פורטפוליו מקוון: כלי הערכה לקורסים מתוקשבים

מקור:

E-portfolios: an assessment tool for online courses
British Journal of Educational Technology, Vol 35 No. 6

תפיסה בסיסית לגבי e-portfolio (להלן: תלקיט מקוון), היא שתלמידים יוכלו להוסיף ולהרחיב את התלקיט שלהם במהלך חייהם כלומדים ולמסור אותם בכל שלב להערכה לצורך ראיונות עבודה או לצורך תיעוד הישגים.

מאפיינים של תלקיט מקוון

א. תהליך איסוף וסינון הפריטים עבור התלקיט המקוון קל יותר כיוון שהמשתמשים יכולים לסדר ולארגן מחדש את תוכן התלקיט במהירות רבה ובקלות.

ב. הנחה בסיסית בלמידה באמצעות תלקיט היא שרפלקציה למשך הזמן מגבירה את יכולת הלומד להבין ולתת משמעות לניסיונו המעשי.

ג. תהליך ההשלכה, שבו סטודנטים משווים בין הרפלקציות, הסטנדרטים והאינדיקטורים של ביצועיהם, מועיל במיוחד ובאופן טבעי לגבי תלקיט מקוון, כיוון שיש בו את הפוטנציאל להיות "תלקיט מקושר" – "connected portfolio" (Barrett, 2003) המציע אפשרות לתהליך אינטראקטיבי שבו הסטודנטים יכולים לפתח תלקיטים מקוונים יחד עם מוריהם או עם סטודנטים אחרים.

ד. התלקיט המקוון משמש כפלטפורמת מולטימדיה לאפשרויות פרזנטציה מגוונות (וידאו, גרפיקה ועוד).

במונחי הערכה התלקיט המקוון מספק לסטודנטים אפשרויות אותנטיות, רפלקטיביות, אינטראקטיביות ואינדיבידואליות, אשר לכולן יתרונות על פני בחינות או הערכה באמצעות מחשב. (Chang, 2001)

סטנדרטים ותלקיטים מקוונים

כדי להפיק את מירב הפוטנציאל מתלקיט מקוון, עליו להתאים ליכולת הניתוח של סטנדרטים לגבי פורמט המסמך, נגישותו, פורמט המידע, אימות (למשל תעודות ורישוי) ועוד.
 ארגון ה-IMS Global Learning Consortium הוא המפתח העיקרי של ההוראות הטכניות עבור תלקיטים מקוונים, כדוגמת LIP שחלק מהאלמנטים שבו יוכרו כסטנדרטים בתלקיטים מקוונים עתידיים.

שימוש בתלקיט מקוון עם עצמי-למידה להערכת סיום קורס (ECA=End Course Assessment)

המאמר מציג תוצאות של יישום קורס חדשני באוניברסיטה הפתוחה בשם Learning in the Connected Economy (LCE). ייחודו של הקורס הוא בכך שכולו נכתב באמצעות עצמי למידה, לרבות התלקיט המקוון שמהווה את ההערכה הסופית בקורס.

המחברים רואים את גישת הלימוד שבה עצמי-למידה מהווים את המסגרת הפדגוגית כגישה הוליסטית.
עצמי הלמידה בקורס LCE עומדים בפני עצמם ולא ביחס אחד לשני. תוכן הקורס, הגישה הפדגוגית, והדגש על בחירת הלומד מוכתבים על ידי השימוש בתלקיט המקוון כשיטת ההערכה העיקרית.

מהלך הקורס ובחינת התוצאות:

הקורס כלל מעל 100 עצמי למידה, ועל 41 תלמידיו היה לבחור שתי משימות מתוך 4 יחידות לימוד. (8 משימות בסך הכל). כמו כן היה עליהם לנתח במילים ולהסביר מדוע בחירתם במשימות אלו תומכת בעיקרון המרכזי של הקורס: "הגברת הקישוריות מביאה לשינויים משמעותיים בכל ההיבטים של למידה". כיוון שקישוריות (connectivity) היתה המושג המרכזי בקורס ונידונה בכל יחידות הלימוד, נדרשו הסטודנטים לשתף פעולה דרך פעילויות מקוונות לפחות בשני מקרים.

רוב עצמי הלמידה כללו 3 אלמנטים:

1. סקירת הנושא, תוך הדגשת סוגיות הליבה, בעיות או רעיונות.
2. קישורים, שנבחרו בקפידה, למקורות נוספים לצורך קריאה נוספת (אתרי אינטרנט, מאמרי עיתונות וכיו"ב)
3. פעילות אחת או שתיים, אינדיבידואלית וקבוצתית, המדגימות את החוויה הפדגוגית הנדרשת בקורס.

הערכת האפקטיביות של התלקיט המקוון נעשתה במס' דרכים:

א. ראיונות טלפוניים עם בוגרי הקורס.
ב. מילוי שאלון באינטרנט במהלך הקורס.
ג. ניתוח סטטיסטיקות של בחירת עצמי הלמידה.
ד. קריאת התלקיטים המקוונים וניתוחם.
ה. ניתוח הודעות בפורום הקורס.
ו. בחינת משוב מנחי הקורס.

דיון

שלוש סוגיות עיקריות עלו מן הממצאים:

1. בחירה כאסטרטגיית הוראה

מתוך התגובות עלה שכמות הבחירה שניתנה בקורס דרשה לומד שהוא יחסית מורכב, בעל ביטחון ויכולת ניווט עצמיים על מנת להפיק תועלת אמיתית מהאסטרטגיה זו. אפשרות הבחירה העניקה לסטודנטים אלו גמישות גדולה בזמן לימוד הקורס בהתאם לעיסוקיהם האחרים. השימוש בעצמי-למידה שבדרך כלל נמשך 3-5 שעות עבודה הקל על הלמידה בשיעורי ערב קצרים.

עם זאת, ממשובי הסטודנטים עולה כי מעצבי הקורס נדרשים להיות הרבה יותר ברורים לגבי הוראות הבחירה.

2. תלקיט מקוון כגורם מאחד בקורס

שני שליש ממשובי הסטודנטים ציינו לשבח את ההשפעה המאחדת שיש לתלקיט המקוון. יחד עם זאת, היו טענות על העבודה הרבה שנדרשה והמתח שהיה כרוך בבחירת הפעילויות.

3. הלומד במרכז

במהלך תכנון הקורס, ובייחוד בהערכת זמני הלמידה האפשריים עם עצמי למידה, המחברים היו מודעים לכך, שבתלוי ברמת העניין של הסטודנט, הזמן הנדרש למשימה עשוי להיות בטווח של שעה אחת עד 10 שעות – כדי להעמיק בקישורים, מקורות מחקר נוספים ולהכנת המטלה הסופית. האסטרטגיה של בחירת הלומד, ובייחוד הבחירה באיזה עצמי למידה להתרכז ואיך לחלק את הזמן ביניהם, מהווים חלק מרכזי בגישה של מכוונות כלפי הלומד שהיתה נהוגה לאורך כל הקורס.
הרציונל הפדגוגי לכך הוא שבעידן של התפוצצות מידע יש צורך להעריך מידע במהירות, בייחוד מידע מקוון; יש צורך להפנים גישה לא-לינארית בקריאה וחיפוש חומרים; יש צורך לזהות מידע רלוונטי לדרישות ולסננו בהתאם להקשר המתאים.
מיומנויות אלה דורשות אימון והדרכה, ואכן ב- 50% מהתלקיטים הוכח שבמהלך העבודה נדרשו הסטודנטים ללמוד ולהתנסות בהן.
בכך למעשה התלקיט תומך בחיזוק עצמאותם של הסטודנטים (" they need hand-holding to become hands free")

מסקנות

• השימוש בבחירה בלימוד הקורס ובהכנת התלקיט המקוון, זקוק לחיזוק בעתיד על ידי יתר בהירות במתן הנחיות וההוראות שניתנים על ידי המנחים.
• הגמישות הרבה מוערכת לטובה אצל הסטודנטים, למרות שחלקם זקוקים להדרכה בסיסית יותר.
• איכות התוצרים בתלקיטים של לפחות כמחצית מהסטודנטים היתה גבוהה ומצדיקה לדעת המחברים את המבנה החדשני של הקורס המתואר.
• כמו כן, באמצעות אפשרות הבחירה של התלמידים, התאפשרה גם הערכה גמישה יותר שרלוונטית הן לסטודנטים המגיעים ממוסדות חינוך והן לאלה המגיעים מחברות מסחריות.
• יש להתאים את כל עצמי הלמידה לתלקיט (בקורס המתואר רק חלק הותאמו והמחברים הודו בטעותם). תלקיט מקוון מורכב מחלקי עבודה נפרדים המשקפים את המבנה של עצמי הלמידה, בייחוד את אלה המבוססים על פעילות, ולכן יש לנצלו ככלי הערכה בקורסים מבוססי עצמי-למידה.
• התלקיט המקוון יכול להוות מסמך קורות-חיים שיכול להתפתח באופן אינסופי, וכשיטת הערכה הוא מקנה עצמאות ומיומנויות למידה כיצד ללמוד ("learning-to-learn skills") – אלה מרכיבים הכרחיים ללמידה מתמשכת לאורך חיים.

ביבליוגרפיה

Barrett, H C (2003) Electronic portfolios In Kovalchick, A and Dawson, K (Eds.) Educational Technology: An Encyclopedia. Santa Barbara: ABC-CLIO.

Bolander K (2000) Student Centred Learning Report for the Teaching and Learning Service. Available at: http://www.gla.ac.uk/services/tls/ProjectReports/whole/index.html

Cambridge B and Cambridge D (2003) The Future of Electronic Portfolio Technology: Supporting what we know about learning ePortfolio 2003, Poitiers, France Available at: http://www.eife-l.org/portfolio

Chang, C. (2001). A study on the evaluation and effectivness analysis of web-based learning portfolio. BJET, 32, 4 419-433.

Ittelson, J C (2001) Building an e-dentity for each student, Educause Quarterly, No 4

Rehak D and Mason R (2003) Keeping the learning in learning objects In Littlejohn A (ed) Reusing Educational Resources for Networked Learning, Kogan Page, London

Weller M, Pegler C and Mason R (2003) Working with learning objects – some pedagogical suggestions, ALT-C, Sheffield, Sept
http://iet.open.ac.uk/pp/c.a.pegler/ukeu/altc.doc