פדגוגיה נרטיבית בחינוך למנהיגות: סיפורי מסוגלות מנהיגותית, זהות עצמית ופיתוח מנהיגות

Armstrong, J. P., & McCain, K. D. (2021). Narrative Pedagogy for Leadership Education: Stories of Leadership Efficacy, Self‐Identity, and Leadership Development. Journal of Leadership Studies, 14(4), 60-70

עיקרי הדברים:

• פדגוגיה נרטיבית מבוססת על התפיסה הרואה בנרטיב ערוץ לארגון ההבנה, הלמידה והפעולה האנושית
• פדגוגיה זו מזמינה סטודנטים לשתף בחוויות חיים. דרך תהליך של ניתוח פרשני הם מעניקים משמעות לחוויות אלה, יוצרים ידע, בוחנים ומתמירים אותו
• בתהליך מתמשך של חזרה אל חוויות עבר והרהור במשמעותן מתקיים תהליך של הבניית זהות
• יישום פדגוגיה זו בקורסי מנהיגות מסייע לבוגרים צעירים לברר את תפיסותיהם ולפתח זהות מנהיגותית
• למנהיגים אשר מכירים את עצמם (באמצעות חקירה של ערכיהם וזהותם) יש בסיס איתן להחלטות ופעולות
• מומלץ ליישם את גישת הפדגוגיה הנרטיבית כאמצעי לפיתוח זהות מנהיגותית

המאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא פדגוגיה נרטיבית

פדגוגיה נרטיבית היא גישה לחשיבה על הוראה ולמידה המתפתחת מתוך חוויות חיים של סטודנטים ומורים. גישה זו מבוססת על התפיסה הרואה בנרטיב ערוץ לארגון ההבנה, הלמידה והפעולה האנושית. פדגוגיה זו מזמינה סטודנטים לשתף בחוויות חיים, ודרך תהליך של ניתוח פרשני הם מעניקים משמעות לחוויות אלה, יוצרים ידע, בוחנים ומתמירים אותו (Diekelmann, 2001; Ironside, 2001; Kawashima, 2005).

בדרך כלל אנשים בוחרים את אירועי החיים החשובים או המשמעותיים ביותר כדי לפתחם לנרטיבים. תשתית הנרטיב הן לא העובדות המוצגות בסיפור אלא המשמעויות שמאחורי הסיפורים וההתנהגויות (Koenig Kellas, 2005; Stone, 2004).

השימוש בנרטיבים אישיים עשוי להיות כלי פדגוגי בעל ערך לפיתוח זהות של מנהיגות בקרב צעירים. ואכן, במחקר שערכו אלברט וואדלה (Albert & Vadla, 2009) נמצא כי בקורס מנהיגות שהיה בנוי סביב הבנייה של נרטיבים אישיים הסטודנטים עברו חוויית למידה טרנספורמטיבית. ספציפית, הסטודנטים העידו על כך שכלי זה אפשר להם יותר בהירות, אותנטיות וביטחון בקול המנהיגותי שלהם.

הבניית זהות ונרטיב

הענקת משמעות דרך נרטיבים הוא תהליך של עבודה פנימית לקראת הבנה של ההתנסויות האישיות. היא מתרחשת גם דרך התוכן של המסופר וגם דרך התהליך של יצירת הנרטיב עצמו (Koenig Kellas, 2005). הבנייה נרטיבית מסייעת לאינדיבידואלים לארגן אירועים והתנסויות בחייהם (שרבים מהם מורכבים, נטולי סדר או מבלבלים) לכדי סיפור מובנה שדרכו הם יכולים להבין את חייהם ואת מערכות היחסים שלהם (Koenig Kellas, 2008).

התהליך של בחינת זהויות מתרחשת לרוב בראשית הבגרות. זהו שלב משמעותי בפיתוח הזהות האישית (McAdams, 1993), שבו צעירים בוחנים אפשרויות שונות של חייהם בטרם יעשו בחירות שיהוו בסיס לחייהם הבוגרים (Arnett, 2000, 2004). הם לומדים על עצמם - מי הם ואלו ערכים חשובים להם. תחום אחד של בדיקה הוא לימודים בהשכלה הגבוהה. החוויות החברתיות והאינטלקטואליות כמו גם החוויה של עצמאות הן חלק מתהליך ההתבגרות שעוברים צעירים. תקופת הלימודים בהשכלה הגבוהה מובילה לחשיפה למגוון תפיסות עולם, ובמהלך חשיפה זו סטודנטים לעיתים קרובות מוצאים עצמם בוחנים ומאתגרים את תפיסות העולם שלאורן חונכו (Arnett, 2000). תקופה זו של ראשית הבגרות המתהווה היא משמעותית להבנייה של תפיסות עולם בהקשר של מנהיגות.

פדגוגיה נרטיבית בחינוך למנהיגות

חוויות עבר הן קריטיות לפיתוח ולהבנה של הזהות העצמית של המנהיג (Brun­gardt, 1996; Komives, Longerbeam et al., 2006; Lord & Hall, 2005). בתהליך מתמשך של חזרה אל חוויות אלה והרהור במשמעותן מתקיים תהליך של הבניית זהות. הבניית זהות היא היכולת הפנימית של האינדיבידואל להגדיר את האמונות, הערכים והקשרים החברתיים שלו (Baxter Magolda, 2001). לפיכך, לשימוש בפדגוגיה נרטיבית בקורסי מנהיגות עשוי להיות תפקיד מפתח בפיתוח זהות מנהיגותית.

כמו כן, סיפור סיפורים הוא כלי תקשורת הכרחי עבור מנהיגים. סיפורים של הבניית זהות – נרטיבים שמסייעים לאינדיבידואלים להרהר בשאלות – מי אני, מהיכן אני בא ולאן מועדות פני – מהווים כלי חשוב ביותר עבור המנהיג (Gardner, 1990). מנהיג עשוי להשתמש בכוחו של סיפור כדי לחבר אנשים למה שחשוב לו כמו גם לסייע להם להבין את עולמם (Simmons, 2019).

באמצעות שימוש במסגרות נרטיביות בקורסי מנהיגות בהשכלה הגבוהה ניתן לסייע לבוגרים צעירים להבין את זהותם כמנהיגים. הסטודנטים נזכרים ומספרים את סיפורי חייהם ואלה מעלים שאלות משמעותיות מאוד של מטרה, כיוון ומשמעות.

המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של קורס מנהיגות בגישה הנרטיבית על הלמידה של הסטודנטים, זהותם והתפתחותם כמנהיגים. ספציפית, המחקר ביקש לענות על השאלה - כיצד סיפור סיפורים משפיע על הלמידה, על הבניית הזהות ועל ההתפתחות האישית והמקצועית כמנהיג?

הקורס הוצע לסטודנטים כקורס בחירה. בקורס זה נדרשו הסטודנטים להרהר ברגעי חיים משמעותיים להם, מתוך התפיסה שחוויות של שינוי בתקופה של ראשית הבגרות היא קריטית לפיתוח זהות של מנהיגות בקרב צעירים (Luthans & Avolio, 2003).  

במחקר השתתפו 13 סטודנטים לשעבר שלמדו בקורס בין השנים 2020-2015. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיון אשר הונחה על ידי שני נושאים מרכזיים:

1. החוויה הכללית בקורס, כגון סיטואציות משמעותיות (למשל, נקודות שיא ושפל ונקודות זמן שבהן התרחש שינוי).
2. רפלקציות כלליות על למידה, משמעויות של זהות ויישומים של הפדגוגיה הנרטיבית מאז סיום הקורס.

ממצאים ודיון

למידה של הפוטנציאל הטמון בסיפור סיפורים. המשתתפים העידו על כך שהם למדו את האיכויות והיכולות הקשורות בסיפור סיפורים ואשר מובילות ליכולת להתפתח בעתיד. ספציפית, הם הצביעו על היכולת לאזור אומץ ולהיות פגיעים בעת שהם מהרהרים באירועי עבר, לעשות רפלקציה על אירועים ולהעריך הקשבה לסיפורים של אחרים.

תחושת מסוגלות וניסוח מחדש של הסיפור כתומכים בהבניית הזהות. דרך התהליך של יצירת הסיפור יש למספר יכולת להבנות מחדש את הנרטיב ולנסחו מחדש (למשל, מפרשנות שלילית לחיובית). הסטודנטים למדו להתבונן ולהרהר ברגעים משמעותיים בחייהם, דבר שאפשר לתחושת המסוגלות העצמית שלהם לצמוח. ההרהור ברגעי מפתח אפשר לסטודנטים להיות יותר פתוחים בשיתופים שלהם וכן תמך בתחושת הערך העצמי שלהם.

השלכות על חייהם האישיים והמקצועיים של הסטודנטים. המשתתפים העידו שהם משתמשים בסיפורים בחייהם האישיים והמקצועיים. הסיפורים מסייעים להם לתקשר מסר בצורה רגשית ולהשפיע על אחרים. כמו כן, הם העידו על רצון להעביר הלאה את המיומנויות שרכשו בקורס דרך חונכות והדרכה של אחרים. נראה שהקורס ביסס בקרב המשתתפים אמונה בנרטיב ככלי טרנספורמטיבי, שאותו רצו לחלוק עם אחרים בחייהם האישיים והמקצועיים. כמו כן, היבטים של מנהיגות אותנטית (כמו אמפטיה, הקשבה ומודעות עצמית) היו נוכחים בדבריהם של המשתתפים.

הממצאים תומכים בחשיבותה של פדגוגיה נרטיבית לפיתוח מנהיגות. ממצאי המחקר מצביעים על כך שלשימוש בפדגוגיה נרטיבית יש השפעה חיובית ומשמעותית על חיי הסטודנטים וצמיחתם כמנהיגים.

בהינתן סביבה בטוחה שמאפשרת למשתתפים להיות פגיעים, מנהיגים לעתיד יכולים לעסוק בגילוי עצמי ופיתוח זהות.

למנהיגים אשר מכירים את עצמם (באמצעות חקירה של רגשותיהם, ערכיהם וזהותם) יש בסיס איתן להחלטות ופעולות. כמו כן, הם עשויים לעשות שימוש בנרטיב ככלי מנהיגותי, למשל, בניסוח מחדש של נרטיבים או בשימוש בסיפורים כדי להעביר מסרים באופן אותנטי ולהשפיע על אחרים (O’Malley & Cebula, 2015).

מגבלות המחקר

1. המחקר הנוכחי בדק קורס ספציפי של מנהיגות שעשה שימוש בפדגוגיה נרטיבית. לפיכך, יש קושי להכליל את הממצאים לקורסים אחרים מסוג זה.
2. תגובותיהם של הסטודנטים עלולים לכלול הטיות אינהרנטיות שכן כולם היו סטודנטים שבחרו להשתתף בקורס זה, שהיה קורס בחירה.
3. כמו כן, החוקרים עצמם הם אלה שלימדו בקורס ועובדה זו עלולה ליצור הטיה בקידוד וניתוח הנתונים.

סיכום

העולם זקוק למנהיגות אותנטית ואפקטיבית. פדגוגיה נרטיבית מהווה אמצעי להעמקת הקשר של המנהיג עם עצמו ועם אנשיו. יישום פדגוגיה נרטיבית מסייע לסטודנטים לתת משמעות לחוויותיהם ולפתח זהות מנהיגותית.

ביבליוגרפיה

Albert, J. F., & Vadla, K. (2009). Authentic leadership development in the classroom: A narrative approach. Journal of Leadership Educa­tion, 8(1), 72–92

Arnett, J. J. (2000). Emerging adulthood: A theory of development from late teens through the twenties. American Psychologist, 55(5), 469–480

Arnett, J. J. (2004). Emerging adulthood: The winding road from the late teens through the twenties. New York, NY: Oxford Press

Baxter Magolda, M. (2001). Making their own way: Narratives for transforming higher education to promote self-development. Sterling, VA: Stylus

Brungardt, C. (1996). The making of leaders: A review of the research in leadership development and education. Journal of Leadership Studies, 3(3), 81–95

Diekelmann, N. L. (2001). Narrative pedagogy: Heiddeggerian her­meneutical analysis of lived experiences of students, teachers, and clinicians. Advances in Nursing Sciences, 23(3), 53–71

Gardner, J. W. (1990). On leadership. New York, NY: Free Press

Ironside, P. M. (2001). Creating a research base for nursing educa­tion: An interpretive review of conventional, critical, feminist, post­modern, and phenomenological pedagogies. Advances in Nursing Science, 23(3), 72–87

Kawashima, A. (2005). The implementation of narrative pedagogy into nursing education in Japan. Nursing Education Perspectives, 26, 168–171

Koenig Kellas, J. (2005). Family ties: Communicating identity through jointly told family stories. Communication Monographs, 72, 365–389

Koenig Kellas, J. (2008). Narrative theories: Making sense of inter­personal communication. In L. A. Baxter, & D. O. Braithwaite (Eds.), Engaging theories in interpersonal communication (pp. 241– 255). Thousand Oaks, CA: Sage

Komives, S. R., Longerbeam, S. D., Owen, J. E., Mainella, F. C., & Osteen, L. (2006). A leadership identity development model: Applications from a grounded theory. Journal of College Student Development, 47(4), 401–418

Lord, R. G., & Hall, R. J. (2005). Identity, deep structure and the development of leadership skill. The Leadership Quarterly, 16, 591–615

Luthans, F., & Avolio, B. J. (2003). Authentic leadership: A positive developmental approach. In K. S. Cameron, J. E. Dutton, & R. E. Quinn (Eds.), Positive organizational scholarship (pp. 241–261). San Francisco, CA: Barrett-Koehler

McAdams, D. P. (1993). Stories we live by: Personal myths and the making of the self. New York, NY: Guilford

O’Malley, E., & Cebula, A. (2015). Your leadership edge: Lead any­time, anywhere. Wichita, KS: KLC Press

Simmons, A. (2019). The story factor: Inspiration, influence, and persuasion through the art of storytelling. New York, NY: Hachette Book Group

Stone, E. (2004). Black sheep and kissing cousins: How our fam­ily stories shape us. New York, NY: Routledge