סיפור סיפורים כדיאלוג: כיצד מורים בונים את הידע המקצועי שלהם

מילות מפתח: התפתחות מקצועית ידע נרטיבי ידע פעיל ידע פרופסיונלי מורים ניתוח נרטיבי נרטיבים

מקור וקרדיט:

Savvidou, C. (2010). Storytelling as dialogue: how teachers construct professional knowledge, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 16(6), 649-664.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

בעשור האחרון רב השימוש בנרטיבים של מורים במחקר החינוכי. המחקר הנרטיבי מזמן תובנות על ידע המורים ועל זהותם המקצועית ומציע גישה להתפתחות מקצועית מתמשכת. אולם הידע על דרכים שבהן מורים משתמשים בסיפורים אישיים כדי להבנות את הידע המקצועי שלהם אינו רב. המחקר הנוכחי מראה כיצד קבוצה של מורים בסיפור סיפורים כצורה של דיאלוג מקצועי.

המסגרת המושגית – סיפור סיפורים נתפש כדרך של מורים לבחון בחינה עצמית את הידע וההבנות שלהם. זוהי דרך חשיבה על התנסות הממוקמת בזמן ובמרחב והמעריכה את דעת הפרט על העולם. פעילות סיפור סיפורים קשורה לדגמים תיאורטיים של למידה רפלקטיבית (McDrury Alterio,2002) בכך שהיא מאפשרת למורים להבין מחדש את ההתנסות, לחשוב עליה, לדון בה ולהעריכה. יש מחקרים המראים את היכולת של סיפור הסיפורים לתמוך בהוראה רפלקטיבית שהיא מאפיין מקצועי של הוראה ((Kelly et al., 2002. זוהי גם דרך להעצים מורים בכך שניתנת להם אפשרות להביע רגש, ליצור משמעות ולמקם את הידע שלהם בהקשר פוליטי רחב יותר (Ritchie & Wilson, 2000). חלק מהמחקרים העוסקים בנושא מציגים את סיפור הסיפורים כמונולוג רפלקטיבי שבו ההתנסות מיוצגת בקול ייחודי, מיוחד ואחיד של המורה החושב רפלקטיבית על העשייה, בונה זהות מקצועית וממקם את ההוראה בהקשר חברתי ופוליטי רחב יותר. במקרים רבים סיפורים אלה מתארים דרכים שבהן המורה מתגבר על מכשול או על קושי ומשיג מטרה רצויה( Gergen,2006). המחקר הנוכחי מתמקד בסיפור הסיפורים כדיאלוג רפלקטיבי, שהוא שיחה הנסמכת על רציונליות נרטיבית (בניגוד לארגומנטטיבית)

(Abma,2003). המחקר מעוגן בתיאורית של תקשורת דיבור וברעיון שסיפור סיפורים הוא דיאלוגי ומעורר תמיד תגובה, ממשית או מצופה, של הזולת (Bakhtin, 1986). יש בכך כדי לאתגר את הרעיון הקודם של סיפור כמונולוג. שאלת המחקר הייתה :כיצד ניתן לקשר את תהליך סיפור הסיפורים לבניית ידע מקצועי ע"י מורים?

הקשר המחקר - בפרויקט של התפתחות מקצועית, 12 מורים לאנגלית בחינוך גבוה בקפריסין יצרו סיפורים דיגיטאליים על התנסויותיהם בהתפתחות מקצועית. הם שיתפו את עמיתיהם בסיפורים, ואלה הגיבו בסיפורים משלהם.

ממצאי המחקר - זוהו חמישה תהליכים/אמצעים דיאלוגיים:

א) קישור – בין כל הקטעים שנותחו ניתן למצוא קשר. קטעים אלה ממוקמים בראשית הסיפור ומצביעים על כך שהמספר מכיר התנסות או רעיון בסיפור של מספר אחר; ב) הדהוד – כל הסיפורים כוללים מלים או משפטים שיש בהם הד לאלה שבהם נעשה שימוש בסיפור הראשוני. יש מילות מפתח, תמות ורעיונות בסיפורי התגובה באמצעות: חזרות, מילים נרדפות או מילים חלופיות;ג) פיתוח – כל הסיפורים כוללים קטעים המפתחים ובוחנים משמעויות באמצעות אחזור, ניתוח ורפלקציה;ד) הצגת שאלות –ברוב הסיפורים המספרים שואלים, מביעים ספק או ביקורת על ההנחות, האמונות והידע של עצמם או של זולתם; ה) הבנייה – ברוב הסיפורים המספרים בנו או הבנו מחדש הבנות אישיות של ידע מקצועי המעוגן בהתנסות שלהם. המאמר כולל קטעי סיפורים להדגמת המבנים שנוצרו.

סיכום – המחקר הנוכחי דומה לרבים אחרים בראיית סיפור סיפורים ככלי בידי מורים לחקור את עבודתם. הוא ייחודי בכך שהציג תפיסה של סיפור הסיפורים כדיאלוג רפלקטיבי. הסיפור הוא חלק משיח בין מורים על התפתחות מקצועית, היקפה ומשמעותה. שלושה הממצאים המרכזיים מתייחסים ל:

1) דרך שבה מורים מגדירים התפתחות מקצועית – המורים מגדירים את המושג/התהליך בעצמם ולא מקבלים אותו מידי אחרים. הם בוחרים אירועי חיים עשירים ומגוונים והתנסויות הנתפשות כמשמעותיות בהתפתחותם המקצועית. חלק מאזכורים אלה הוא מודע ומתוכנן וחלק משקף התנסויות למידה טבעיות(Day,1999).

2) דרך שבה סיפור סיפורים דיגיטלי מאפשר דיאלוג מקצועי – השימוש בטכנולוגיה מקל על הדיאלוג בדרכים שונות. הוא מאפשר תקשורת א-סינכרונית ללא אילוצי זמן ומקום. גמישות הפורמט יצרה פוטנציאל למשתתפים להיות צרכנים ומספרים סיפורים ראשוניים בו זמנית. מאפיין נוסף הוא המפגש בין מורים מרקעים תרבותיים שונים, ובעלי התנסויות אקדמיות ומעמד פרופסיונלי שונה.

3) דרך שבה הניתוח הנרטיבי שנעשה במחקר זה פירש את סיפור הסיפורים כתהליך דינמי של בניית ידע – הניתוח מראה כיצד הקשרים שיצרו המשתתפים בין הסיפורים שלהם ושל האחרים מבטאים הכרה בהתנסויות דומות. חמשת תהליכי/אמצעי הדיאלוג שזוהו למעלה יצרו דינאמיות זו.

הפוטנציאל והמגבלות של סיפור סיפורים כגישה להתפתחות מקצועית –אינטראקציות סיפוריות הן משאב לא מנוצל בלמידת המורה; הוא יכול להיות צורה חשובה של התפתחות מקצועית שבה מורים משתפים בהתנסויות ובונים הבנות מקצועיות חדשות.

שילוב של סיפור סיפורים וטכנולוגיה מקל על התקשורת בזמנו תקשורת א-סינכרונית מקצועית בין עמיתים בהקשר של התפתחותם המקצועית ומפגש בין אנשים שלא היו נפגשים בדרכים אחרות.

לגישה זו להתפתחות מקצועית יש גם מגבלות: יש בקרב מורים הסתייגות מלשתף בסיפוריהם אנשים שאינם חברים או עמיתים הנאמנים עליהם; באקלים חינוכי המדגיש חינוך מבוסס-עדויות תתכן אי קבלה של גישות של סיפורים כהתפתחות מקצועית(Goodson, 1997). המחלוקת על מהותו של ידע מקצועי עלולה ליצור חוסר נוחות באשר לסיפור סיפורים ולראותו כנותן לגיטימציה ל"פדגוגיה עממית" להיחשב לצורה של ידע מקצועי. לדעת החוקרים אין להזניח את משמעות הסיפורים גם אם לא צריך לראות פעילות זו כעדיפה על אחרות.

ביבליוגרפיה

Abma, T.A. (2003). Learning by telling: storytelling workshops as an organizational learning intervention, Management Learning, 34(2), 221-240.

Bakhtin, M.M. (1986). Speech genres and other late essays, Texas: University of Texas Press.

Day, C. (1999). Challenging teachers: the challenges of lifelong learning, London: Falmer Press.

Gergen, K.J. (2006). Narrative, moral identity and historical consciousness: a social constructionist account, in: J. Straub (Ed.), Narration, identity and historical consciousness, NY: Berghbahn Books, 99-119.

Goodson, I.F. (1997). Representing teachers, Teaching and Teacher Education, 13(1), 111-117.

Kelly, M., et al., (2002). The training of teachers of a foreign language: development in Europe: http://ec.europa.eu/education/languages/pdf/doc493_en.pdf

McDrury, J., & Alterio, M. (2002). Learning through storytelling in higher education: using reflection and experience to improve learning, London: Kogan Page.

Ritchie, J.S., & Wilson, D.E. (2000). Teacher narrative as critical inquiry, Rewriting the script, NY/London: Teachers College Press.

עדיין אין תגובות לפריט זה

ביבליוגרפיה
Abma, T.A. (2003). Learning by telling: storytelling workshops as an organizational learning intervention, Management Learning, 34(2), 221-240.
Bakhtin, M.M. (1986). Speech genres and other late essays, Texas: University of Texas Press.
Day, C. (1999). Challenging teachers: the challenges of lifelong learning, London: Falmer Press.
Gergen, K.J. (2006). Narrative, moral identity and historical consciousness: a social constructionist account, in: J. Straub (Ed.), Narration, identity and historical consciousness, NY: Berghbahn Books, 99-119.
Goodson, I.F. (1997). Representing teachers, Teaching and Teacher Education, 13(1), 111-117.
Kelly, M., et al., (2002). The training of teachers of a foreign language: development in Europe: http://ec.europa.eu/education/languages/pdf/doc493_en.pdf
McDrury, J., & Alterio, M. (2002). Learning through storytelling in higher education: using reflection and experience to improve learning, London: Kogan Page.
Ritchie, J.S., & Wilson, D.E. (2000). Teacher narrative as critical inquiry, Rewriting the script, NY/London: Teachers College Press.

yyya