סקירה איכותית של ספרות על הערכת ההוראה ע"י עמיתים בהשכלה הגבוהה

Thomas, S., Ting Chie, Q., Abraham, M., Raj, S., & Beh, L, (2014). A qualitative review of literature on peer review of teaching in higher education: An application of the SWOT* framework, Review of Educational Research, 84 (1), 112-159

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

*SWOT - Strength, Weakness, Opportunity, Threat

מילות מפתח: הערכת עמיתים, מיפוי תוכן, משוב עמיתים, רפלקציה, SWOT, תצפית

על הערכת עמיתים את ההוראה בהשכלה הגבוהה - החשיבות של נושאי אחריותיות מקצועית, התפתחות של חברי סגל וקידום איכות בהשכלה הגבוהה הולכת וגדלה. הערכת עמיתים היא אסטרטגיה שעשויה להגדיל שליטה אישית על דרכי ההוראה, שיפור התפתחות מקצועית של חברי סגל, והתייחסות להיבטים שהוזנחו עד כה בתחום זה.

אף שהוראה רפלקטיבית מקובלת על דעת הכול כחלק של יכולת מקצועית של מורים, המודעות של חברי סגל בהשכלה הגבוהה לכך נמוכה (Hammersley-Fletcher & Orsmond, 2005). הערכת עמיתים עשויה לתרום לשינוי הבנות, לקידום מודעות עצמית וגם לטיפול בתפיסות שגויות של רפלקציה אישית. עמיתים-מסייעים נותנים "אנרגיה ביקורתית" הדרושה להכנסת שינוי ולהתפתחות מקצועית. אחד המכשולים העומד בפני הערכת עמיתים בהשכלה הגבוהה הוא החשש מחשיפה. ניתן להקל על כך ע"י בנייה של סטנדרטים מקובלים של הוראה טובה(Keig, 2000), שיש בהם כדי להתוות קווי הנחייה למחשבה ולעשייה בשונה מתהליך מדידה והערכה של התקדמות בביצוע מקצועי של הוראה.

על הסקירה - מתוך 65 מאמרים 34 נבחרו לניתוח נוסף. על פי המסגרת של הערכת הוראה ע"י עמיתים (PRT) ועל פי מסגרת ה- SWOT( (Strength, Weakness, Opportunity, Threat נבחרו גם 27 לצורך מיפוי תוכני. ראוי לזכור שמסגרת ה- SWOT צמחה מתוך המעשה והיא חסרה ביסוס תיאורטי (Chermack & Kasshanna, 2007). אף ששימוש במסגרת זו נעשה בתחומים שונים כמו חינוך לבריאות, עבודה סוציאלית ומנהל עסקים השימוש בה לניתוח תהליכים בהשכלה הגבוהה לא קיבל ביטוי בפרסומים. המחקר הקיים מראה שיש בדגם זה כדי לסייע למעורבים בזיהוי מומחיות שהיא חוזקה או הזדמנות וכן בהכרה בחסרונות שהם חולשות או איומים. הכרה בחולשות מאפשרת בניית אסטרטגיות הולמות כדי לחזק את היעילות והאפקטיביות של ההוראה (Kuiper & Thomas, 2000). אף שהשימוש ב- SWOT מוכר כשיטה מבוססת לניסוח אסטרטגיות (Dyson, 2004), החוקרים גם מציעים להשתמש בד בבד בשיטות ובכלים חלופיים בהקשר זה (Helms & Nixon, 2010).

מניתוח המחקרים וממיפוי התכנים עלו חמישה נושאים המופיעים בספרות והעוסקים בהתפתחות מקצועית חברי סגל:

(1) היתרונות של הערכת עמיתים לפיתוח חברי סגל – אישוש של דרכי הוראה קיימות, חיזוק המוטיבציה לבחון הוראה מזוויות שונות, פיתוח ביטחון ללמד וללמוד על הוראה ולשנות זוויות ראייה חינוכיות, חיזוק עמיתות בין מורים, כבוד לגישות של עמיתים ואינטגרציה של המנחים בתוך פקולטה (למשל, Peel, 2005,Al Qahtani, 2001).

(2) חולשות / קשיים - מן הסקירה עלו שלושה מכשולים ביישום הערכת עמיתים: פחד, העדר בטחון בשאלה מה להעריך והדרך שבה עורכים את ההערכה (למשל,Atwood, Taylor & Hutchings, 2000 Lomas & Nicholls, 2005, Kell & Annetts, 2009).

(3) פערים בספרות – הפער המחקרי הגדול ביותר שזוהה בסקירה הוא המספר המוגבל של מחקרים על כלים להערכת עמיתים שנבחנו ותוקפו במסגרת הנדונה כאן. הסקירה העלתה שלושה מחקרים מרכזיים שעסקו בתכנון ובפיתוח כלי הערכת עמיתים, ורק אחד מהם במסגרת של ההשכלה הגבוהה Archer,) Noricini & Davies, 2005,Magno, 2012).

(4) בעיות הוראה פוטנציאליות - חלק מהבעיות הקשורות להערכת עמיתים כולל נושאים של נכונות לפרסום/חשיפה של דרכי הוראה, בניית סטנדרטים להוראה טובה, הקצאת זמן להערכת עמיתים בד בבד עם פעילות הוראה שוטפת וכן בחירה של השיטות הנכונות והמעריכים-העמיתים המתאימים לפעולה זו (למשל, Shortland, 2010, Hammersley, Fletcher & Orsmond, 2004).

(5) הזדמנויות שבגישה – ניתן לחלק את ההזדמנויות לשני היבטים: היבט של הרחבת הערכת עמיתים שהיא בעלת סיכויים רבים לנוכח ההתעניינות בתהליכי הערכת עמיתים בפקולטות בדיסציפלינות שונות, והיבט עתידי של התפתחות מקצועית של חברי סגל וחיזוק פרקטיקה רפלקטיבית (למשל, Quinlan & Akerlind, 2000, Smith, 2009). המאמר כולל גם תוצאות לשימוש בניתוח על פי קטגוריות ה- SWOT.

לסיכום, א) הממצאים מראים שהערכת עמיתים היא אסטרטגיה אפקטיבית לטרנספורמציה במוסדות שכן יש בה עידוד חברי סגל לצפות בהוראה ולחשוב עליה בדרך רפלקטיבית ולזהות תחומים הדורשים שיפור בעזרת עמיתים; ב) יש גבול דק בין קונצנזוס וקונפורמיות בביצוע הערכת עמיתים. למרות שחברי סגל צריכים להסכים על קריטריונים להערכת הוראה אפקטיבית, קיימת גם סכנה בקונפורמיות לסטנדרטים מקובלים; ג) מוסדות השכלה גבוהה יכולים ליישם הערכות עמיתים שיתופיות בין דיסציפלינריות ובין-תרבותיות למרות שלושה גורמים: אופי הדיסציפלינה, מבנה מוסדי וסגל מחלקתי ואישי(Quinlan & Akerlind, 2000 ); ד) תהליך של הערכת עמיתים יכול להקל על חרדה וכעס של חברי סגל הבונים תלקיט הוראתי ע"י הפיכת תהליך ההערכה למאמץ שיתופי (Fitzpatrick & Spiller, 2010); ה) יש צורך להכשיר את חברי הסגל לניהול זמן כדי שיוכלו לקיים גם תהליכי הערכת עמיתים (Kell & Annett, 2009). ככלל, סקירה זו כוללת את המרכיבים החיוניים של תהליך הערכת עמיתים אפקטיבי בהשכלה הגבוהה.

ביבליוגרפיה

Al Qahtani, et al., (2001). Some thoughts on educational peer evaluation, South-East Asia Journal of Medical Education, 5(1), 47-49.
Archer, J.C., et al., (2005). Use of SPRAT for peer review of pediatricians in training, British Medical Journal, 330, 1251-1253.
Atwood, C.H., et al., (2000). Why are chemist and other scientists afraid of the peer review of teaching? Journal of Chemical Education, 77, 239-244.
Chermack, T.J., & Kasshanna, B.K. (2007). The use and misuse of SWOT analysis and implication for HRD professionals, Human Resource Development International, 10, 383-399.
Dyson, R.G. (2004). Strategic development and SWOT analysis at the University of Warwick, European Journal of Operational Research, 152, 631-640.
Fitzpatrick, M.A., & Spiller, D. (2010). The teaching portfolio; Institutional imperative or teacher's personal journey? Higher Education Research & Development, 29, 167-178.
Hammersley-Fletcher, L., & Orsmond, P. (2005). Reflective on reflective practices within peer observation, Studies in Higher Education, 30, 213-224.
Helms, M.M., & Nixon, J. (2010). Exploring SWOT analysis – Where are we now? A review of academic research from the last decade, Journal of Strategy and Management, 3, 215-251.
Keig, L. (2000). Formative peer review of teaching: Attitudes of faculty at liberal art colleges toward colleague assessment, Journal of Personnel Evaluation in Education, 14, 67-87.
Kell C., & Annetts, S. (2009). Peer review of teaching embedded practice or policy holding complacency? Innovations in Education and Teaching International, 46, 61-70.
Kuiper, S., & Thomas, M.W. (2000). A strategic consultancy model for establishing a center for business communication, Business Communication Quarterly, 63, 52-67.
Lomas, L., & Nicholls, I. (2005). Developing a peer observation program with university teachers, International Journal of Teaching and Learning in Higher Education, 18, 204-214.
Magno, C. (2012). Assessing higher education teaching through peer assistance and review, International Journal of Educational and Psychological Assessment, 9, 104-120.
Peel, D. (2005). Peer observation as a transformatory tool? Teaching in Higher Education, 10, 489-504.
Quinlan, K.M., & Akerlind, G.S. (2000). Factors affecting departmental peer collaboration for faculty development: Two cases in context, Higher Education, 40, 23-52.
Shortland, S. (2010). Feedback within peer observation: Continuing professional development and unexpected consequences, Innovations in Education and Teaching International, 47, 295-304.
Smith, K. (2009). Transnational teaching experiences: An under-explored territory for transformative professional development, International Journal for Academic Development, 14, 111-122.