סמלים פתוחים – תבנית והבנה
מאת: דב שמחון
מקור: תקציר עבודת דוקטורט של דב שמחון
חקירת דרכי החשיבה האנושיות מעידה כי ככל הנראה המנגנון היסודי של החשיבה הוא השוואתי. נראה כי החשיבה אינה רק אנליטית אלא מצרפת ויוצרת "תמונות" מציאות השוואתיות. האנליטיות והאלגוריתמיקה הקווית השיטתית הפועלת על-פי הדגם של המחשב היא אמנם חלק מן המנגנון הקוגניטיבי שלנו, אבל בצדה קיים מודל חשיבה בסיסי הנשען על מודלים מנטליים חווייתיים והמחפש דמיון וקרבה בין תופעות. כשאדם פוגש בתופעה הוא מרחיב אותה ומחפש בתודעתו למה היא דומה, מה הוא הדבר המוכר לו שקרוב לתופעה שלפניו. הוא אינו רק מפרק את התופעה למרכיביה, מגדיר כל חלק ממנה ובודק את תקפותו של הצירוף אל מול הפעולות היכולות לנבוע ממנו. החשיבה יוצרת, ככל הנראה, קישורים המבוססים על דמיון צורני ותוכני המסביר את התופעה הנוכחת בהקשרה ועל סמך קרבתה לתופעות דומות הקיימות בחוויה זה מכבר.
המחשבה, שאפשר לפיכך לתארה כמטפורית במהותה וכמאפשרת פתיחות, היא בסיסית וראשונית יותר ממה שנדמה במבט ראשון. היכולת האסוציאטיבית-קישורית, שבדרך כלל מצומצמת מטעמים של תפקוד יעיל ונורמטיבי, היא כושר אנושי חשוב וזמין, והיא המאפשרת את המחשבה הפתוחה, וכמובן את הסמל הפתוח.
סמל פתוח, אם כן, הוא כלי אנושי מובחן ובעל תבנית צורנית גלויה המאפשרת חשיבה מבוזרת.פיזור זה מעשיר ומציע חלופות משמעות רבות. מחקר זה מצביע על האפשרות של המחשבה האנושית "להפליג" אל עבר מחוזות הדמיון הרחב שאינו מסתיים לעולם, בעזרת כלי פשוט למדי. הפעלה מושכלת ומתוכננת של כלי זה, היצירה המקורית של הסמל הפתוח או היצירה מחדש אצל המממש שלו (הקורא), יכולה לעודד את הכיוונים היצירתיים הללו. יצירתיות זו יכולה להיות לעזר בתחומים שונים (בראש ובראשונה אמנותיים, אבל גם פסיכולוגיים, מדעיים ועוד) שהמכנה המשותף לכולם הוא הרחבת התודעה האנושית. פתיחות והרחבה זו היא שהניעה מחקר זה.
המחשבה, שאפשר לפיכך לתארה כמטפורית במהותה וכמאפשרת פתיחות, היא בסיסית וראשונית יותר ממה שנדמה במבט ראשון. היכולת האסוציאטיבית-קישורית, שבדרך כלל מצומצמת מטעמים של תפקוד יעיל ונורמטיבי, היא כושר אנושי חשוב וזמין, והיא המאפשרת את המחשבה הפתוחה, וכמובן את הסמל הפתוח.
סמל פתוח, אם כן, הוא כלי אנושי מובחן ובעל תבנית צורנית גלויה המאפשרת חשיבה מבוזרת.פיזור זה מעשיר ומציע חלופות משמעות רבות. מחקר זה מצביע על האפשרות של המחשבה האנושית "להפליג" אל עבר מחוזות הדמיון הרחב שאינו מסתיים לעולם, בעזרת כלי פשוט למדי. הפעלה מושכלת ומתוכננת של כלי זה, היצירה המקורית של הסמל הפתוח או היצירה מחדש אצל המממש שלו (הקורא), יכולה לעודד את הכיוונים היצירתיים הללו. יצירתיות זו יכולה להיות לעזר בתחומים שונים (בראש ובראשונה אמנותיים, אבל גם פסיכולוגיים, מדעיים ועוד) שהמכנה המשותף לכולם הוא הרחבת התודעה האנושית. פתיחות והרחבה זו היא שהניעה מחקר זה.
yyya
אני מסכימה עם כותב המאמר. במיוחד התחברתי למשפט "מחקר זה מצביע על האפשרות של המחשבה האנושית "להפליג" אל עבר מחוזות הדמיון הרחב שאינו מסתיים לעולם, בעזרת כלי פשוט למדי. ". הדמיון הוא כלי נפלא להבעה, ליצירה, לניסוי במגוון תחומים שונים.
מסכימה מאד עם גישתו של דב שמחון ומוסיפה כי החיבור מתרחש גם מבחינה פסיכולוגית עם זיכרונות החושים (הריח, הראייה, המישוש, הטעם והשמיעה) הטבועים בD/N/A הנשמתי שלנו. וגם עם אותם זיכרונות קולקטיבים.
סמלים פתוחים.הנושא סמלים פתוחים מאוד מעסיק אותי בשנים האחרונות בעקבות בדיקה שעשינו בגיל הרך.בשנים האחרונות ניסנו לתת לילדים קטנים שנה עד 6 במשחק הסוציודרמטי חומרים פתוחים שניתנים לפרשנות אישית במקום חומרים אמיתיים ומסמלים , ועקבנו אחר מספר הסימולים שניתנו לחפץ אחד להפתעתנו ניתנו כמעט 10 סימולים שונים לאותו חפץ.לדוגמא הכנסנו מקלות באורך 6 ס"מ .פריט זה בידי ילדים שונים קבל משמעויות שונות: מד חום , כפית, עפרון, בודק אוזנים ובטן, מרית, מזרק ,גורף,כלי חפירה, מערבל,, נר..מכך הסקנו שסמלים פתוחים מהווים מרחב פוטנצלי לפרשנות אישית של הילד.חומרים אלו מאפשרים לילד להיות היוצר ולא המשתמש, להעניק את משמעותו לחפץ הפתוח.בימים אלו אני מעונינית לעשות מחקר בנושא: אלו חומרים רצוי וכדאי להכניס לפינת בובות על מנת לאפשר לילד לפתח את דמיונו ואת משחק הכאילו שלו.נראה לי שהדוקטורט שלך יכול לשמש בסיס טוב למחקר זה. תודה דליה לילו