סקירה ספר : מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב

היזמה למחקר יישומי בחינוך

 

(תקציר)

 

בעשור האחרון חל במערכת החינוך האמריקאית גידול עצום במספר המורים שעברו תהליך הכשרה שונה (אלטרנטיבי) ממסלול ההכשרה הרגיל. לאור התרחבות התופעה, נערכו מחקרים רבים על קבוצת המורים בוגרי המסלולים החלופיים. הספר הנסקר כאן בא לסכם את הידע המדעי שהצטבר עד כה על הממדים השונים של התופעה, ולהציע כיוונים לחקר עתידי בנושא. במאמרים השונים חוזרת כחוט השני הטענה שהמושג "מסלול אלטרנטיבי" כוללני מדי ואינו נכון מבחינה מדעית, מכיוון שיש הבדלים מהותיים בין מסלולי ההכשרה האלטרנטיביים השונים, ולכן אין זה נכון להתייחס למכלול התכניות כמקשה אחת. זו אחת הסיבות לכך שממצאיהם של מחקרים רבים אינם חד-משמעיים וניתנים לפרשנות שונה. כך לדוגמה, מחקרים שבחנו את מאפייניהם של מורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים גילו שונוּת רבה בנתונים אישיים כגון גיל, היחס הכמותי בין גברים לנשים או הרקע האקדמי של פרחי ההוראה. מחקרים אחרים שבחנו את מבנה מסלול ההכשרה האלטרנטיבית, מגלים שלמרות ההנחה כי עיקר הפיתוח המקצועי מתבצע במהלך העבודה (in service), בפועל קיים שוני רב במידת ההשקעה של התכניות בשלב החניכה והליווי.

אחת השאלות העיקריות שמעסיקות את החוקרים בתחום היא באיזו מידה מאפייני המורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים שונים מאלה של עמיתיהם בוגרי המסלולים הרגילים. מאחורי שאלה זו עומד הרצון לברר באיזו מידה קיומם של מסלולים אלטרנטיביים תורם, באיכות או בכמות, לכוח האדם במערכת החינוך או פוגע בו. בעניין שיעור הנשירה של מורים למשל, מתברר כי אחרי שקלול משתנים נוספים, שיעור הנשירה של בוגרי מסלולים אלטרנטיביים אינו שונה משמעותית מזה של בוגרי המסלולים הרגילים. מרבית המחקרים שנעשו עד כה כדי לבדוק את רמת ההישגים של התלמידים מגלים שגם מבחינה זו אין הבדלים משמעותיים בין הישגי תלמידים שלמדו אצל מורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים לבין הישגי תלמידים שלמדו אצל מורים רגילים.

סוגיה נוספת שמעסיקה את החוקרים היא זיהוי מאפיינים משותפים למורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים. ממחקרים שבחנו את סוגיית הקריירה השנייה עולה כי מרבית המורים המגיעים אל ההוראה מקריירה אחרת אינם באים מרקע של עבודה בתחומים יוקרתיים כגון היי-טק, אלא מדובר באנשים שבחרו בהסבת מקצוע מתוך שאיפה לשפר את תנאי שכרם. עצם הבחירה במסלול החלופי ולא במסלול הרגיל נובעת מרצון להשלים את ההכשרה המקצועית מהר ככל האפשר. ממצא נוסף מגלה שאחוז ניכר מהמורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים הם בעלי ניסיון בעבודה עם ילדים ובני נוער. לעובדה זו יש משמעות רבה כאשר באים לגבש את המבנה של מסלול ההכשרה החלופי, מכיוון שיש מקום לשקול צמצום של רכיב ההכשרה הנוגע לשיפור המיומנויות בעבודה עם ילדים, ולהקדיש את הזמן שהתפנה למרכיבים אחרים בהכשרה.

 

המסקנה העיקרית העולה מהמאמרים השונים היא שמבחינה מדעית ומעשית אין להסתכל על כל המסלולים השונים כמקשה אחת. פרחי ההוראה מגיעים עם מטענים אישיים שונים – מאפיינים אישיותיים, רקע אקדמי, ניסיון בעבודה עם ילדים ובני נוער ומוטיבציה שונה לעסוק בהוראה. זאת ועוד: בוגרי מסלול ההכשרה פונים להוראה בבתי ספר השונים זה מזה באקלים ובסביבה הבית-ספרית. המסקנה העולה מכך היא שיש מקום לשקול בנייה של מסלולי הכשרה שונים להוראה באופן שיתאימו לרקע האישי של הלומדים בהם ולסוג בית הספר שבו הם עתידים ללמד. מדיניות כזאת תאפשר למצות את המרב והמיטב ממסלולי ההכשרה השונים. כן מתברר שמבחינה סטטיסטית, הישגי התלמידים של מורים בוגרי המסלול האלטרנטיבי אינם נופלים מאלה של תלמידים שלמדו אצל מורים בוגרי המסלול הרגיל. ממצא זה מלמדנו שיש מועמדים להוראה המסוגלים להצליח כמורים בעקבות הכשרה קצרה (וזולה) מהמסורתית, אם זו תתייחס מראש להשכלה ולניסיון שהם מביאים איתם וגם תכלול ליווי בשלב קליטתם בעבודה.