סקירת ספרות על קליטה וחונכות המתייחסת לנשירה והתמדה במקצוע של מורים מתחילים

Long, J. S., McKenzie-Robblee, S., Schaefer, L., Steeves, P., Wnuk, S., Pinnegar, E., & Clandinin, D. J. (2012). Literature review on induction and mentoring related to early career teacher attrition and retention. Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 20(1), p7-26.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר מביא סקירת ספרות מחקרית בנושא של התמדה או נשירה של מורים מתחילים. נשירת מורים מתחילים הוא עניין כלכלי, חברתי וחינוכי במדינות רבות. לרוב תוכניות קליטה, ובהן חונכות, נתפסות ע"י קובעי מדיניות בדרגים שונים כפתרונות מקובלים ומובנים מאליהם לבעיה זו. מטרת הסקירה היא לבחון את הבסיס המחקרי הקיים התומך בתוכניות וביוזמות בתחום זה, וכן אם הוא מהווה חלק משיקולי הדעת של קובעי המדיניות.

קיים היקף רחב של ספרות (אמריקאית בעיקר) העוסקת בקליטה. תחומי המחקר מגוונים: קריטריונים לתוכניות קליטה איכותיות (Wood & Stanulis, 2009), דרכים ליישום קריטריונים אלה כתמיכה למורים מתחילים (Ingersoll & Smith, 2004), התרומה של מדידה והערכה ביצירת מורים איכותיים (West et al., 2009), או כיצד תוכניות קליטה תורמות להתמדה במקצוע (Vierstraete, 2005). יש הסכמה בדבר מרכיבים מסוימים בתוכניות אך יש גם מרכיבים שהם ייחודיים להקשרים השונים.

קריטריונים של תוכניות חונכות איכותיות:

א) חונכים מוכשרים לתפקיד– נושאי המחקרים: 1) חשיבות הכשרת חונכים, 2) הערכה (respect) לחונכים, 3) התאמה בין חונך לבין מונחה, 4) אינטראקציות חונך-מתמחה, 5) חשיבות החונכות לחונכים, 6) קשיים.

ב) חקר רפלקטיבי ותהליכי הוראה – הדרכים בהן חקר רפלקטיבי נתמך, מודגם ומופעל שונות אך בעיקרו הוא למידה של מורים על ההוראה וממנה. מחקרים הראו כי טיפוח רפלקציה מקדם את הביטחון העצמי של מורים מתחילים בזהותם המקצועית ואת הצמיחה המקצועית שלהם (Molner, 2004, Cook, 2009). נמצא גם קשר בין בניית זהות מקצועית והתפתחות מקצועית לבין הבנת הקשר ההוראה (McCormack et al., 2006). מחקרים עסקו גם בטיפוח חקר רפלקטיבי של ההוראה במדיה אלקטרונית: ניתוח שיעורים שצולמו בווידאו, שלא נמצאו תורמים רבות למתחילים, שכן הם התקשו לזהות את מאפייני ההוראה שלהם ולמקם אותם על רצף נתון (West et al., 2009), וייצוג אירועי הוראה באמצעים של מולטימדיה (למשל, בניית שגרות כיתתיות) שנמצאו תורמים לחשיפת המורכבויות של תהליכי הוראה וניהול כיתה (Lieberman & Pointer-Mace, 2010).

ג) תצפיות שיטתיות ומובנות– כל תוכניות הקליטה כוללות את המרכיב של תצפיות בשיעורים ומתן משוב ע"י החונך ו/או המנהל. רק לעיתים רחוקות יותר המורה המתחיל צופה במורים מנוסים. יש מחקרים המאתגרים את ההנחה בדבר הערך הרב שיש לתצפיות שיטתיות במסגרת החונכות (Yusko & Feiman-Nemser, 2008, Roehrig et al., 2008).

ד) הערכה מעצבת - מחקרים מצביעים על חשיבות ההערכה בקידום ובחיזוק איכות המורה. הקשר בין הערכה ותמיכה, שנתפס לעתים כקושי בתהליכי חונכות, מוצג כבעל יתרונות בכך שהוא הופך את החונכות לתהליך מעמיק של בחינת ההוראה והלמידה ומחזק תחושת אחריותיות מצד השותפים (Yusko & Feiman-Nemser ,2008). הוצע שצילומי ווידיאו יהוו נקודות מוצא להערכה מעצבת רפלקטיבית כחלק מתוכניות הקליטה (West et al., 2009).

ה) מקומם של מנהלים בתהליכי קליטה – 1) מנהלים כמנהיגים הוראתיים וכתומכים במתחילים, 2) מנהלים ותרבות בית הספר, 3) מנהלים ובחירת חונכים, 4) גמישות מנהלים אל מול צרכי בית הספר.

כל המחקרים מדגישים את החשיבות של מעורבות המנהל בהצלחת תוכניות הקליטה. מנהלים התופסים עצמם כמנהיגים הוראתיים יכולים ליזום שיחות עם מתחילים, לצפות בהם ולתת משוב, לעקוב אחר התקדמותם ולהקל על המעבר מההכשרה אל מציאות הכיתה. יש להם הזדמנויות לטפח ולעודד התפתחות הזהות המקצועית של המתחילים מעמדה של הדגשת היכולות האישיות שלהם ולא - מהחוסרים והחולשות (Vierstraete, 2005). בבתי ספר שבהם יש אקלים המציב ציפיות גבוהות בפני הלומדים יחד עם אמונה שכולם יכולים ללמוד, מורים מתחילים הביעו נאמנות וכוונות להישאר שכן החזון והערכים של בית-הספר התאימה לאלו שלהם (Angelle, 2006). עם זאת נמצאו במחקר פערים בין התפיסות של מורים מתחילים את התמיכות הניתנות להם לבין אלו של מנהלי בתי ספר (Andrews et al., 2006). גם המודעות לבחירת חונכים ולהתאמה למתמחים היא תפקיד של המנהל שמשפיע על הצלחות או קשיים בהקשר זה.

המשגה מחודשת של קליטת מורים מתחילים - סקירת המחקרים שהתמקדה בתכניות קליטה וחונכות מעלה שאלות שונות החל מעניינים טכניים על התאמות ותנאים ועד עניינים מהותיים יותר בדבר האפשרות להבנות תוכניות קליטה שתפתורנה את הבעיה של נשירה של מורים בראשית דרכם. האם תוכניות קליטה אפקטיביות תדגשנה מעורבות של מורים מתחילים בתרבויות בית ספריות שיתופיות ואינטגרטיביות? האם בבתי הספר תהייה הערכה לידע המורה המתחיל, ראייתם כחברים מלאים בקהילייה הבית ספרית מתוך תשומת לב לסיפורים שלהם על מה שהם רוצים להיות כמורים? ייתכן שיש צורך בהמשגה מחודשת של התחום. תחומי מחקר חדשים יכולים להיות: מחקר אוטוביוגרפי וביוגרפי, מחקר על זהויות ומחקר על רצף ההתנסויות.

ביבליוגרפיה

Cook, J. (2009). Coming into my own as a teacher: Identity, disequilibrium and the 1st year of teaching, The New Educator, 5(4), 274-292.
Lieberman, A. & Pointer-Mace, D. (2010). Making practice public: Teacher learning in the 21st century, Journal of Teacher Education, 61(2), 1-19.
McCormack, A., Gore, J., & Thomas, K. (2006). Early career teacher professional learning, Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 34(1), 95-113.
Roehrig, A.D., Bohn, C.M., Turner, J., & Pressley, M. (2008). Mentoring beginning primary teachers for exemplary teaching practices, Teaching and Teacher Education, 24(3), 684-702.
Vierstraete, S. (2005). Mentorship: Toward success in teacher induction and retention, Catholic Education, 8(3), 381-392.
West, R. E., Rich, P. J., Shepherd, C. E., Recesso, A., & Hannafin, M. J. (2009). Supporting induction teachers' development using performance-based video evidence, Journal of Technology and Teacher Education, 17(3), 369-391.
Yusko, B., & Feiman-Nemser, S. (2008). Embracing contraries: Combining assistance and assessment in new teacher induction, Teachers College Press, 110(5), 923-953.