פערים בין הצהרות למעשים במערכת החינוך בישראל
טל, ה' (2017). פערים בין הצהרות למעשים במערכת החינוך בישראל. גילוי דעת, 11, עמ' 61-43
מדוע יש פערים בין הצהרות למעשים במערכת החינוך?
מדוע נותרות לעתים ללא כיסוי הצהרות על דאגה לשוויון הזדמנויות, על מענה דיפרנציאלי לכל תלמיד ועל צמצום פערים מגדריים אל מול פרקטיקות רווחות של מיון תלמידים על פי קבוצות יכולת, מתן מענה אחיד לכל התלמידים ושעתוק המבנה החברתי?
לפי התאוריה המוסדית החדשה לפערים אלה יש תפקיד אדפטיבי, המאפשר את המשך תפקודה של מערכת החינוך: הדרך המיטבית שבה יכולים ארגוני חינוך להתמודד עם ציפיות רבות, חלקן סותרות, המופנות אליהם ממגוון שחקנים, היא להגיב בדרכים משתנות, מגוונות ולעתים גם הן סותרות. למרות כישלונן לכאורה במונחי יעילות, לדרכים אלה יש תוצאות טובות מבחינת ההתאמה לשדה וגיוס משאבים.
הנחת היסוד של התיאוריה המוסדית החדשה היא שמוסדות וארגונים נוטים לשמור על יציבות רבה, וכי הם עמידים במידה רבה בפני שינויים – והדבר יכול להסביר את מיעוטם של השינויים במבנה בתי הספר שנקבע עוד במאה ה-19, תקופה שבה התנאים והדרישות החברתיות, התרבותיות, המקצועיות והכלכליות היו שונים מאוד מאשר כיום.
לפי הגישה המוסדית החדשה יש מקום לבחון באופן ביקורתי גם שינויים לכאורה בשיח או בפרקטיקות, מכיוון שלעתים הם מעידים על שינוי של פרקטיקות ברמה הסימבולית ולא ברמה של ליבת העשייה הטכנית בשדה.
לקריאה נוספת
בין חדשנות לטרנספורמציה | על חדשנות, ארגונים צבאיים, ולקחים אפשריים למערכת החינוך