אמנם המורים האיכותיים יותר מבחינת וותק ורמת השכלה מלמדים בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מבוססות, אך במבט בינלאומי הפערים במאפייני המורים באוכלוסיות השונות מצטמצמים.
כיום בישראל ניכרת ההשפעה של מדיניות משרד החינוך אשר ממשיך לנקוט בהעדפה מתקנת כלפי קבוצות חלשות מבחינה חברתית–כלכלית.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya