פעמון המבשר על מותה של ההרצאה: הטכנולוגיה ככרטיס הכניסה לחינוך המותאם אישית
DAPHNE KOLLER. " Death Knell for the Lecture: Technology as a Passport to Personalized Education", The New York Times.
דפני קולר (Daphne Koller) היא פרופסור במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד (Stanford Artificial Intelligence Laboratory) המלמדת את אחת משלוש הכיתות המקוונות של מדעי המחשב בסטנפורד, ומחברת המאמר "Death Knell for the Lecture: Technology as a Passport to Personalized Education", שפורסם לאחרונה ב- Science Times.
קולר טוענת כי הגישה לחינוך נותרה ללא שינוי מאז תקופת הרנסאנס: מבית הספר התיכון ועד למכללה, רוב ההוראה נעשית על ידי מנחה המרצה לכיתה מלאה תלמידים, שרק חלק מהם מקשיבים לדבריו.
כיצד אנחנו יכולים לשפר את הביצוע בחינוך ובאותו זמן לצמצם את העלויות?
המחברת טוענת שהטכנולוגיה עשויה להוות את הנתיב לחינוך מותאם אישית.
באוניברסיטת סטנפורד, פתחו לאחרונה שלושה קורסים מקוונים במדעי המחשב, תוך שימוש ברשת.
בארבעת השבועות הראשונים נרשמו 300,000 סטודנטים לקורסים הללו, שכללו גם מיליוני צפיות וידאו ומאות אלפים של משימות שהוגשו.
המחברת טוענת כי ניתן לראות שתוכן המוצג בוידאו מערב את הסטודנטים-שרבים מהם גדלו על You Tube –וקל למנחים לייצר תוכן מעין זה.
שנית, הצגת תוכן בקצרה, בנתחים קטנים, במקום הרצאות מונוליטיות שאורכן שעה, מתאימה יותר למשך הזמן שבו ניתן לקבל את תשומת לבם של הסטודנטים ומספקת את הגמישות להוראה המותאמת אישית לסטודנטים אינדיבידואלים. אלה שחסרה להם ההכנה יכולים לשבת זמן רב יותר כדי לקרוא את חומר הרקע מבלי להרגיש לא בנוח לגבי האופן שבו חבריהם לכיתה או המנחה עשויים לתפוס אותם. לעומת זאת, סטודנטים בעלי נטייה לנושא יכולים להתקדם במהירות, תוך הימנעות משעמום ומהינתקות. בקצרה, לכל אחד יש גישה להתנסות מותאמת אישית הדומה להדרכה אינדיבידואלית.
בנוסף, הקורסים בסטנפורד מספקים פורום שבו הסטודנטים יכולים לבחור שאלות ותשובות, מה שמאפשר לענות במהירות על השאלות החשובות ביותר. בעתיד יוכלו להתאים את טכנולוגיית הרשת כדי שתתמוך בפורמטים יותר אינטראקטיביים, כמו דיונים קבוצתיים בזמן אמת.
יש הטוענים שחינוך מקוון אינו יכול ללמד פתרון בעיות יצירתי או מיומנויות של חשיבה ביקורתית. אבל כדי להתאמן בפתרון בעיות, הסטודנט חייב ראשית לשלוט במושגים מסוימים. על ידי מתן פתרון יעיל מבחינת עלות עבור השלב הראשון הזה, אנחנו יכולים למקד את זמן הכיתה היקר בפעילויות אינטראקטיביות יותר של פתרון בעיות שישיגו הבנה מעמיקה יותר-ויטפחו יצירתיות.
ניתוח מ-2010 של מחקת החינוך, שהתבסס על 45 מחקרים, הראה שלמידה מקוונת אפקטיבית כמו למידה פנים-אל-פנים ושלמידה משולבת (blended learning) אפקטיבית יותר מכל אחת מהן.
על כן, החינוך המקוון יכול לשרת שתי מטרות.
עבור התלמידים שהינם ברי מזל ויש להם גישה למורים דגולים, הלמידה המשולבת יכולה לייצר תוצאות טובות באותה עלות או בעלות פחותה. ולגבי המיליונים בארה"ב ומחוצה לה שאין להם גישה לחינוך אישי טוב, למידה מקוונת יכולה לפתוח דלתות שאחרת היו נותרות סגורות.
בפראפרזה על אמירתו של נלסון מנדלה, באמצעות שימוש בטכנולוגיה בחינוך, אנחנו יכולים לשנות את העולם לכל החיים.
קישור למאמר המלא באנגלית בעיתון ניו יורק טיימס