עד כמה גישות שונות לחונכות משפיעות על התפתחות של מורים מתחילים בשנות ההוראה הראשונות

Richter, D., et al., (2013). How different mentoring approaches affect beginning teachers' development in the 1st years of practice, Teaching and Teacher Education, 36, 166-177.

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, חונכות, מורים מתחילים

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המחקר בוחן את השיעור שבו איכות החונכות ותדירותה במהלך השנים הראשונות להוראה משפיעות על היכולות המקצועיות והרווחה של המורה המתחיל (Hudson, 2013). החוקרים בדקו אם חונכות באוריינטציה קונסטרוקטיביסטית ובאוריינטציה טרנסמיסיבית בשנות העבודה הראשונות מספקות למורים נקודת התחלה בעלת הזדמנויות הולמות לרכוש את מה שנדרש כדי להצליח בהוראה בכיתה.

הניתוח מבוסס על מדגם של כ-700 מורים מתחילים למתמטיקה שהשתתפו במחקר לאורך שנה, הוא נערך בגרמניה שעל פי דגם ההכשרה והכניסה להוראה הקיים בה מורים מתחילים מתנסים בבית הספר ובמקביל לומדים במוסד להכשרת מורים. הם מלמדים בבית ספר בהדרכת מורה מאמן, צופים במורים אחרים ומלמדים. בנוסף הם עובדים עם חונך המלמד לרוב אותן מקצועות, שהוא מורה בכיר. החונכים אינם מעורבים בהערכה ובמתן ציונים למתמחים אלה. החונכים אינם מקבלים הכשרה לתפקיד זה.

על המחקר - המשתתפים במחקר היו שתי קבוצות של מורים מתחילים: קבוצה אחת נבדקה בראשית ובסיום שנת ההתמחות/הלמידה הראשונה וקבוצה שניה – בשנה השנייה. המשתתפים מלאו שאלון בתחילת השנה ובסופה, בו דירגו היגדים המתארים אינטראקציות חונך-מונחה (ר' להלן ) בסולם של 1(לא מסכים בהחלט) - 6(מסכים בהחלט). החוקרים לא בדקו את תכני האינטראקציות.
א) חונכות באוריינטציה קונסטרוקטיביסטית נמדדה ע"י פריטי השאלון הבאים: החונך שלי: (1) מסייע לי להשתפר באורח עצמאי, (2) תומך בי בניסוי של שיטות הוראה שונות,( 3) נותן לי הזדמנויות להביא את המסקנות שלי,( 4) מעלה רעיונות המקדמים רפלקציה-אישית.

ב)חונכות באוריינטציה טרנסמיסיבית נמדדה ע"י פריטי השאלון הבאים: החונך שלי: (5) אומר (tells) לי במה אני צריך להשתפר, 6) הוא בעל רעיונות ספציפיים על הדרך שבה אני צריך ללמד את תוכני השיעור, 7) אומר לי כיצד אני צריך ללמד אחרת בשיעורים.

מה נמצא במחקר?

א) שתי גישות - הממצאים משקפים שתי גישות שונות לחונכות: א) קונסטרוקטיביסטית ו-ב) טרנסמיסיבית שנבחנו במונחים של השפעתן על מסוגלות מורה, התלהבות מההוראה, אמונות על למידה, שחיקה רגשית ושביעות רצון מהעיסוק בהוראה. אלה שתי גישות שונות שאין ביניהן קשר והן אינן נמצאות בשני קצוות של רצף. לכל אחת מהגישות הנחות תיאורטיות שונות על אופיו של תהליך למידה.
רוב המורים המתחילים שבמדגם התנסו בחונכות בגישה הראשונה שנתנה להם הזדמנות לרפלקציה, ניסוי וקבלת החלטות אוטונומית. חונכים רבים יצרו סביבת למידה שתמכה בלמידה ובהתפתחות אישית. זהו ממצא מפתיע שכן החונכים לא קבלו הכשרה פורמלית לתפקיד זה וחרף זאת נקטו באסטרטגיות חונכות מסייעות ומצמיחות.

ב) גישות החונכות והתפתחות מורים מתחילים – יש במחקר עדויות שמתחילים בגישה הקונסטרוקטיביסטית הגיעו בסוף השנה הראשונה לרמות גבוהות יותר בכל המשתנים הנ"ל, להוציא שחיקה רגשית שנמצאה נמוכה, זאת בהשוואה לאחרים. בגישת חונכות זו, המבוססת על חקר משותף ורפלקציה ביקורתית, יש תועלת למורים המתחילים במונחים של הנעה ורווחה (Wang & Odell, 2002,Hudson, 2004). חונכים בגישה הטרנסמיסיבית לא השפיעו על חיזוק ההיבטים של רפלקציה, התלהבות מההוראה וכו'. נראה שב גישה זו שבה חונכים מוסרים למונחים רעיונות על הוראה אין ביסוס של כישורים ורווחה. נקיטה בגישות חונכות שונות יכולה להשפיע בצורה שונה על התפתחות מורים.

ג) תדירות קשר חונך-מונחה - לא נמצא קשר מובהק בין תדירות המפגשים בין החונך לבין המונחה לבין איכות החונכות. ייתכן שדווקא במקרה של חונכות קונסטרוקטיביסטית המונחים מתפתחים כך שהם זקוקים לפחות אינטראקציות תכופות עם החונכים. גם התוצרים האחרים שנבדקו לא הושפעו מהיבט התדירות.

ד) מבחינה פרקטית ניתן לומר שהממצאים מראים שיש לבחור מורים חונכים בצורה מושכלת ולתת להם הכשרה על גישות ודרכים של חונכות המפתחת ומצמיחה מורים מתחילים. ייתכן, על פי מחקר זה, שחונכים המאפשרים למונחים הזדמנויות להתנסות ותומכים בהם רק כאשר החונכים זקוקים להם עשויים להתאים יותר מחונכים העובדים בהדרכה צמודה.

ביבליוגרפיה

Hudson, P. (2004). Specific mentoring: A theory and model for developing primary science teachers practices, European Journal of Teacher Education, 27(2), 139-146.
Hudson, P. (2013). Mentoring as a professional development: 'Growth for both' mentor and mentee, Professional Development in Education
Wang, J., & Odell, S. (2002). Mentored learning to teach according to standards-based reform, Review of Educational Research, 72(3), 481-546.