פלנטולוגיה של מערכת השמש באמצעות טכנולוגיות חישה מרחוק

ניניו גרינברג, ע' (2017). פלנטולוגיה של מערכת השמש באמצעות טכנולוגיות חישה מרחוק. משרד המדע והטכנולוגיה, פרויקט חקר החלל בית ספר ויצו הדסים, עמ' 11-10

עדי ניניו גרינברג תרצה בכנס הבינלאומי השביעי בהכשרת מורים, שיתקיים ב-26-24 ביוני 2019 במכון מופ"ת בתל אביב

בשנת הלימודים תשע"ז השתתף תיכון ויצו הדסים בפרויקט חקר החלל לחטיבה עליונה, בהובלת סוכנות החלל הישראלית. נושא הפרויקט הוגדר כ"פלנטולוגיה של מערכת השמש הפנימית". (פלנטולוגיה – גיאולוגיה של כוכבי לכת).

התהליך נבנה כפי שנבנית משימת חקר חלל אמיתית; תחילה נבחרו נושאים לחקר, מהם נגזרו שאלות ומתוכן נגזרו ניסויים או מדידות אותם נדרשים לבצע כדי לענות על השאלות. לאחר בחירת הדרכים לחקר,  נבחרו כלי החישה המותקנים על גבי חלליות המשייטות במערכת השמש. כך, התהליך החל בהגדרת הנושאים המרכזיים ומתוכם נגזרו שאלות חקר מגוונות.

נושאי המחקר: מכתשי פגיעה, הרי געש, דיונות וקרח בכתבים, היוו חלק מפאזל מורכב שמטרתו להבין את תהליך היווצרות מערכת השמש לפני כ-4.5 מיליארד שנים.

לאחר הכרות עם התכנים החל תהליך הלימוד העצמי. התלמידים נחלקו לזוגות וכל זוג קיבל שאלת חקר. במהלך התקופה, התלמידים למדו את הנושא ואת שאלת החקר שלהם, תרגמו טקסטים מאנגלית לעברית, התמודדו עם חישובים, הבינו כיצד חלליות חשות מרחוק ואוספות את המידע כדי לענות על שאלות החקר ולא פחות חשוב, למדו ללמוד בצורה עצמאית.

בשלב השלישי, לאחר לימוד תאורטי והתנסות בהפעלת מכשירי מדידה ייעודיים, הגיע זמן ההתנסות. לשם כך, הוקמה סביבת מארס אנלוג, בשטח ייעודי בבית הספר. מטרת הסביבה הייתה ליצור 'מגרש משחקים' המפשר לדמות סביבה קרקעית חללית ובה לערוך את הניסויים. התלמידים הגדירו את הניסויים אותם רצו לבצע, תכננו את מהלכם ואת הציוד הנדרש. לפי הניסויים שתוכננו, נבחרו אמצעי המדידה והחישה אשר שימשו את התלמידים ביום הניסויים. במהלך יום הניסויים הגיע צוות חוקרות מהמעבדה לחישה מרחוק עם המכשירים שבחרנו. הצוות סייע לתלמידים להפעיל את המכשירים ולאסוף את המידע.

למאמר המלא

לקריאה נוספת

חדרי מילוט כסביבת למידה – החוליה החסרה

ללמוד להרגיש כמו מדען