על דמוקרטיה ועל חינוך לחשיבה ביקורתית
אנו מוצפים במסרים אין קץ שלמדנו לקבל כמובנים מעליהם ומפסיקים לשאול מה אמיתי, מה באמת מסתתר מאחורי המסרים האלה. חונכנו להפסיק לשאול.
בכדי לעורר מחדש את הזכות לשאול ולתת לשואלים כלים להערכת התשובות, חשוב לפתח אצל ילדים (ומבוגרים) מיומנויות של חשיבה ביקורתית.
חשיבה ביקורתית איננה חשיבה של הטלת ספק או חשד למרמה. חשיבה ביקורתית, לטענת מאמר זה, היא היכולת לבחור את המתאים לי ביותר (או הכי פחות גרוע) מבין אלטרנטיבות אפשריות.
הפעלת חשיבה ביקורתית במערכת בחירות, איננה קוראת לחוסר אמון במפלגה זו או אחרת, אלא בחינה מדוקדקת של המצעים השונים מול האמונות והצרכים של כל בוחר ובוחר.
הפעלת חשיבה ביקורתית בחינוך הילדים קוראת (ברוח דומה), לבחון שיטות חינוך שונות והתאמתן לאמונתי כהורה, כאדם. חשיבה ביקורתית בעניין זה תאפשר לנו לבחון לעומק את מה שמוכרים לנו ׳מומחים׳ טלוויזיוניים לחינוך תוך הערכת ההשלכות של חינוך כזה על צמיחתם של ילדינו להיות האדם שהיינו רוצים שיגדלו להיות.
למאמרון המלא של פרופסור חנן יניב
ראו גם: