עדויות חדשות ומפתיעות אודות אובדן למידה בחופשת הקיץ

Kuhfeld, M. (2019). Surprising new evidence on summer learning loss. Phi Delta Kappan, 101(1), 25-29

‏

עיקרי הדברים:

• מורים וקובעי מדיניות נוטים להניח שבמהלך חופשת הקיץ תלמידים מאבדים ידע שרכשו במהלך שנת הלימודים
• אובדן למידה בקיץ הוא נפוץ ומשמעותי, אבל אין זוהי תופעה גורפת
• למעמד סוציו-אקונומי השפעה קטנה מאד על איבוד הידע
• ירידה בהישגים בין האביב לסתיו בולטת במיוחד בקרב תלמידים שבמהלך השנה הראו את ההתקדמות הגדולה ביותר
• חשוב לתת לתלמידים המצויים בפיגור בלמידה הזדמנויות העשרה מתאימות ואיכותיות במהלך חופשת הקיץ
• יש להעמיד בראש סדר העדיפויות קיום פעילויות קיץ שהן יעילות ביותר לסוגים שונים של לומדים

המאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי מאמרים בנושא חופשת הקיץ

עד כמה תלמידים לומדים או שוכחים תכנים ומיומנויות אקדמיות במהלך חודשי הקיץ? אחת התפיסות המקובלות בציבור ובקרב מחנכים היא שבמהלך חופשת הקיץ תלמידים ממעמד סוציו אקונומי נמוך נוטים לאבד ידיעות שצברו במהלך שנת הלימודים. תפיסה זו מבוססת על מחקרים שמצאו שציוני מבחנים של תלמידים מרקע זה נוטים להראות ירידה, בעוד שהישגיהם של תלמידים ממעמד סוציו אקונומי בינוני וגבוה נותרים בעינם במקצוע המתמטיקה ומראים שיפור בקריאה (Cooper et al., 1996; Alexander et al., 2007).

קובעי מדיניות מרבים להתייחס לממצאים אלה בעת קבלת החלטות לגבי תוכניות קיץ ואורך שנת הלימודים. ואולם, המחקר על אובדן למידה בקיץ רחוק מלספק מסקנה חד משמעית, בעיקר בשל בעיות מתודולוגיות מהותיות. ספציפית, במסגרת מחקרים אלה המבחנים שבהם התלמידים נבחנו בסתיו (לאחר חופשת הקיץ) היו קשים יותר מאשר אלה שבהם הם נבחנו באביב. מכיוון שיש הבדלים בקושי המבחנים עצמם לא ניתן להסיק לגבי אובדן למידה במהלך חופשת הקיץ.

למרבה המזל, בשל התקדמות בפרוצדורות היבחנות במהלך עשר השנים האחרונות, ניתן כיום לחקור את תופעת אובדן הלמידה באופן החף ממגבלותיו של המחקר הקודם. זאת, תודות לאיסוף שיטתי של נתונים מייצגים במסגרת מחקרי אורך על הילדות המוקדמת (von Hippel et al., 2018). נתונים ממחקרים אלה הראו שאין צמיחה ואין דעיכה ברמת הידע במהלך הקיץ שלאחר הגן וכיתה א'. תופעה זו נקראת 'האטת הקיץ' במקום 'אובדן למידה בקיץ'.

המחקר הנוכחי בחן האם תלמידים מאבדים או מוסיפים ידע במהלך הקיץ. כדי לענות על שאלה זו נערך ניתוח של נתונים שנאספו מלמעלה מ-3.4 מיליון תלמידים ב-50 המדינות בארה"ב, אשר השתתפו במבחני קריאה ומתמטיקה במסגרת MAP Growth בין השנים 2016-17 ו-2017-8. מבחנים אלה מועברים בסתיו ובאביב לילדי גן ולתלמידי בית ספר יסודי וחטיבת הביניים (עד כיתה ח'), והם מאפשרים לעקוב אחר הלמידה של התלמיד במהלך שנת הלימודים וחופשת הקיץ.

ממצאים

אובדן למידה בקיץ הוא נפוץ ומשמעותי, אבל אין זוהי תופעה גורפת. התלמיד הטיפוסי הראה ירידה לאחר חופשת הקיץ הן בקריאה והן במתמטיקה. בממוצע, תלמידים איבדו בתקופת הקיץ בין חודש אחד לשני חודשי למידה בקריאה ובין חודש לשלושה חודשים במתמטיקה.

נמצאה שונות בדפוס אוהדן הלמידה בתקופת הקיץ. 70% עד 78% מהתלמידים איבדו ידע במתמטיקה לעומת 62% עד 73% מהתלמידים בקריאה.

בחופשת הקיץ שבין כיתות ה'-ו', המקבילה למעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, נמצאה הירידה הגדולה ביותר בידע במתמטיקה - 84% מהתלמידים הראו ירידה בהישגים.

עם זאת, הממצאים מצביעים על כך ש-22% עד 38% מהתלמידים שיפרו הישגיהם במהלך קיץ, מה שמרמז על כך שאובדן למידה בקיץ אינה תופעה גורפת.

ככל שתלמידים ירוויחו יותר במהלך שנת הלימודים, כך הם יפסידו יותר בחופשת הקיץ. המנבא החזק ביותר לעלייה או ירידה בהישגים במהלך חופשת הקיץ הוא מידת ההתקדמות שעשה התלמיד במהלך שנת הלימודים הקודמת. ככל שהתלמידים התקדמו יותר במהלך שנת הלימודים, כך גדל הסיכוי שהישגיהם ייפגעו במהלך חופשת קיץ.

תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך איבדו יותר ידע במהלך חופשת קיץ בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי ובחטיבות הביניים, אם כי ההבדלים היו קטנים (לכל היותר, שבוע אחד של למידה בשנת הלימודים).

דיון

ממצאים אלה מעוררים שאלות לגבי כמה מההסברים הנפוצים לאובדן למידה בחופשת הקיץ:

תאוריית הברז. תאוריה אחת על אובדן למידה בקיץ מדמה את בית ספר ל"ברז" שמספק משאבים במהלך שנת הלימודים, שמאפשרים לכל התלמידים ללמוד ולהתקדם (Entwisle et al., 2000). בחופשת הקיץ, "הברז נסגר". משמעות הדבר היא שעבור תלמידים ממשפחות מיעוטי יכולת אין יותר למידה, בעוד שלתלמידים משכבות מבוססות יותר יש גישה להזדמנויות למידה אחרות. ממצאי המחקר הנוכחי מספקים תמיכה מועטה בלבד לתאוריה זו.

גישה לתוכניות לימודים בקיץ. מקובל לחשוב שלמשתתפים בתוכניות קיץ יש סיכוי גבוה יותר להראות שיפור בהישגים במתמטיקה במהלך החופשה מאשר ילדים ללא גישה למשאבים אלה (Augustine et al., 2016). ואולם, מסתבר ששיפור זה בלמידה התפוגג עד בוא הסתיו. כמו כן, לא נמצא שיפור בתחומים אחרים, כמו שפה, אומנות ומיומנויות חברתיות-רגשיות. מחקרים אחרים מצאו שתוכניות קריאה לקיץ עשויות להיות יעילות, במיוחד עבור תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (Kim & Quinn, 2013). ניתן לומר שממצאי המחקר אינם חד משמעיים באשר לתועלת של השתתפות תלמידים בתוכניות קיץ.

משך שנת הלימודים. ברוב לוחות השנה של בתי הספר בארצות הברית יש כ-180 ימי לימודים. חופשת הקיץ נמשכת בין חודש עד שלושה חודשים. נראה סביר להניח שתלמידים שהחופשות שלהם ארוכות יותר נוטים להראות יותר אובדן למידה במהלכן. עם זאת, סקירת הספרות מצביעה על כך שלהארכת שנת הלימודים יש לכל היותר השפעה חיובית קטנה על הישגים אקדמיים (Patall et al., 2010). יתרה מזו, גם בבתי הספר המלמדים בכל ימות השנה (year-round schooling) ללא חופשת קיץ ארוכה, ההישגים אינם גבוהים יותר. מסתבר שרווחי הלמידה של תלמידים משנה לשנה אינם שונים בין בתי ספר המלמדים בכל ימות השנה לבין אלה שבהם יש חופשת קיץ ארוכה (von Hippel, 2016).

מוטיבציה בביצוע במבחן. אחד ההסברים לכך שתלמידים נוטים לקבל ציונים נמוכים יותר במבחנים אחרי סיום חופשת הקיץ היא שהם לא מתאמצים מספיק כדי להצליח בהם. הסבר זה קיבל חיזוק בממצאי המחקר הנוכחי – המאמץ שתלמידים השקיעו במבחן אכן הסביר חלק מהשונות הרבה בתוצאות שהתקבלו. במחקר אחר נמצא שתלמידים נוטים פחות להתאמץ במבחנים שנערכים בסתיו בהשוואה לאלו שנערכים באביב, במיוחד בכיתות האמצעיות של בית ספר יסודי (Kuhfeld & Soland, in press). ייתכן, אם כן, שתלמידים נוטים להיות פחות חדורי מוטיבציה להצליח במבחנים לאחר חופשת הקיץ. אפשרות נוספת היא שמורים נוטים יותר לדרבן תלמידים במבחנים שנערכים באביב, שכן הישגיהם חשובים למטרות אחריותיות של המורים ושל בית הספר. במילים אחרות, הירידה בציונים של התלמידים לאחר חודשי הקיץ עשויה לשקף את המוטיבציה הנמוכה שלהם להצליח במבחנים בתקופת הסתיו, או לחילופין - שמוריהם לא הספיקו לחזור איתם על החומר של השנה שעברה. עם זאת, ממצאי מחקר זה אינם מצביעים על כך שמוטיבציה נמוכה להצלחה במבחן קשורה לאובדן למידה בקיץ. 

איך מפיקים את המרב מהקיץ?

לאור הבולטות של מחקרים מוקדמים באשר ללמידה בקיץ, מורים וקובעי מדיניות נוטים להניח שבמהלך חופשת הקיץ תלמידים מאבדים ידיעות שרכשו במהלך שנת הלימודים, וכן שילדים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נוטים לאבד ידע במהלך חופשת הקיץ בזמן שילדים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי בינוני וגבוה נשארים במקום או מתקדמים בלמידה. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שלחופשת הקיץ אין השפעה שלילית לא פרופורציונלית על הלמידה של תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. מבין התלמידים שהשתתפו במחקר זה, בין 62% ל-78% איבדו ידע במהלך הקיץ. למעמד סוציו-אקונומי הייתה השפעה קטנה מאד על איבוד הידע.

יתר על כן, מורים וקובעי מדיניות רבים מניחים הנחות לגבי הסיבות והפתרונות לאובדן למידה בקיץ. למשל, ההנחה שמעבר ללמידה בית ספרית לכל אורך השנה כולה או התערבויות בבית הספר במהלך הקיץ עבור תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יפתרו את הבעיה. ואולם, התמיכה המחקרית להסברים ופתרונות אלה אינה מבוססת.

ממצאי המחקר הנוכחי וכן ממצאי מחקרים קודמים תומכים בהסבר שירידה בהישגים בין האביב לסתיו בולטת במיוחד בקרב תלמידים שהראו את ההתקדמות הגדולה ביותר במהלך שנת הלימודים. חשוב שבתי ספר יהיו מודעים לכך שתלמידים אלה הם המצויים בסיכון הגבוה ביותר לאבד ידע במהלך הקיץ.

לבסוף, מכיוון שחופשת הקיץ מהווה חלון זמן חשוב שבו תלמידים שנמצאים בפיגור בלמידה יכולים להשלים את החסרים בידע, חשוב לתת להם הזדמנויות העשרה מתאימות ואיכותיות בתקופה זו. יש להעמיד בראש סדר העדיפויות קיום פעילויות קיץ יעילות תוך התאמתן לסוגים שונים של לומדים.

ביבליוגרפיה

Alexander, K.L., Entwisle, D.R., & Olson, L.S. (2007). Lasting consequences of the summer learning gap. American Sociological Review, 72 (2), 167-180

Cooper, H., Nye, B., Charlton, K., Lindsay, J., & Greathouse, S. (1996). The effects of summer vacation on achievement test scores: A narrative and meta-analytic review. Review of Educational Research, 66 (3), 227-268

Entwisle D.R., Alexander K.L., & Olson L.S. (2000). Summer learning and home environment. In R.D. Kahlenberg (Ed.), A nation at risk: Preserving public education as an engine for social mobility (pp. 9–30). New York, NY: Century Foundation Press

Kim, J.S. & Quinn D.M. (2013). The effects of summer reading on low-income children’s literacy achievement from kindergarten to grade 8: A meta-analysis of classroom and home interventions. Review of Educational Research, 83 (3), 386-431

Kuhfeld, M. & Soland, J. (in press). Using assessment metadata to quantify the impact of test disengagement on estimates of educational effectiveness. Journal of Research on Educational Effectiveness

Patall, E.A., Cooper, H., & Allen, A.B. (2010). Extending the school day or school year: A systematic review of research (1985-2009). Review of Educational Research, 80, 401-436

von Hippel, P.T., Workman, J., & Downey, D.B. (2018). Inequality in reading and math skills forms mainly before kindergarten: A replication, and partial correction, of “Are Schools the Great Equalizer?” Sociology of Education, 91, 323-357

von Hippel, P.T. (2016). Year-round school calendars: Effects on summer learning, achievement, families, and teachers. In K. Alexander, S. Pitcock, & M. Boulay, M. (Eds.), The summer slide: What we know and can do about summer learning loss. New York, NY: Teachers College Press