פיתוח מקצועי של מורים בגישת משחק תפקידים וניתוח אירועים
מקור:
A case of conflict: thinking differently about teacher learning,
דרכים חדשות להכשיר מורים ותיקים כרכזי מחשבים ליישומי מחשב בביה"ס. אחת השיטות שנוסתה שם בהצלחה היא הדרכת מורים באמצעות למידה פעילה מבוססת אירועים (Scenario-Based Learning). נקודת המוצא של עורכי הניסוי היא שלמידה והוראה הם ביסודם תהליכים מורכבים למדי ומורי המורים חייבים לקחת זאת בחשבון בעת העברת הידע למורים ובעת תכנון ההתנסויות. על מורי המורים לנסות כמה שיותר את התנאים המורכבים השוררים בביה"ס ומשפיעים על התהליכים. כמענה לצורך זה מציעים המחברים לפתח את שיטת ההדרכה המבוססת על שילוב בין ניתוח-אירועים ׁScenario- Based Learning ובין משחק תפקידים. לדעת המחברים רק המחשה כזו יכולה להעביר את המורכבות של ההוראה בביה"ס בעידן הדיגיטאלי.
המאמר מדגים כיצד טכנולוגיות פשוטות יחסית יכולות לשמש תשתית מתאימה ליצירת הוראה באמצעות ניתוח אירועים. הסביבה המתוקשבת ודרכי ההוראה הנגזרות ממנה הם חלק מתפיסה מתקדמת של למידה מאותגרת בעיות (PBL) ההולכת ותופסת מקום חשוב יותר בהדרכת מורים בארה"ב, אוסטרליה וניו-זילנד. יישום התפיסה של חקר-מקרים בהוראה מאפשרת לשלב את הלומדים או הסטודנטים ברמות מעמיקות יותר של התפתחות מקצועית ומאפשרות רמה מעמיקה יותר של דיאלוג קריטי הנדרשים על מנת להצמיח מורים המסוגלים להתמודד טוב יותר עם אתגרי ביה"ס.
מאגר ההדרכה מבוסס חקר המקרים כולל כ- שמונה אירועים שונים הלקוחים מחיי ביה"ס ברמות מורכבות שונות. התסריטים והאירועים המוצגים בפני מורים הלומדים דורשים מהם להגיש הצעות כגון: הוטל עליך לבנות מעבדת מחשבים חדשה בביה"ס – הגש תכנית עבודה בנושא", הוטל עליך פרויקט חדש שנועד לאפשר גלישה חופשית באינטרנט לכל תלמידי ביה"ס " וכדומה.
בנוסף כולל מאגר ההדרכה פרופיל ביוגראפי מדומה של כ-30 בעלי תפקידים שונים בביה"ס כגון, מנהל ביה"ס, רכזים, נציגי ועד הורים וכדומה.
מסקנות המאמר הם ששיטת ההדרכה מבוססת ניתוח-אירועים ומשחק תפקידים תורמת רבות להתפתחות המקצועית של המורים ומעוררת אצלם עניין רב. עם זאת, ההצלחה של כל משחק תפקידים המעובר באוניברסיטה תלוייה במידה רבה ברמת התמיכה והמעורבות של מורי המורים המשמשים כמנחים, מתברר כי מורי המורים לא יכולים להיות פאסיביים בתהליך והם חייבים לנקוט עמדה פעילה כל הזמן, כלומר, לשמש מעין "יושבי ראש" של הישיבה המתנהלת בכיתות. מעורבות זו נדרשת על מנת לכוון את התהליך ולהקנות להדרכה אוריינטאציה ברורה. המחברים ממליצים על מודל הרפלקציה והנחייה הנקרא FUN ואשר גובש על ידי החוקר ההולנדי והמומחה להכשרת מורים קורטהאגן ((Korthagen, 2001). ביסודה השיטה הרפלקטיבית מבוססת על השלבים הבאים:
F = What were the fundamental points
U = What was most useful in this for you
N = What new approach or idea related to your work does this inspire you to do
לעיון נוסף והעמקה בנושא:
Teacher Knowledge, Cognitive Flexibility and Hypertext: Case-Based Learning and Teacher Education
IDEA Studio : Resources Case-Based Learning and Instruction
Designing Case-based Hypermedia Learning Environments for Problem
האם אפשר לקבל לינק למאמר המלא?שמות הכותבים אינם תואמים את הנושאים המופעים למטהתודהדנה