על ההורה "הטוב" ועל ההורה "האחר": "האחרה" (Othering) והדרה בשיח מומחים לקשיי למידה
מאמר זה מבקש לחשוף את הדרכים הטקסטואליות של הבנייתם וייצורם של שני ייצוגים של הורוּת במסגרת שיח של מומחים לקשיי למידה אצל ילדים בישראל בהקשר היסטורי: "הורוּת לילדים לקויי למידה" מזה, ו"הורוּת לילדים טעוני טיפוח" מזה.
שאלות המחקר המרכזיות הן: אילו ייצוגים טקסטואליים של הורוּת הובנו במסגרת שיחים אלו, אילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מאפיינים של מעמד, תרבות, מוצא והשכלה, ואילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מסרים נורמטיביים סמויים וגלויים של אשמה, אחריות וסוכנות (agency). כמושא לניתוח נאסף קורפוס טקסטואלי עשיר מתוך הספרות המחקרית והמקצועית של מומחים ישראלים לקשיי למידה, שנכתבה בין שנות השישים של המאה העשרים ועד סוף שנות השמונים.
באמצעות טכניקות של ניתוח שיח היסטורי נחשפו תהליכי ההבניה ההדדיים והמנוגדים של הורים לילדים לקויי למידה (שהוצגו כ"נורמטיביים") מזה, ושל תמונת התשליל שלהם, הורים לילדים טעוני טיפוח (שהוצגו כ"אחרים" וכ"בעייתיים") מזה. נמצא כי ההורים "הנורמטיביים" זוהו באופן סטריאוטיפי עם אוכלוסייה משכילה, מערבית וחזקה מבחינה מעמדית, ואילו ההורים ה"בעייתיים" זוהו באופן סטריאוטיפי עם אוכלוסייה ממעמד נמוך, בעלי השכלה נמוכה וממוצא מזרחי. עוד נמצא, כי בעוד שההורים הנורמטיביים זוהו כשותפים מרכזיים ואקטיביים של המומחים בטיפול ובהוראה של ילדם ה"בעייתי", זוהו ההורים "האחרים" כגורמים מעכבי טיפול, ואף כאשמים במידה רבה בבעיותיהם של ילדיהם. במאמר מושם דגש גם על הארת האסטרטגיות הרטוריות המגוונות באמצעותן יוצרו הדדית שני טיפוסי ההורים.
בסיכום מושמים הטקסטים המנותחים בהקשר החברתי וההיסטורי של זמן ניסוחם: ה"האחרה" הפסיכו-תרבותית (Othering) המגולמת בטקסטים על-ידי הורים המזוהים עם מעמד נמוך, השכלה נמוכה ומוצא מזרחי, מבוארת על רקע המבנה האתנו-מעמדי ההיררכי בישראל בהקשר ההיסטורי הנידון.
אשמח לכל תגובה/שאלה/הארה/הערה.